בחודש שעבר אמרתי שאנחנו יורדים מהרעיון או יותר נכון מלהלחץ מהרעיון וכך באמת עשינו, יומיים אחרי שקיבלתי זרמנו בחתונה של החברים שלנו ונהננו ורקדנו ושתינו ועשנו והכי חשוב פשוט סופסוף נרגענו. לאחר מכן הייתי במסיבת רווקות שכללה מסיבת ריקודים סוערת עד אור הבוקר, ראיתי שוב את האור והחיים התחילו להראות צבעוניים כתמיד.
אף על פי כן... היה לי תור למרפאה בחודש שעבר כי הרופאה רצתה לבדוק אותי ולוודא שהכל תקין אז החלטתי לא לוותר וללכת. הפעם הלכתי לשם לבד, יום שישי, המקום הומה אדם, זוגות זוגות אנשים מכל המינים, הסטאטוסים האישיים והצבעים נכנסים לרופא.
בשלב הבא כולם מתקבצים לחדר המתנה אחד, אם מדובר בזוג, לפעמים רואים אותם צוחקים (בד"כ זוגות צעירים מלאי תקווה), לעיתים רואים אותם מבוגרים יותר, שותקים ומסתכלים לכל הכיוונים בחיפוש מבטי הזדהות ואיזה חיוך מזדמן או סתם מביטים על הרצפה (הסקתי שאלו חסרי המזל של החבורה שמגיעים כבר בפעם המי יודע כמה), חלקם מגיעים לבד ובוהים בנקודה רחוקה בבישנות בזמן שאחרים מנסים לפענח את הסטאטוס שלהם בחיים (אולי היא רווקה שלא מצאה את החצי השני? אולי הם זוג הומואים שמביאים ילד עם פונדקאים, מעניין בזרע של מי החליטו לבחור או אולי ערבבו ומה שיצא יצא? אולי הם אנשי קריירה שהחליטו לחכות ופספסו את הרכבת? ועוד מיני מסקנות מכלילות וסטריאוטיפיות כי כולנו בני אדם ובחדר הזה גם טיפה יורדות המסכות וההתיפייפות היומיומית והקולות ששומעים בראש הם הכי אמיתיים הכי אותנטיים, מהמקום הכי רגיש ולפעמים כואב.
מעניין מה חשבו עלי, הייתי לבד, תרגלתי את החומר למבחן שהיה לי באותו היום טיפה מאוחר יותר ונראיתי קצת כמו תלמידת ביה"ס עם התרמיל ליד הרגליים והשיער החצי אסוף. מעניין מי הצליח באמת לנחש את הסטאטוס שלי ואולי כל אחד היה עמוק בתוך עצמו ובמחשבות שלו חיוביות או שליליות מלאות תקווה או עייפות, מה שלא יהיה החדר הזה היה שקט אך רועש ממחשבות שהתרוצצו לכל אחד מהיושבים בראש, רעש חזק כזה כמו של כביש סואן.
הרופא בדקה אותי והייתה אופטימית, שלחה אותי לבצע בדיקת דם ותדרכה אותי שאני צריכה להתקשר כדי שיגידו לי מתי אופטימלי בשבילנו לקיים יחי מין, ציידה אותי במרשם לזריקה מעודדת ביוץ ושלחה אותי הלאה. האחות שידעה רק גרמנית הצליחה סוג של להסביר לי אין לעשות את הזריקה ואז בניסיון כושל ניסתה לקחת לי דם.
לאחריה הגיעה אחות יותר מוסמכת לקחה את ידי השנייה ועשתה מספר ניסיונות גם, הדם משום מה סירב לזרום והחורים בידיים הלכו והתרבו. לאחר כחצי שעה הסיוט הסתיים והיא הצליחה למצוץ ממני 3 מבחנות קטנות (לא יודעת מה קרה באותו יום, כנראה סבלתי מורידים בישניים). זרמתי לי למבחן, קניתי את הזריקה, קיבלתי את התשובה המתבקשת שהביוץ שלי עוד יומיים (גם ככה ידעתי את זה) והגעתי הביתה.
קראתי על הזריקה שמדובר בהורמון קוסמי שמופק מחלב אלפקות בהריון ביום השלישי של ירח מלא...
סתם, זה איזה משהו שמופק משתן של נשים בהריון ואמור לעודד ביוץ ואחרי שמזריקים את זה במהלך שבועיים אפשר לראות תוצאות חיוביות על מקלון ההריון (בחיי שהיה בא לי לעשות בדיקה רק בשביל לשמח אותנו בתוצאות המיוחלות). בעלי שאל אם אני בטוחה (כי כל כך התנגדתי לכל זה מראש) אבל החלטתי לנסות, אחרי הכל זה לא בדיוק הורמונים ונראה די טבעי ולהזריק לעצמי לא ממש מפחיד אותי אז יאלה ננסה.
ביום הנדרש בשעה הנדרשת פרסתי מולי את כל הכלים: 3 ערכות Predalon 5000 (או בעברית pregnyl 5000), שלושה מזרקים, 3 מחטים ארוכים ו 3 קצרים הא נו ווידאו בגרמנית ליתר ביטחון איך לעשות את זה. לפני הוידאו כבר הספקתי להרוס ערכה אחת בכך ששברתי את קפסולת המים (שצריך לערבב עם קפסולה אחרת) ונחתכתי כמובן.
פתחתי את הערכה השנייה ולפני שהגעתי לקטע הנכון בוידאו שברתי (הפעם נכון) את קפסולת המים השנייה אבל מה, לא נתתי לה מכה קלה קודם לכן חצי מהמים נשארו בראש הקפולה, שיט... ורק בערכה השלישית שברתי נכון את המים, הוצאתי אותם עם המזרק הארוך הכנסתי לקפסולה עם החומר ערבבתי החלפתי מזרק לקצר ו... שיט! היה צריך להוציא את החומר עם הארוך קודם!
סעאמק בזבזרתי כמה מזרקים שפחדתי שאינם סטריליים עוד הכנסתי פנימה את החומר שוב החלפתי למזרק הקצר ראיתי עוד טיפה מהוידאו, תפסתי צמיג קטן מהבטן (בקלות בלתי נסבלת), החדרתי את המחט ולאט לאט הזרקתי פנימה... הוצאתי והדלקתי שוב את הוידאו...
ואז גיליתי להפתעתי הרבה שבעצם היה צריך להחזיק פנימה 5 שניות שייייטטטט!!! נו מילא.
הכל בפנים בערב יש לארגן סקס סוערת עם אהובי ולחכות!
ואכן היה סוער ונהדר, אמרו לנו לחזור על זה גם יום למחרת.
יום למחרת אני מרגישה כבכל חודש את הביצית (כבר ציינתי שהביוץ סדיר ומורגש) אבל מה... התנפחתי למימדי כדור פורח הבטן קשה וכואבת המקום שבו הזרקתי אדום כאילו יש לי אלרגיה ועם כל היופי הזה אני מבינה שחייב להיות היום אקט מיני... אל תשאלו איך זה התבצע...
בעלי איש חזק ואני מורידה בפניו את הכובע :)
עבר שבוע מאז ונשאר עוד שבוע לחכות.
בלילה חלמתי שקיבלתי, כל חודש שחלמתי את זה באמת קיבלתי. אולי אלו סתם החרדות שלי ואולי ... נו מי יודע.
בכל מקרה החודש אנחנו הרבה יותר רגועים מחכים לאורחים מהארץ שיגיעו לשמח אותנו ואנחנו נתנתק מכל זה לעוד כמה זמן :)
נקווה שאולי הפעם?
