יום מעצבן אתמול, הדודים שלי עזבו ואנחנו נחנו בבית ויצאנו עם חברים עד פה הכל אחלה.
חזרנו הביתה וכולי נמרחת על בעלי כבר רוצה ללכת לישון אבל זוכרת שיש השקמת פיפי באיזה 4 בבוקר אז מנסה למשוך קצת כדי שלא תהיה לי בעיה להרדם אחרי.
נכנסים למיטה אני כבר כולי מנומנמת עוד שנייה נרדמת ואז בעלי מתחיל לזרוק לי שמות של בנים, אני מסבירה לו
שתהיה לנו בת כי בדקתי בטבלה סינית עתיקה וזה מה שכתוב ;)
הוא עובר לשמות של בנות, עכשיו פה צריך להבין, אני כבר מזמן בחרתי שם שהתאים ממש אבל ממש מכל הבחינות.
הוא בינלאומי, כולם יכולים לבטא (גם בארץ וגם המשפחה שדוברת רק רוסית וכמובן בחו"ל), עם משמעות יפה, שבאתר שבו קראתי כותבים שאנשים שנושאים את השם הזה בורכו בתכונות מדהימות והם נוחים וטובים והכל פשוט תענוג, יש בזה את כל האותיות של מי שאנחנו רוצים לציין ואינם עוד בקיצור מושלם!
וזה לא שזה עולה פעם ראשונה כבר דיברנו על השם הזה והסכמנו והכל, לפחות ככה חשבתי...
ואז יקירי שומט לי את הקרקע מתחת לרגליים ואומר שהוא לא אוהב!!!
צריך להכיר אותי בשביל לדעת שכשאני כבר מחליטה משהו וסגורה עליו זה מבחינתי מאסט זהו לא נתון לדיון
כי ברגע שמתחילים להתעסק לי בזה אני ממש חווה משבר עם עצמי כמה שהזוי זה לא יישמע.
עכשיו אני שכבר התרגלתי לשם, לרעיון והכל פתאום מבינה שהכל לא ברור כמו שהיה לפני...
זה נשמע נורא דרמטי והכל אבל זה באמת ממש ערער אותי כי דברים שאני בטוחה לגביהם הן פרות קדושות אצלי...
בקיצור היה לי מיני התקף לב מתוך שינה כאשר אין שמות אחרים שנראים לי באותה מידה ובכלל וניסיתי להירדם כולי עצבנית!
ואז.... או אז... התחיל הסרט האמיתי.
השכן הבן.... שלנו החליט שהוא יוצא למרפסת ומתחיל לשיר, זה בערך איזה 00:00-01:00 בלילה ורק סוג של נרדמתי. שומעים אצלינו הכל נהדר ואני מבינה שאני ממש בלי שום צחוק יוצאת ויורה בו עוד שנייה.
מתוך שינה אני מתחילה לאחל לו דברים שאני חלילה לא באמת מאחלת לאף אחד וגם לא לו אבל יצא ממני
כזה זעם, כזה טירוף, שבעלי היה בהלם מוחלט לא הבין מה קורה בכלל.
זו הייתה ממש פסיכוזה ואני לא מכירה את עצמי ככה!
כמובן שאני יכולה להאשים את ההורמונים והעייפות אבל לזה אפילו אני לא ציפיתי מעצמי.
בסוף נרדמתי והיו לי סיוטים כמובן זה כבר פחות הפתיע אותי וקמתי על רגל שמאל.
פשוט יום שצריך לעבור ולשכוח ממנו!
