היומיום וכמה מתכונים

גם אנחנו בבית, M עובד מהבית (עכשיו בחופשת פסח) ואני בחל"ת

עוד סופה"ש מגיע אל קיצו, דווקא עבר רגוע ונחמד, חבל רק שהיום היה ממש גשום אבל לפחות לא צריך להשקות :)

השבוע היה ממש מטורף, נו בעצם כמו כל שבוע חחח היו לי מיליון נסיעות, היה איזה יום שביליתי 5 שעות (לא רצופות) באוטו, לא פלא שהוא כבר נראה כמו המשרד שלי... הכל פה בצפון אבל עדיין המון נסיעות.

ימים מעניינים עוברים עלינו. עכשיו כאשר אני עובדת יש הרבה יותר אקשן מכל הבחינות ואנחנו משתדלים להספיק ממש הכל כמה שאפשר. בחודש שעבר איחר לי באופן די משמעותי וחשבתי שכבר נקלטתי אבל לא אז החלטנו לחזור לרופאה שלנו שנעלמנו לה מאז יוני.

הישגים קולינריים

סוף השבוע השקט שהכרזנו עליו היה די רגוע למען האמת, אני הייתי עסוקה בבישולים ו M היה עסוק בגינה ובניסיון לנוח אם אפשר לקרוא ככה ליום שלם של סחיבת אדמה וארגון עוד חלק מהגינה. כמה שכעסתי על המייסד שהשקיע הון בגינות, היום אני רק מודה לו כי אנחנו בחיים לא היינו עושים את זה. M אמר שהוא לא מוכן לעזוב פה גם כשיהיו לנו 3 ילדים בדירת 2 חדרי שינה והמקסימום שהוא מוכן זה לקנות את הדירה שצמודה לזאת, לשבור את הקיר ולהרחיב חחח

עוד יום ושום דבר חדש מדי...
השבוע לא כלל יותר מדי התרגשויות, עוד כמה קורות חיים נשלחו למשרות סתם, עוד קצת דברים נקנו באיביי ואליאקספרס אבל בגדול די כלום...

מרגישה קצת גיבורה אחרי אתמול, זה כל כך נכון שכשיש מעט זמן מספיקים הרבה הרבה יותר!

אז אתמול הייתי בהתנדבות וכמה בנות היו חולות אז ביקשו ממני לעזור בכלים (זה אומר בגדול להכניס את הכלים המלוכלכים למטבח ואז למין מדיח ענק ואז כשיוצא קצת לנגב ולהוציא חזרה כל זה במקביל לשאר הדברים)...

חייבת לציין שאם יש משהו שאני אוהבת זה כביסות ומדיח אז ציפתה להם הפתעה ואפילו הבחורה המגעילולית שתמיד

התייחסה אלי קצת מגעיל כי אני לא גרמניה (היא עובדת בשטיפה שם) אמרה לי במיוחד להתראות כשהלכתי חחח

יש איזה מין רוגע בעבודות הפשוטות והאוטומטיות שגם מילאו את הזמן שבד"כ לא זז שם וגם איכשהו היו לי נעימות.

ממש הרגשתי כמו לב טולסטוי בשדה חחחח רק עם מדיח במטבח.. פחות טבע יותר סדר ססטימטי.

ידעתי מה אני עושה, ידעתי שאני עושה את זה טוב, ידעתי שמרוצים ממני.

יותר מזה אגיד, לראשונה עניתי לטלפון.

החורף כבר כאן, הוצאתי כבר את הסוודרים ושלשום לבשתי את המעיל החם ואפילו חזרתי הביתה כדי לקחת כפפות ומחממי אזניים. האויר בחורף כל כך נקי וחד שלפעמים אני לא מבינה למה אני לא אוהבת חורף, הוא כמו מורה קשוח ישר ולעניין אבל מלווה בניקיון כזה, הכל ברור פתאום.

אבל זה בימים שאין רוח, גשם ושאר ירקות, כן?

מזג האויר הזה הוציא אותי החצה רק כי החלטתי לקנות מתנות, הפעם החלטתי שלא להתחרע כהרגלי אלא לחשוב טוב. והצלחתי באופן חלקי האמת, החלטתי שלמשפחה המורחבת אני לא מביאה מתנות למרות שהם כן יתארחו אצלינו בחג. אני מאוד אוהבת לתת מתנות אבל הם (אח של אמא שלי והמשפחה שלו) כמו באר, נותנים ונותנים וכלום.

עכשיו זה לא שאני צריכה מהם משהו אבל הם יודעים רק לקבל והחלטתי שעם כל הצער זה הזמן להפסיק לתת להם.

אז זה צומצם למשפחה הגרעינית יותר שכוללת את הגרעינית של M כמובן אבל עליהם הוא יהיה אחראי.

החלטתי ללכת הפעם על דברים ממש קטנים כי אין לנו מקום לסחוב וגם ככה M כבר צריך חגורת בטן כדי להרים את כל זה. בסופו של דבר קניתי קצת שטויות בחנות של היורו שזה נראה לי תמיד נורא זול למרות שאם מתרגמים את זה, זה לא שקל, אלא 4 שקלים! וזה פשוט מסרב להתפס לי בראש!

מזמן לא כתבתי

אז הפוסט הזה התבשל הרבה זמן, אפילו לא יודעת למה איכשהו היה לי קשה להתיישב למרות ששום דבר מיוחד לא קורה.

בשבוע שעבר הייתי בהתנדבות וביום שהייתי עם הילדים מי שאמורה להיות איתי יחד פרשה כבר בהתחלה כי הרגישה לא טוב וגם הספיקה לומר לי ששבועים הבאים אני אתם לבד...

האמת שהשבוע התמודדתי ממש יפה, היו ילדים מקסימים ואמנם לא עשיתי אתם שום דבר מיוחד עדיין היה לי מאוד כייף.
היו שתי אחיות האחת גדולה יותר שזיהיתי את הכמיהה שלה לאישור ולחיוך ובשמחה נתתי ואת אחותה הקטנה
העקשנית שיודעת בדיוק מה היא רוצה ודרשה ממני לספק את הצרכים המידיים שלה.
הייתה ילדה קצת יותר גדולה שהייתה צריכה טיפה הנחיה אבל לגמרי הייתה יכולה להסתדר בלעדי והייתה פצפונת
שנעזרה בי אבל עמדה על רגליית איתנות של ידיעה ברורה מה טוב לה ומה היא צריכה.
היה נורא חמוד להסתכל על הילדים האלו ולחקור אותם קצת, את העיניים התמימות שלהם, האופי המתהווה, הרצונות הגדלים.
תהיתי ביני לביני האם זו אולי הסביבה שהייתה יכולה לספק לי מקום עבודה נעים וכיפי.
האם ילדים הם אולי היעד התעסוקתי, ביה"ס יסודי כאשר הם עוד בהתהוות וצריכים קצת הדרכה ובעיקר שיראו אותם
ואת הצרכים שלהם, שיעזרו להם לגדול קצת יותר טובים וקצת יותר מבינים.
חבל שהמערכת בארץ כל כך קשה ולא מתגמלת כספית ולבחור במסלול הזה גם אם זו שליחות אומר הישרדות ולא חיים בכבוד.
ביום שבו אני בקופה היה דווקא נחמד גם.
אני מתחילה להבין מה אומרים לי ומתחילה לדבר, דיטר הנחמד הביא לי משחק כדי שאוכל להתאמן על מתן עודף והפעם
רשמתי לי עם פתק את העודף מהדברים הרגילים שאני מקבלת וזה מאוד הקל עלי והוריד את מפלס החרדה
כך שגם כאשר הייתי צריכה לבצע "תרגיל" הרגשתי בטוח וטוב.

באחד הימים של ההתנדבות בדרך הבייתה הבנתי מה באמת ישמח אותי, החלטתי שהכי בא לי עכשיו בעולם זה
לחזור ולהתיישב כמו גדולה במרפסת עם ג'וינט קטן וכוס קפה (לגמרי פעולות סותרות אבל ממש בא) ולנוח!
וזה בדיוק מה שעשיתי, זה היה לי כללל כך כייף!
פשוט נזלתי לי אחר כך על הספה אחרי יום העבודה ונחתי, אף אחד לא הציק לי, נתתי לעצמי פשוט לנוח...
M צוחק עלי שהתחלתי לחיות כמו הבוהמה התל אביבית נו אז מה חחח

אתמול הזמינו אותנו למשהו שנקרא "Kohlfahrt"/ “Cabbage tour”

http://europeantraveler.net/archives/attractions/attractions-kohlfarht.phpאז זה מנהג משעשע מהמאה ה- 16 שקורה בעונת הכרוב שזה בחורף.
הרעיון הוא להתאסף כולם יחד, לקחת עגלה עם מוסיקה, אלכוהול ומצב רוח טוב וללכת להסתובב ברחבי העיר
לשחק משחקים, לשתות ולסיים את הסיבוב במעדה שמגישה אוכל מסורתי.
על המשתתפים "ללבוש" כוס אישית ממנה ישתו במהלך כל עצירה ו"ללבוש" פרצל שלא ישארו רעבים :)
האמת שכל הסיפור היה די משעשע :)



M המסכן נודב לסחוב את השלל, מזג האויר היה מזעזע והיינו די שיכורים מהאלכוהול הזול והצבעוני אבל בהחלט משועשים :)
 

היום אני אשתף אתכם בכמה מתכונים בהחלט נחמדים שניסיתי לאחרונה
עוף על בקבוק בירה עם תפו"א:
https://www.matkonv.co.il/%D7%A2%D7%95%D7%A3-%D7%A9%D7%9C%D7%9D-%D7%91%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%A8-%D7%A2%D7%9C-%D7%91%D7%A7%D7%91%D7%95%D7%A7-%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%94/


וגם מתכון של כרובית בטחינה שאין לי תמונה אמנם אבל יצא מאוד מאוד טעים!!!
http://www.thekitchencoach.co.il/%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%9E%D7%98%D7%95%D7%92%D7%A0%D7%AA-%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%98%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%94/
מעבר לזה יש מספר סדרות שארצה להמליץ עליהן:
הראשונה נקראת Big little lies שאם קראתם את הספר שעליו הסדרה מבוססת זה פחות מעניין אבל אם לא בהחלט מומלץ
מאוד אוהבת את ליאן מוריארטי הסופרת וגם על ריס ויתרספון וניקול קידמן שמככבות פה!

הסדרה הבאה שתפסה לי את העין היא
The Lizzie Borden Chronicles אני מאוד אוהבת את כריסטינה ריצ'י וגם פה היא לא מאכזבת!


סדרה נוספת שהתחלתי לראות ונראית משעשעת אם כי M לא ממש התלהב אבל מה אני אעשה שלי
סצנות ה Girl on girl לגמרי באות בטוב ;)
חמוד, קליל טיפה מרוח אבל בהחלט מעביר את הזמן
You, me, Her


ואחרון חביב Imposters הרבה יהודים כולל השחקנית הראשית הישראלית
קליל וכייפי

לרוץ מהר

*נכתב אתמול

איזה יום משגע קיבלנו היום!
M יצא לעזור לחבר לעבור דירה ואני, שיצאתי אתמול לרוץ אחרי 5 ימים של בית כי כאב לי פה ואחר כך שם ואז סתם התעצלתי החלטתי שגם היום אצא לסיבוב :)
אתמול עשיתי ריצת אינטרוולים של 6 וחצי ק"מ לעומת ה 5 שאנחנו בד"כ עושים.
התחלתי גם לעשות פלנק ולאט לאט אני מאריכה את הזמן.
אחי (ההורס מאוהבת בו) ייעץ לי לקנות דלגית אלומיניום (ולקפוץ לו) אז אני גם קצת מקפצת חח.
אז היום, אחרי שעליתי על המשקל וגיליתי שעליתי 800 גרם (איזה עצביייםםם!!!) החלטתי לנצל את היום.
יצא לנו יום שמשי ולא קר מדי (4+ מעלות) אז חשבתי לעשות סיבוב גדול מסביב לנהר.
הטבע פה משגע ויש פשוט מרחבים ענקיים ללא כביש בשביל לרוץ, לטייל, לרכב על אופניים אוסתם לשבת ליד הנהר.
אחרי התלבטות מהירה (שעברה לי אחרי שעליתי על המשקל) החלטתי לא לעשות סתם הליכה אלא ללכת לרוץ :)
מדהים מה שהספורט החדש הזה עושה לי, אני מתחילה להתמכר.
אני חושבת שיש לי נטיה להתמכר או יותר נכון להיות אובססיבית ועכשיו זו לפחות אובססיה בריאה.
אני משתמשת באפליקצית ה 5K שעוזרת ללמוד לרוץ את כל 5 הק"מ.
אז אמרתי לעצמי שאחיל ומשם נראה וראיתי, עשיתי פעמיים את התכנית היומית ויצא שעשיתי 7 ק"מ אינטרוולים ועוד בנוסף לזה 1.5 ק"מ הליכה (הייתי צריכה איכשהו לחזור הביתה :) ).
הסתבר ששיפרתי את הק"מ שלי ל 6.5 ד' אבל זה לא עקבי אז כמובן שיש לאן להשתפר.
איזו הרגשת חופש זה לרוץ! בפעמים הראשונות זה היה בעיקר סבל אבל עם האפליקציה איכשהו כשהיא סופרת לי ד'
אני ממש נהנת ומתמסרת להרגשה, למוסיקה, לטבע.
השמש היום הייתה כל כך חזקה שכבר הצטערתי שלא השתמשתי בקרם הגנה אבל לא נשרפתי (זה יכל להיות משעשע להשרף באמצע החורף).
בעודי רצה נגלה לעיני האגם הקפוא שלא ברור איך בטמפרטורות של פלוס הצליח לקפוא
אבל טוב שכך, זה מראה מדהים!
באיזשהו שלב כשהדרך הפכה לישרה רצתי בעיניים סגורות כשאני פותחת חריצים קטנטנים רק כדי לוודא שלא ירדתי מהמסלול. ההרגשה הייתה פנומנלית, השמש מלטפת את פני, הרוח לא חזקה מדי, המוסיקה מדרבנת קדימה, הרגליים רצות מעצמן והמוח נח ממחשבות ומתמסר לרגע, לתנועה...
אני יכולה להגיד בפה מלא שכל הגוף שלי התמלא אנדרופינים, אנרגיה ואנרגיות חיוביות :)

בדרך יצא לי לחשוב על כמה דברים אבל פתאום קפצה לי למוח אחת הסבתות הגרמניות מהמתנ"ס.
אין לי איזה אינטואיציות מיוחדות ואני לא אסית בקריאת אנשים למען האמת אבל מהמימיקה ושפת הגוף שלה הרגשתי דחיה. היא לא הייתה נחמדה או חייכנית מעבר למה שהייתה חייבת (לעומת חברה שלה ששפעה חיוכים אבל לא הרגשתי שהיא מבסוטית שאני שם וזה יותר מכביד עליה מעוזר).
היא נתנה לי וייב של אני חייבת להיות נחמדה אלייך אבל תתרחקי אני לא מחבבת אותך.
ופה מגיעה הטרנספורמציה שלי.
הסתבר לי במהלך האימונים שקשה לי עם ביקורת ושיפוטיות ואני נוטה לחשוב שאנשים שופטים אותי גם במצבים שלאדם מהחוץ זה מש לא מרגיש ככה.
אני גם חייבת שיחבבו אותי ושיאשרו אותי כי כשאני מרגישה שלא מאוד קשה לי להמצא בסביבה הזאת ואני מנסה
בכל הכוח להוכיח את ה worthy שלי.
הפעם הבנתי או לפחות חשדתי שהיא לא מחבבת אותי ובפעם הראשונה, זה פשוט לא עניין אותי בכלל.
הרגשתי שהיא לא חייבת לחבב אותי כפי שאני לא מחבבת את כווולללםםם ושזה בסדר גמור וזה לא עושה אותי
פחות טובה או כל דבר אחר. אני לא צריכה את האישור של כולם, הכל תקין.
זה הפתיע אותי לטובה כי לרב הייתי כן מנסה לתקן את הרושם שלה ולגרום לה לחבב אותי.
הפעם החלטתי שזה לגמרי החלטה שלה ואני לא מתערבת.

כשחזרתי הביתה M עוד לא חזר והתפנתי לעיסוקים שלי.
כשהוא חזר התיישבנו לאכול ארוחת שאריות מעולה בתוספת סלט, דיאטטי זה לא היה אבל כללל כך טעים
שהוכרזתי בתור המאסטר שף של הבית :)
אז הינה המתכון:
פאי רועים/ Sheperd's pie





בנוסף התחלתי לראות סדרת בנות שלפי דעתי ממש ממש מותחת ואני כבר יומיים צופה באדיקות
M טוען שזה ממממששששש גרוע ;) זכותו חחח
Quantico




הדבר היחיד שעוד לא נסגרתי עליו זו הדמות של הבחור היהודי ששירת בצה"ל.
אני שונאאאתתתת סדרות שמוציאים אותנו לא יפה כי לדעתי יש לנו את הצבא הטוב והמוסרי ביותר!
נכון שיש פאשלות ונכון שפה ושם יש אנשים רעים שעושים מעשים רעים ואני ממש לא מצדיקה את זה, אבל בכל חברה וארגון יש וזה לא הופך את כל הארגון לרע, ממש לא.
בכל מקרה סדרות שגורמות לישראל ולצבא שלנו במיוחד להיראות רע הן סדרות שאני בהפגנתיות מסרבת לראות,
לא כי אני לא רוצה "להסתכל לאמת בפנים" אלא כי אני מאמינה בכל ליבי שזה פשוט שקר ושטויות שאולי
אפשר למכור למי שיושב בחו"ל אבל לא לנו.
(ולא, אני ממש לא הייתי בעד ליאור עזריה למען הסר ספק אבל אני כן בעד לשמור לעצמינו
(בתוך המדינה ובתוך צה"ל) ולפתור בעצמינו את הפאשלות שלנו ולא לתת לכל מני חולערות מ"בצלם"
ו"שוברים שתיקה" לחגוג על זה ולהוציא את זה החוצה כי הם ממש ממש בטעות היו שם וממש בטעות
צלמו את כל המתרחש והם, למען הסר ספק בוגדים בעיני כי הם לא רוצים אפילו לנסות לתת למדינה
שבה הם חיים את ההזדמנות לטפל בדברים, אלא מלשינים הלאה וזה דוחה ולא ראוי בעיני.)

טוב, עכשיו קצת חיוביות :)
הכנתי משהו ממש טעים היום לקחת לחברים והינה המתכון!
נשנושי חומס אפויים עם תבלינים:https://tivoneat.co.il/%D7%92%D7%A8%D7%92%D7%99%D7%A8%D7%99-%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%A1-%D7%90%D7%A4%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A9%D7%9C%D7%9C-%D7%AA%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9D/

שיהיה יום מקסים ואחלה תחילת שבוע!!!

קור בחוץ חום בפנים

כל כך שמחה שהקשבתי ל M ויצאתי החוצה.
גם כי כבר קיבלתי צורה של הספה וגם כי הסתבר שמדהים בחוץ והינה ההוכחות


















אצלינו הגיע סוף השבוע מוקדם מהרגיל כי M בחר לעבוד מהבית מה שאפשר לנו לשים את בגדי הספורט החדשים שלנו ולצאת לרוץ קצת.
האמת שהיה ממש כייף הייתי מאוד ספורטיבית והתחלתי להשתמש באפליקציה שתעזור לי לרוץ יותר והיה מעולה!
וגם באופן מפתיע למרות שלא יכולתי להאמין, לרוץ בטיץ זה חם ונחמד וגם M רץ מאחורי והתלהב מהסיפור מאוד חחח
קצת חששתי מעניין הקרח וההחלקה אבל היום כבר היה פחות ואם נזהרים זה בסדר גמור.

ואי הזנחתי את פינת המתכונים שלנו! ודווקא הכנתי מלא דברים שווים!
טוב אז ככה, היום בפינתנו מה טעים ומרזה,
אנטיפסטי ברוטב שווה!



מחממים תנור ל 200 מעלות.
חותכים לקערה את הירקות שיש לכם זה יכול להיות: חצילים, פלפל, קישוא, תפו"א, כרובית, כרוב ניצנים, פטריות ובאמת כל דבר...
*אם שמים פטריות יש לשים אותן מאוחר יותר כי הן יכולות להשרף.
בצד מכינים רוטב:
שמן זית/אפשר גם רגיל כי אומרים שלא טוב לשמן זית בטמפ' גבוהות.
חומץ בלסמי/ מיץ לימון
חרדל דיז'ון
שום כתוש
דבש
מלח, פלפל, פפריקה, בזיליקום וכל תבלין שבא לכם.
שופכים הכל לקערת הירקות ומערבים טובטוב עם הידיים
שמים נייר אפיה, מפזרים הכל על הכלי ומכניסים לחצי שעה לתנור (רק לשים לב מה עלול להעשות מוקדם יותר ואז להכניס או להוציא מוקדם יותר)
יוצא ממש ממש טעים! אפשר גם לאכול יום למחרת.
אפשר כל עוד זה חם לפזר מעל גבינה סקסית כלשהי (פרמזן או משהו בסגנון)
מתכון מהיר וקל ממש טעים! 

מאחלת לכולם סופשבוע מצוין! <3

מנוזלת אך מרוצה

ביום שישי נפגשתי עם סילביה החברה האיטלקיה שלי ובילינו יום שלם בקשקושים וקבענו להיום לבשל ביחד.
בשבת יצאנו ליום הולדת שנערך בבר שכונתי נחמד, כל החברה מהעבודה של בעלי היו שם שזה בעצם מלאא אנשים
ממעבדות שונות, חלקם אני מכירה חלקם פחות.
התארגנתי יפה, לקח לי איזו שעה וחצי, אני תמיד אוהבת להראות מיליון דולר לאירועים כי זו ההזדמנות היחידה
להתייפיף כדי לצאת מהבית ומצד שני החברה פה בד"כ באים ממש פשוט, רב הבנות בכלל לא מאופרות ונראות די יומיומי. אני תמיד מפחדת להראות יותר מדי, מאופרת מדיף מושקעת מדי, מוגזמת..

שבת שלום

התעוררתי למדידת חום השחר 07:30 בדיוק, זה כבר לא גורם לי להתעורר כמה פעמים בלילה
וכבר התרגלתי למדוד, לקחת כדור, פיפי וחזרה למיטה החמה להשלים עוד שעה שעתיים שינה.
היום החום ירד כיאה לסיום השלב הלוטאלי וקיבלתי.

זו הייתה פעם מכריעה אני מניחה.
התלבטנו רבות חשבנו, חישבנו, תכננו, ניסינו ולבסוף הגיעו החלטות מתוך המצב כדי שיהיה כמה שניתן אופטימלי.
לפני שעברנו לכאן תכננו טיול ארוך איפשהו בעולם ואיך שהתחלנו לראות כבר קווים לדמות הטיול התחילה המלחמה.
חודש שהתחיל מצו 8 מזוויע, הרבה לחץ, לילות ללא שינה, בילוי רק מול החדשות ווטסאפ בכל קב' אפשרית שיודעת חצאי דברים על מה שקורה בזמן אמת.
בעלי מפקד טנק לכן היה בגבול ורק בדיעבד שמעתי כמה מפחיד ומסוכן הכל היה (אפילו יותר ממה שחשבתי).
אחרי חודש הוא חזר, במהלך החודש הספקתי למכור את האוטו (במחיר פח ועד היום אני מצטערת) ולהעביר דברים להורים שלי ככה שכאשר הוא חזר עברנו אליהם לחודש שלקראת הנסיעה ועסקנו בביורוקרטיה ופרידות מחברים.
אחרי המעבר הוא היה צריך להוכיח את עצמו ועבד על זה בכוח שנתיים קשות ועכשיו לאט לאט מתחילים לקצור את הפירות אבל עד מציאת משרה טובה בארץ יש עוד דרך לעבור.
כאשר בעלי שמע את התסמינים לחודש זה הוא די נלחץ ודי בצדק כי עכשיו זה פשוט זמן הכי לא מתאים, אם זה אומר
אפילו לחזור לארץ אז בלי עבודה ובלי כלום.
אז כשהיום המצב התבהר אני מניחה שהייתה סוג של תחושת הקלה אולי אפילו לשנינו.
בחזון יש שיחה עם הבוסית ובירור כמה חופש הוא יכול לקחת אחרי שיסיים את המחויבויות ועוד כמה מאמרים שעליהם הוא עובד וחיבור טיול שאולי יכלול אף ביקור קרובים אבל בעיקר חודש- חודשיים של חופש בטן גב על חוף מהמם כמו שחלמנו. אולי אני אלמד סופסוף צלילה (פעם נורא התנגדתי לרעיון למרות שבעלי מדריך מוסמך ברמת צלילה טכנית 60 מטר אפילו) אולי אשב על החול ולא אחשוב על כלום, אזרוק מעלי את עול הציפיות, החששות, הרצוי מול המצוי ואהנה בלי לדפוק חשבון.
31 שנים ארוכות כל מה שאני עושה זה מה שצריך לעשות, סיימתי ביה"ס, הלכתי לצבא, עבדתי, למדתי באונ', סיימתי שני תארים, עבדתי והתקדמתי, התחתנתי, נסעתי לפוסט וכן, לא הספקנו להביא ילדים ולא כי לא ניסינו וכן, כשהמשפוחה תשמע שבא לי להזרק חודשיים בתאילנד, לעשות טרקים קצרים, לצלול, לשנרקל, לשחות וללכת למסיבות פול מון ולהתמזמז עם בחורה הם יחטפו חום.
לכן הם לא הולכים לשמוע על זה עד שהכל יהיה סגור.
עכשיו הגיע הזמן שלנו, זמן שהוא לא של צריך אלא זמן של רוצה, שקט, וריפוי נפשי מכל השטויות שהעולם הזה כופה עלינו. זמן להבין מי אנחנו באמת, מה אנחנו רוצים מה אנחנו אוהבים ואת הביחד שלנו בחסות נוף מדהים וזמזום שפות לא מוכרות.
אז אולי אני עוד קצת כן חושבת "אבל אנחנו מתחילים להתבגר וגיל הוא פונקציה" ,אבל לכולם כבר יש שני ילדים בית וקריירה" "אבל כולם מתנהלים אחרת"... ואז לקחת את עצמי, לשתות כוס גדולה של קוקטייל טעים ולהשתין על כולם בקשת, שיזדיינו הם והחיים הנכונים שלהם :)
אז לפני שאני מתחילה להתארגן למסיבה שאליה הוזמנו
אני מוסיפה מתכון שחימם אותנו בימים האחרונים וקצר מחמאות וגרגורי שביעות רצון מהבעלה המבסוט:

גולאש מתכון אהרוני/אמא שלי

הסתמכתי גם קצת על הכתבה: http://food.walla.co.il/item/2802785

1/2 ק"ג בקר אני לא יודעת אם מה שלקחתי טוב פשוט לקחתי חתיכה שנראתה לי (בכתבה ממליצים על צלי כתף מס' 5 או שריר מס' 8)

3 גזרים

1 כרישה

2 שורש כוסברה (או פטרוזיליה? השורש הלבן..)

3 מקלות סלרי חתוך ל 4
1 צ'ילי חריף
5-7 פטריות שמפיניון
20 גרם פטריות יער יבשות למרק
1 בצל
2 כפות קמח
2 עגבניות
1/2 ק"ג תפו"א
יין (לא חובה פשוט לי היו שאריות)
תבלינים (מה שיש במטבח כמון כורכום חוויאג' בהרט מה שבא ליד, הכי חשוב פפריקה לי דווקא לא היה אז שמתי תבלין לעוף)

קוצצים בצל ומטגנים עד הזהבה.
חותכים את הבקר לחתיכות יפות לא קטנות מדי ומטגנים עם הבצל, מוסיפים את התבלינים וממשיכים להקפיץ קצת.
שוטפים היטב ומבשלים את פטריות היער כחצי שעה בחצי ליטר אולי קצת יותר (עשיתי חצי סיר בינוני) כדי ליצור ציר.
חותכים את הפטריות הרגילות העגבניה והגזר קטן את שאר הירקות עבה כדי שאפשר יהיה להוציא אחר כך (אני פחות אוהבת שזה יישאר)
ומטגנים קצת בסיר שבו יהיה כל התבשיל.
מוסיפים את הבשר שהוקפץ בתבלינים.
שופכים פנימה את היין אם יש (לי היה ממש 70 מל אבל אולי עדיף היה בלי) מפזרים את הקמח ומערבבים, שופכים פנימה את ציר הפטריות
עם הפטריות ומערבבים הכל.
מביאים לרתיחה ואז שמים על אש הכי קטנה לשעה וחצי- שעתיים.
מוציאים את המיותרים (כרישה, שורשים, סלרי כל מה שלא בא שיגיע לצלחת)
מוסיפים תפו"א חתוכים לקוביות.
מבשלים עד שהם מוכנים
בתיאבון!

*פעם הבאה אני חושבת שאוסיף גם שעועית לבנה ואנסה לגרום לכל הסיפור הזה להיות יותר סמיך.

 

לבקשת הבעל בליני עם איקרה

גשם ומתכון

היום קמתי מאוחר כי הבעל בדק מה המצב בחוץ והודיע שאין טעם לקום, גשום ודוחה..
אז התכרבלתי לי עם השמיכה, התה וארוחת הבוקר מול המחשב.
הייתה תכנית רדיו מעניינת ודיברתי עם סבתא שלי מרוסיה ומפה לשם הפך להיות מאוחר.
יצאתי למרפסת וזרקתי את כל הצמחים שנבלו שזה כולל בערך כל מה שהיה שם אבל לפחות הכל נראה מסודר יותר :)
מי ששורד את החורף פורח נהדר באביב ומי שלא, מוחלף.
לאחר מכן קיבלתי מבנות הדודות שלי מתכון מוכח ובטוח ורצתי לסופר :)

ביצים עלומות, ההצלחה!

איזה קוררר ברררר שלושת הימים הקרובים הולכים להיות 3- עד 3/4 ממש לא חמים מה שכן לאחר מכן הבטיחו עלייה.
היום מצאתי את עצמי שוב אצל הגניקולוגית שלי.
בחדר ההמתנה הצטרפו אלי זוג ממש חמוד ומצחקק, כנראה סינים/יפנים/קוראנים אני לא באמת יודעת.
כיוון שההמתנה הייתה ארוכה הגנבתי קצת מבטים, הם צחקקו ודיברו בקול חלש ורך, הבחור היה חייכן ולבבי
קצת לחוץ והבחורה הייתה גם קופצנית וחסרת מנוחה.
הינחתי שאם שניהם שם אז כנראה הם הגיעו לראות את העוברונצ'יק שלהם, לפי הבטן שלה נראה שזו פעם ראשונה
אז הם בטח באו לראות דופק :)

מצחיק, בדיוק לפני שנה ישבתי עם הבעלול בדיוק איפה שהם ישבו וצחקקנו לנו באושר גם.
תהיתי אם גם להם זה לקח שנה של ניסיונות מפרכים ואם יש להם עוד ילדים בבית או האם הם רוצים עוד,
מה עובר להם בראש והאם כבר גילו למישהו, האם הם סטודנטים או שעובדים בגרמניה ואם הם מתכוונים ללדת בגרמניה או לחזור לארץ מולדתם, אם ההורים יבואו לעזור ואיזה בדיקות הם רוצים לעשות, האם הם מאלו שבודקים הכל או שסתם נותנים לדברים לזרום ועוד ועוד שאלות...
כשישבנו שם אני הייתי ברוגע כזה וקצת בלחץ בכל זאת פעם ראשונה שנראה את הדופק ובכלל נראה מה יש שם בפנים. הבעל גם היה לחוץ, הוא על הצד החרדתי אצלינו אז הוא מבחינתו מנסה לא להיקשר עד ש"זה" לא בידיים שלנו והכל תקין...
מצחיק היה לחשוב שהייתי בצד שלהם ועכשיו אני יושבת מולם ויודעת או לפחות מנחשת מה עובר להם בראש,
מה השאלות שלהם והדאגות מה יעבור עליהם לפחות בחלק מהזמן...
כשישבתי לעשות את בדיקות הדם שלי שמעתי אותה מדברת עם האחות בקול רך וזיהיתי את צורת הדיבור
המעניינת שיש לחברה שבאים מהאיזורים ההם, הייתה לי חברה בקורס גרמנית, ג'ונג'י, מקסימה!
אמנם בקושי יכולתי להבין מה היא אומרת כי היא הייתה מחליפה אותיות כמו R עם L באנגלית ובגרמנית בכלל..
אבל היה בה משהו מיוחד, תמים כזה שלא רואים הרבה, היא פשוט הרגישה כמו אדם טוב ונהגה לשבתא איתי בשיעורים.
בגרמנית היה לה מין SH מיוחד כזה שורק בדיוק כמו לבחורה הזאת, אולי הן "מאותו הכפר".
בכלל זה מדהים בעיני איך אנשים בגילאי 20 אפילו מצליחים לשמור על התמימות הילדותית הזאת האור הזה,
לא לקרוא בין השורות ולהתייחס לכולם כאילו אין להם כוונות שלא מדברים עליהן.
פעם חשבתי שזאת טפשות היום אני רואה בזה יופי.
אני תמיד הרגשתי שאני קולטת מה קורה וזה הגן עלי הרבה פעמים אבל הפך אותי גם ליותר צינית..
מצחיק שלשם שינוי הסתכלתי על הזוג הזה ובכלל לא קינאתי בהם, פשוט לא היה איכפת לי.
כאילו נאטמתי לכל הדבר הזה ששנתיים אנחנו במרדפים אחריו. עזבתי ואני מרגישה פשוט numb בנושא הזה.
אולי כי התעייפתי מהמרוץ הזה, העשייה שסביב זה ואני מתחילה להבין שהשאיפה והמרדף הזה הם לא בהכרח בשבילי
אלא כדי לרצות את הנורמות של הסובבים שלי.
ומה אני רוצה?
איפה אני בכל זה?
אני בעיקר רוצה חופש, לשבת על חוף הים ולשחרר את עצמי מכל הלחצים, המחשבות, לצלול לתוך הכחול ולהתפעל מהיופי לתת לזה לעטוף אותי לסחוף ולצאת כשאחת ולתמיד איכפת לי רק ממה שאני רוצה ושכל העולם יחכה.

אז היום חוויתי הצלחה נוספת שלא באה לי בקלות ואני מאוד אבל מאוד מבסוטית עליה!
ביצים שלוקות גבירותי ורבותי!




מצאתי ביוטיוב מתכון מנצח ואחרי הרבה יותר מדי ביצים הרוסות לאורך השנים, הינה!
https://www.youtube.com/watch?v=nIKkzRQOkdw
 

דבר מאוד נחמד נוסף שקרה בימים האחרונים הוא שסופסוף פגשתי את הבחורה מהטנדם!!!
היא ענתה לי ונפגשנו בבית קפה וגיליתי בחורה מקסימה ממש!!!
דיברנו אמנם רק אנגלית כי היה לנו חשק מטורף לקשקש אבל באמת שאני מרגישה שהכרתי מישהי שאוכל להיפגש אתה בכייף!
הסתבר שזה עולם קטן וחבר שלה עובד עם בעלה של חברה שלי ולכן אוכל גם להפגיש את כולם יחד בהזדמנות.
היא הזכירה לי חברה מאוד טובה שלי וישר נראה שהקשר שלנו יזרום :) :)

שנה חדשה באה עלינו לטובה

שנת 5777 הבאה עלינו לטובה :)

את יום ראש השנה העברנו בצחצוח הדירה ובישולים, זה די משעשע כי דווקא השנה כולם נסעו מפה

ואנחנו הבנו שנחגוג בסקייפ אבל בכל מקרה התכוננו, הוצאתי מתכונים והבעלול היה לעזר רב

ורץ וניקה אחרי (איזה 20 פעמים) עד שהסתיימו הבישולים שאף בהם הוא לקח חלק :)

ההכנות היו תהליך זוגי טוב כי שחררתי מהשתלטנות וגיליתי בשלן מצטיין ועוזר נפלא וקשוב

ככה שזכיתי להנות מהתהליך.

מכינים אוכל ועל הדרך כמעט שורפים את הבית..

אתמול התעסקתי במערכי שיעור ואז גיליתי שכבר ממש מאוחר ואני רעבה וגם הבעל אוטוטו חוזר.
התחלתי לחפש מתכונים ומצאתי משהו נחמד!
קפצתי לסופר ואז לרוסמן (הסופר פארם המדהים המקומי שאתגעגע אוליו מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד!!!)
לאחר מכן התחלתי בהכנות!
אני מצרפת מתכון כי זה ממש נחמד ויש בלינק אפילו וידאו איך להכין (אחרי התמונות):
https://www.buzzfeed.com/robertbroadfoot/rio-opening-ceremony-coxinha-chicken-croquettes-olympics?bffbtasty&utm_term=.jfV6prwlm9#.uvrALPdgoO

קרוקטים ברזילאים (שדי מזכירים את הספרדים אבל לא לגמרי...)מתכון:

4 שיני שום קצוץ

1 בצל קצוץ

2 כוסות עוף מגורר (shredded) מבשלים 15-20 ד' חזה עוף ולאחר מכן לוקחים שני מזלגות

ומפוררים או מגרדים ככה שזה ברמת "שיערות"

1/2 כף פפריקה

מלח

1/2 כוס גבינת שמנת

3 כפות פטרוזיליה או כוסברה קצוצות

כף חמאה לא ממולחת

2 כוסות חלב מלא

1/4 כוס מרק עוף (הם מראים בשרטון שזה כבר נוזלי ולא אבקה)

2 כוסות קמח רגיל

ביצים

פנקו או פרורי לחם

שמן לטיגון עמוק

1. בסיר בינוני מחממים שמן זית, מוסיפים את הבצל והשום ומשחימים, מוסיפים את העור המגורר המלח והפפריקה,         מערבבים מעבירים לקערה ומערבבים פנימה את הקרם שמנת (או את קרם השמנת?) והכוסברה/פטרוזיליה.

2.  לאותו הסיר מוסיפים חמאה, מרק עוף וחלב, מביאים לרתיחה.

     מוסיפים את הקמח ומערבבים עד שנוצר בצק.

3. מעבירים את הבצק לכלי שטוח ומחכים שקצת יתקרר, אפשר להתחיל לעבוד אתו כל עוד הוא חם אך לא רותח!

4. "צובטים" מהבצק חתיכה בגודל ביצה ומגלגלים לכדור ומשטחים, מוסיפים כפית מהמילוי וסוגרים ומגלגלים.

5. את הכדורים או הקונוסים שלנו טובלים בביצה ואז בפירורים וחוזרים על כך עוד פעם.

6. מחממים סיר עם שמן ל 180 מעלות ומטגנים.

שימו לב משום מה (או שהשמן היה חם מדי או שהייתה לחות בכדורים השמן התחיל לקצוף ועלה על גדותיו...)

המילוי יכול להגיע גם בטאקו אם לא רוצים מטוגן למשל...

אנחנו כמעט שרפנו את הבית...

כיוון שהשמן עלה ועלה והיה מלאא עשן ההזעקה התחילה לצפצף, רצתי לשכן להגיד לו שאנחנו בסדר ושלא

יקראו בטעות למכבי אש שנשלם עליהם ביוקר :)

בכל מקרה הכנו סלט בצד ויצא נחמד מאוד...

מילוי:

כף שמן זית

לבצק:

הכנות:
יצא מאוד טעים , בעיקר המילוי!
אגב הגרמנים החצופים לא חוזרים אלי כבר יומיים ואני לא מבינה אם סגרנו או לא ו"מבזבזת" את הזמן על
הכנת מערכי שיעור שבכלל לא בטוח שאצטרף, איזה חוסר אחריות..

יו"מ 4 או שבוע חדש :)

טוב, כמעט 1.08 והסתיו חזר אלינו חודש לפני הזמן.
אני לא מתיאשת ומדווחת מהמרפסת שכן לפחות לא קר, אז מה שמטפטף מחוץ לגבולות הגינה,
לפחות הריח מדהים כיאה לסתיו!
החמניה שלי שגידלתי מזרעון קטן גדלה והתחזקה והגזע שלה נראה כמו של עץ עוד שניה,
היא פונה לשמיים ומתחננת לשמש אבל מקבלת גשם, נו מה לעשות זו לא תכנית כבקשתך, מבינה אותה...

הצטרפתי לקבוצה (נו באמת כאילו לא היינו בסרט הזה כבר) כשחשבתי שאני בהריון אולי בטעות
אין לא מסוגלת להיות עם עצמי, קיצר זה אני ועוד מלא כמוני סופרות, מחכות וזה...
פאטתי ומשעשע אבל גם קצת עצוב, לפחות יש עם מי לחלוק תסמינים דימיוניים.
בעלי ראה איזשהו סקר מה החיפוש הכי נפוץ בכל מיני מקומות בעולם, הריון לוקח בגדול.

אתמול ישבנו במרפסת עם המרגריטות, הבעל למד להכין אחלה מרגריטות בעקבות הערב המקסיקני שארגנו
אז אנחנו עכשיו מתפנקים על בקבוק טקילה שחברים שלנו השאירו לנו.
יושבים במרפסת נושמים אויר נקי ואת השקט והשלווה ומדברים על דברים ברומו של עולם

נרגעים, נהנים, שואפים...



היום הוזמנו לאירוע בינלאומי, כל זוג מביא אוכל שקשור למדינת המוצא שלו, כיוון שיהיו עוד ישראלים (אחד)
אנחנו מייצגים היום את רוסיה :)
הכנתי בליני (נראה לי שכבר פרסמתי מתכון) ואחרי טלפון קצר לסבתא מרוסיה היא העמידה אותי על טעותי
והסבירה שבשום אופן על השלב שאני לא ידעתי לא ניתן לדלג!
פשוט סבתא שלי שגרה בארץ שונאת חמאה ומכינה הכל בלי לכן גם לא ידעתי שהבליני המסורתיים חייבים
כל אחד להיות מרוח בחמאה מומסת לפני ששמים למעלה את הבא אחריו...
ביצעתי!
לא יודעת להגיד אם אני ממש אוהבת אבל שיהיה...



כמו כן הכנתי את סלט האוליביה המסורתי שבעלי טרף כמעט את כולו עוד לפני שהספקתי להעביר לקערת הגשה,
הוא חולה על זה!!!
הפעם הכנתי בשיטה הסובייטית כדי שזה יהיה רוסי באמת.
במקור הסלט הוא על שמו של הטבח הצרפתי לוסיאן אוליבייה (Lucien Olivier) שהיה השף במסעדת הרמיטאז' שבמוסקבה. לוסייאן הציג מנה זו לראשונה במהלך המאה ה-19 (1860-1861) כאשר הגרסה המקורית הכילה
מלפפונים טריים, דגים, וחלקי סרטנים.

הגרסאות הסובייטיות מכילות מיונז, תפו"א, ביצים, אפונה, גזר מבושל, בצל, מלפפונים חמוצים , עוף או נקניק (מורטדלה) מבושלות וחתוכות.
הכל נחתך לקוביות ומעורבב היטב ומושאר במקרר למספר שעות בכלי סגור.

אוליביה סובייטי:מבשלים יחד:
תפו"א  (פרופורציות 3 תפו"א גדול על 2 ביצים או 5 בינינויים על 3 ביצים)
ביצים
גזר (לא חובה לדעתי)
חותכים לקוביות מעבירים לקערה
מלפפונים חמוצים
חצי בצל קטן (במקור שלם אבל תמיד נראה לי יותר מדי)
אפונה קופסת שימורים
נקניק (אפשר להשתמש בערך בכל נקניק שנראה טעים במקור זה מורטדלה אבל אנחנו תמיד מנסים משהו אחר)
חותכים הכל לקוביות מעבירים לקערה
ממליחים
3-4 כפות מיונז ככה שיכסה אבל לא ישתלט עדיף איזשהו מיונז עדין
מכניסים למקרר

ברוסיה הסובייטית לא היה יותר מדי אוכל אבל הסלט הזה היה חייב להיות בכל חג ובעיקר בנוביי גוד (השנה החדשה)!
אנשים היו אוספים את הרכיבים המון זמן מראש ומכינים את הסלט הזה לקראת האירוע הגדול,
לא היה נוביי גוד בלי הסלט הזה!
כשהגענו לארץ לאט לאט שינינו אותו, יצאה גרסא טעימה אבל שונה:

אוליביה ישראלי:מבשלים יחד:
תפו"א  (פרופורציות 3 תפו"א גדול על 2 ביצים או 5 בינינויים על 3 ביצים)
ביצים
חותכים לקוביות מעבירים לקערה
מגרדים גזר אחד בפומפיה
מלפפונים חמוצים
תירס שימורים
תפוח עץ חצי או 3/4 חתוך דק דק
מערבבים הכל בקערה
ממליחים
מוסיפים 2 כפות מיונז
מוסיפים קופסא אחת של שמנת חמוצה
מכניסים למקרר

בנוסף אנחנו לוקחים איתנו איקרה אדומה וחמאה כדי לשים בבליני (בגדול אפשר לשים מה שרוצים פנימה אפילו נוטלה ;)
וגם עגבניות כבושות בשיטה הרוסית
מצאנו פה חנות רוסית שהבעל לא רצה לצאת ממנה ;)

מקווה שיהיה טעים ונחמד :) 

פיצה נהדרת מבצק איטלקי מושלם!

בוקר טוב :)
אני שוב כובשת את המרפסת ומתרווחת בכיסא המסתובב הנהדר שלי!
הבעלול שואב אבק אחרי שקיבל ממני על הראש שהוא לא עוזר בבית (למרות שפרנסת המשק די תורמת ;) )
ואז בראש מורכן ומלא רגשות אשם הלך לשאוב, מי יודע אולי אצליח לרכב על ההצלחה והוא ישטוף אפילו רצפה
אתמול בהמשך לקיטורים וההתלבטויות לא הלכתי לצעידה כמובן (כי חשבתי שניצא בערב יחד) ושמתי פעמיי לקניון. סוף עונה! (דמיינו את הקול מהפרסומת).

יום גשום, בואו נכין פילמני או כיסוני בשר

מתכון מיוחד של סבתא שלי להכנת פילמני או כיסוי בשר בשפת הקודש ;)

 

הבצק:
2 כוסות קמח
2 כפות שמן (חמניות או קנולה לא משנה)
1 ביצה
1 כוס מים רותחים

לוקחים קערה, לתוכה שופכים 2 כוסות קמח.
עושים חור באמצע לאחר מכן שופכים 2 כפות שמן ואת המים הרותחים ומערבבים, מצננים כמה ד'.
שובריפ פנימה ביצה ומערבבים.
בוחשים ממש טוב.
מפזרים על שולחן הרבה קמח והופכים עליו את הקערה עם הבצק.
בתנועות סיבוביות לשים את הקמח אל תוך הבצק עד המצב שבו הוא לא דביק יותר ומרגיש אלסטי.
לוקחים את הבצק וזורקים אותו בכוח 10 פעמים על השולחן (ככה הוא הופך ליותר אלסטי).
עוטפים את הבצק בניילון ושמים בפריזר לחצי שעה.
מילוי:
1 קג בשר טחון עדיף בקר (אפשר עם קצת כבש)
צרור פטרוזיליה או כוסברה או גם וגם...
1 בצל
1 ביצה
תבלינים (מלח, כמון, כורכום, שום יבש, בזיליקום, בהרט, קינמון) בקיצור מה שאוהבים...

להכנת המילוי: קוצצים דק את הבצל לקוביות, מטגנים עד הזהבה ואחרי שקצת התקרר שופכים על הבשר.
מערבבים פנימה את כל התבלינים ואת הכוסברה/פטרוזיליה שקצצנו דק דק, ביצה.
מערביים ולשים הכל עם הידיים טובטוב!
מפזרים קמח, חותכים חתיכת בצק ומרדדים כיוון שהוא מאווווד אלסטי מרדדים אותו ממש ממש דק.
כל פעם שמרדדים אותו קצת הופכים צד לראות שלא נדבק, כל פעם יוצא שמרדדים צד אחר וככה
עד קבלת העובי הרצוי והגודל הרצוי.
ואז או שתעשו את הכיסונים בשיטה שאתם רגילים או שאם יש לכם כלי כזה אז שמים עליו שכבה
מכניסים בכל חור כזה קצת מהמילוי ואז מרדדים עוד בצק שמים מעל ומרדדים את כל זה.
הופכים והכיסונים נופלים מוכנים למטה לבד!

לאחר מכן שווה לקחת קופסא לשים עליה ניילון ומעל את הכיסונים ולמקפיא לכמה ד' כדי שייתפסו ואז אפשר לעשות עוד שכבה ועוד ניילון ולפריזר ככה עד שמסיימים...

מבשלים במים רותחים
ניתן לאכול עם שמנת חמוצה או עם חומץ או עם חמאה או עם הכל יחד :) 

שאריות!אם נשארו לכם שאריות בצק (שלא ניצלתם להכנת כיסונים) אפשר להכין אותם למרק!
מרק שאריות:
לוקחים את שאריות הבצק, עושים גוש אחד.
מרתיחים מים וזורקים פנימה חתיכות בצק קטנות (כדי שיירד הקמח), לאחר מכן מצננים ולמקפיא זה נחמד להוסיף את זה למרק.
אם החלטתם עכשיו להכין את מרק השאריות הינה המתכון:
מכינים ציר ירקות: מים, כל ירק שבא לכם לראש (אני מכינה עם גזר, בצל, סלרי, כוסברה, שורשים למיניהם) חותכים קוביות תפו"א וזורקים פנימה,
מוסיפים תבלינים לפי הטעם (אני אוהבת הרבה תבלינים הכל מהכל).
מוסיפים את חתיכות הבצק שהכנו ואם נשאר מהבשר הטחון עושים כדורים וזורקים פנימה גם.
מבשלים והופ המרק מוכן! 

זוכרים שאמרתי שאני מארגנת לנו גינה יפה?? אז הינה כמה מהרכישות האחרונות שלי!
(הצמח חלבלוב/קקטוס על עדן החלון מימין הוא השורד הגדול שלקח את המיליון הוא אתנו מאז שעברנו לגרמניה!)

 

עכשיו מעונן... אבל הי אתמול היה שמשי :)

היום השלישי שלי בגרמניה.

מסקנות הבעל לאחר הנסיעה שלי, אל תסעי יותר אני לבד, אני מפתח לחצים וחרדות, אני לא יודע לעשות כביסה, אני אוכל זבל וחוזר מאוחר מהעבודה וממשיך לעבוד מהבית...

מנסה לתקן את המצב ולהחזיר את הבעלול לתפקוד מלא ומצב פיזי ונפשי ראוי.

אתמול הכנתי "פירושקי" זה מעין ואו אין לי מושג איך לתאר את זה אשים תמונה בהמשך, בכל מקרה זה מאוד טעים ולמדתי להכין במסגרת סדנת האפיה עם סבתא שלי וראו איזה פלא, יצא ועוד מצוין!

אז מתכון בהמשך כי אם אני יכולה כל אחת ואפילו אחד יכול ;)