כנראה שלא ימאס לי לכתוב שאני עדיין לא מעכלת שאנחנו בתוך הדבר הזה, שאני לא האמנתי שנגיע לזה בכלל, הרי אנחנו בסדר, אנחנו חמודים כאלו, דברים זורמים לנו..
אז הגענו, נו ו? מתקדמים כאילו זה הכי טבעי בעולם..
ואו כמה זמן לא כתבתי!
עכשיו יהיה לי לא מעט זמן פנוי שמיועד בין היתר לזה.
אני זורקת עדכונים קצרים שאני אפרט עליהם בהמשך, בגדול:
- התפטרתי וסיימתי לעבוד בעבודה ה"נהדרת" שלי- פוסט ארוך, מרגישה נפלא עם זה!
- היינו בטיול של 10 ימיפ בפורטוגל והיה פשוט מדהים!- סביר להניח שאכתוב פוסט או כמה בנושא כי יש המון לספר.
- התחלנו היום IVF- אני חושבת שעל זה אכתוב היום כי זה הכי בוער בי (ולי תרתי משמע).
ערב טרום יום הולדת, זה תמיד מכניס אותי למין מצב רוח לא ברור, המחשבות רצות על 100, מה עשיתי השנה, מה הספקתי, מה למדתי, איפה הייתי, עם מי, הייתי טובה? במה אפשר להשתפר? במה התקדמתי? האם אני במקום טוב? האם אני אדם טוב? יותר מבשנה שעברה? מה התחדש? מה השתנה ועוד ועוד...
אבל יאלה לפי הסדר :)
היה שבוע עמוס וגדוש ועבר ממש מהר אז זה מאוד נחמד ואנחנו נהננו מהרבה מפגשים חברתיים. אני שמחה שהבחירות לפחות העניקו יום חופש שניצלנו בהחלט אז אין לי טענות :)
יאאאא לא התעוררתי לזומבה איזו באסה!!! :( ואז התחיל מבול, מה זה גרמניה פה!? ולא שאני חלילה מתלוננת! גשם זה חשוב וטוב ושימשיך, אבל אפשר הפוגות בסופה"ש כדי שנוכל לבלות קצת? :)
מצוננת בבית, כבר למדתי שאני לא צריכה לאנוס את עצמי ללכת לעבודה רק בשביל להראות נוכחות, fuck it, אני יכולה להיות פרודוקטיבית הרבה יותר מהבית. ביקשתי מהמנהלת אישור ונשארתי.
עוד סופה"ש מגיע אל קיצו, דווקא עבר רגוע ונחמד, חבל רק שהיום היה ממש גשום אבל לפחות לא צריך להשקות :)
השבוע היה ממש מטורף, נו בעצם כמו כל שבוע חחח היו לי מיליון נסיעות, היה איזה יום שביליתי 5 שעות (לא רצופות) באוטו, לא פלא שהוא כבר נראה כמו המשרד שלי... הכל פה בצפון אבל עדיין המון נסיעות.
השבוע היה מאוד אינטנסיבי וקשה, המדריכות שלי לא יכלו להבין למה אני עוקבת אחריהן והולכת איתן לכל בתי הספר, מה אני יכולה לעשות שזאת ההוראה שקיבלנו. בדיעבד אני מבינה שזה טוב גם מהבחינה שעם הותיקה שבהן עליתי על עוד דברים שהיא לא סיפרה לי (היא תמיד משקרת, רציתי ליפות את הדברים אבל זה בדיוק מה שזה, ולא משנה כמה פעמים הסברתי לה שלשקרים יש נטיה לצוף ולהתגלות, היא לא מוכנה לעזוב את ההרגל המגונה הזה..). בכל מקרה, גם לא להיות במשרד כל השבוע היה כייף אז כבר השבוע עבר טוב :)
כבר חפרתי את החיים עם העבודה הזאת אבל זה פשוט לא נגמר! כל יום משהו חדש..
לפני כמה ימים בקרנו במרכז, כיוון שזה מקום שקשה להגיע אליו בתחב"צ נאלמצתי לנהוג וגיליתי על עצמי שאני נוהגת לא רע בכלל, כל השנים שפחדתי לנהוג למרכז הסתברו כשטות ואני יופי של נהגת
בסופה"ש הזה החלטתי שלא לחשוב על העבודה. זה אצלי כבר כמו איזו אובססיה ואני ממש מנסה לגרום לעצמי לשחרר. גם אם אתעסק בזה בזמן החופשי שלי וגם אם לא, התוצאה לא תשתנה. ובלי שום קשר, התוצאה תהיה די זהה לא חשוב כמו מחשבות מיותרות וסטרס מיותר אשקיע בזה. אז זהו, היה סופה"ש arbeit frei חחח או משהו דומה לזה.
מאתמול כבר מחכה להגיע למחשב ולכתוב קצת, ולא, כלום לא השתנה, רק הצורך לכתוב חזר!
תודה לאור בשולי הענן שהזכירה לי כמה חשוב זה זמן איכות עם עצמי למרות הלחץ והסביבה..
ואפילו עכשיו חוט המחשבה הגם ככה רופף שלי נקטע ע"י שיחת טלפון...
אני חוזרת לעצמי לאט לאט אחרי כמה ימים לא פשוטים! חטפתי וירוס בטן (או מהפיצה או מכל הילדים שבאו לחבק אותי ולא אני לא פוליטיקאית, רק עזרתי לסיים קורס למריכה שלי חח). בשלישי נסעתי עם אחת המדריכות לביה"ס שבו מתקיימים כמה קורסים, להכיר את המנהלת ולראות איך הולך שם. היה נחמד, הילדים אף על פי שבקושי יודעים עברית התחברו אלי תוך דקות ספורות והמצאנו יחד אחלה רעיונות!