הישגים קולינריים

סוף השבוע השקט שהכרזנו עליו היה די רגוע למען האמת, אני הייתי עסוקה בבישולים ו M היה עסוק בגינה ובניסיון לנוח אם אפשר לקרוא ככה ליום שלם של סחיבת אדמה וארגון עוד חלק מהגינה. כמה שכעסתי על המייסד שהשקיע הון בגינות, היום אני רק מודה לו כי אנחנו בחיים לא היינו עושים את זה. M אמר שהוא לא מוכן לעזוב פה גם כשיהיו לנו 3 ילדים בדירת 2 חדרי שינה והמקסימום שהוא מוכן זה לקנות את הדירה שצמודה לזאת, לשבור את הקיר ולהרחיב חחח

אבל חלומות לחוד ומציאות לחוד ובינתיים יש לנו את פינת גן העדן הפרטית שלנו. כמובן שלא בלי בעיות, החרקים ש M מאוד אוהב (כבר משחר ילדותו) ואני כל כ מפחדת מהם ובעיקר מכת היתושים לא מקלה על העניין. אני חושבת לעשות ריסוס ללא ידיעתו כי אני כבר לא מסוגלת לסבול את כל החיות שמגיעות אלינו הביתה...  אתמול למשל הייתה התרבות או לידת מיליון חגבים/צרצרים בגינה שלנו ואף על פי שהם ממש חמודים כאשר הם קטנים, בהמשך הם ממש לא אטרקטיביים. אבא שלי הגיע עם אוסף הקקטוסים שלו כדי להעביר אותם אלינו (אמא שלי מחננת כבר שנים שידלל כדי שתהיה להם גינה..) הבעיה שאבא מאוד קשור אליהם ואנחנו בעיקר קיבלנו מקלות שמשמשות אותו לגידול זנים מיוחדים. מיותר לציין ש M שקצת מבין בהם די התבאס. אני מקווה שבהמשך אבא יביא לנו קקטוסים ממש שווים...

אז יום שישי היה בסימן מאסטר שף ואני הכנתי 3 דברים לקחת להורים שלי. כפי שראיתם בפוסט שעבר התגברתי על הפחד שלי מקישים וטארטים והחלתי לעשות 2 שונים. הראשון היה קיש פטריות עם אגוזי מלך ביין לבן ופה חשוב לשים לב לגודלי התבניות, אם התבנית שלכם לא בגודל של המתכון תעשו לעצמכם טובה ותכפילו כמויות לפי הטבלה המצוינת שפה!!! אני לא הכפלתי את כמות המילוי ואמנם יצא מאוד יפה אבל טיפה יבש לטעמי ואני לא חושבת שאעשה שוב.

הקיש השני שהכנתי היה קיש תרד גבינת פטה ושקדים הוא יצא הרבה יותר לח אבל אתו הייתה לי בעיה מבחינת זמן האפיה, במתכון כתוב שאפשר לאפות אותו לא באפייה עיוורת (פשוט עוד לא קניתי את המשקולת) אבל הרגשתי שזאת הסיבה לכך שהבסיס יצא קצת פחות מוכן ממה שרציתי. אגב את הקלתית של הקיש הראשון עשיתי כמו של השני...

בכל מקרה, אנשים ממש אהבו אותו, אני פחות, גם פחות אהבתי את שילוב התרד והבצל מבחינת הכמויות.. בקיצור משהו לא הסתדר שם לטעמי, אבל שוב, אני אף פעם לא שמחה ב 100% ממה שאני מכינה.



הדבר השלישי וההכי קל שהכנתי היה עוגת גלידה טרמיסו וזה רבותי נכנס לפנתאון!
ההכנה לוקחת 15 ד' בלחץ וזה הכי קל בעולם ומאוד טעים (גם מאוד מתוק אז למי שלא כל כך אוהב מתוק...). היו לי קצת התלבטויות לגבי העוגה הזאת כי הקפאתי אותה במשך 5 שעות אבל כאשר פרסנו היא עוד לא באמת לגמרי קפאה והפכה לגלידה לכן נראה לי שעדיף לה לילה בפריזר. מצד שני כדי שהבישקוטים יקבלו את הטעם המלא אולי שווה לשים אותה עוד לפני שלב הפריזר לאיזו שעה וחצי במקרר ורק אז ללילה בפריזר אבל החשש הוא שהיא תתחיל לנזול... בכל מקרה אכלנו אותה פעם אחת במצב עוגתי קר והיה מעולה ואז במצב גלידה וגם היה מעולה אז היא באמת מומלצת.
טיפ חשוב, כאשר אתם מקציפים עם מיקסר ידני, שימו שקית על הקערה ותעשו בה חור ותשתשו במיקסר דרך החור, ככה הקירות ישארו נקיים :) יש לי ממש מכסה שאמור לעשות את העבודה אבל הוא נוטה לזוז ולכן אני מעדיפה להקציף עם שקית.
עוד מתכון מעולה הוצאתי מסבתא שלי שמצאה אותו באינטרנט והכינה לנו פירושקי. זה מתכון קליל לבצק פריך עם גבינה שיכול להתאים לכל מילוי. את הפירושקי אפשר לחמם אח"כ אפילו בטוסטר קופץ וזה ממש טעים וקליל!

בצק גבינה מעולה וקל מאוד לכיסונים/פירושקי
110 גרם גבינה קרה מגורדת קטן
150 (אפשר גם פחות) חמאה קרה
260 גרם קמח לבן
5 כפות מי קרח
קורט מלח

בידיים או במעבד מזון:
1. קמח ומלח> מוסיפים גבינה קרה מגורדת קטן> מוסיפים חמאה קרה חתוכה לקוביות ולשים או מעבדים עד קבלת בצק פירורי ואחיד.
2. מתחילין להוסיף בהדרגה מים כל פעם כף עד לקבלת בצק אחיד ולא פרורי.
3. יוצרים דסקית ומניחים בניילון למקרר לשעה.
4. נותנים לבצק לשכב טיפה בחוץ להתחמם כדי שלא יישבר ויהיה נוח לעבוד איתו
5. מרדדים ויוצרים את הצורה שבא לנו וממלאים

אני חושבת שאנסה למלא בשאריות תרד בצל שנשארה לי (כי חבל לזרוק חחח) בדיוק קבעתי דייט אפייה עם השכנה המהממת שלי שהבטיחה להכין למפגש שלנו קיש עגבניות מיובשות וגבינת עיזים!!!

חוץ מההשגים הקולינריים היה סופה"ש שקט, ראינו קצת TV, התעסקנו בגינון מרגיע, מיקמיק והמשפחה באו לביקור מפתיע שגרם לנו להנאה ודפיקות לב כאשר הילדים לכלכו וטיפסו על הכל והאורחים בכוח היו חייבים להיות על השטיח עם נעליים ולא עזרו שום הסברים ובקשות כי אם ככה נהוג אצלם אין שום סיבה שיהיה אחרת אצל אנשים אחרים.. זה היה מיותר מופנה לדודה של מיקמיק ובעלה (מיקמיק בעיקר רצה אחרי הילדים וניסתה להציל לנו את הבית חחח). מה שכן הם גם כולם היו ממש בלחץ מהיתושים, נכון, הם עוקצים פה ושם אבל סיפקנו ספריי ואת כל האמצעים כדי שלא יבואו ובאמת שלא היה כזה נורא אבל הם היו בכזאת היסטריה כאילו מדובר במינימום זיקה, לכו תבינו את עכברי העיר האלו... אחרי שכולם הלכו נשמנו לרווחה. אמרתי ל M שזה לא שפוי שאנחנו לוקחים כל כך קשה כל ביקור אבל הקטע הוא ששנינו מרגישים שמחללים לנו את הבית המהמם שלנו כאשר אנשים באים. זה תמיד כמו עדר חיות שבא להרוס ולרמוס, להזיז ולשנות ולשבור את מה שבנינו בכזאת מחשבה ואהבה. אני חושבת שאנחנו כזוג מאוד רגישים לשטח של אנשים אחרים ומשתדלים שלא לשנות אותו ולהצמד לחוקי הבית ואנשים אחרים פשוט לא רואים את זה ככה ולא רואים את היופי העדין והאיזון שיצרנו ופשוט חולפים על פני זה במין ריצת עמוק שמעלה טורנדו. אחרי שכולם הלכו ישבנו לנו בגינה עם כוס יין ודיברנו בשקט, התבוננו בעצים ובפרחים שפורחים ופשוט נהננו, ניסינו להבין מאיפה אנשים באים ומה אנחנו מפספסים.. אולי כי זה חדש, אולי כי אין לנו ילדים והם רגילים שהכל באויר ברגע שיש ילדים בבית אבל לשלב זה, ככה בא לנו ואנחנו בעיקר רוצים לארח את מי שמעריך את זה ויודע להנות מזה :) בקיצור Grumpy old people חהחהחה

ועוד בכלל לא סיפרתי על חברה שלי אטלנטה! אז כבר נחשפתם אליה קצת פה ושם, היא חברה שלי מכיתה ג', שם נפגשנו והיא פרשה את כנפיה ועזרה לי עם העברית שבעוד אני הייתי עם עיני עגל היא כבר ידעה לקרוא..
היא עזבה כאשר היינו בסוף כיתה ט' לארה"ב ומאז היא שם. היא הייתה בחתונה שלי ואני בשלה ואפילו ביקרה אותנו בגרמניה. היא הייתה מאוד שם בשבילי בכל ההריון הראשון וכל מה שקרה ובכלל... ממש לפני שטסנו היא סיפרה שהיא בהריון והיא הייתה עתידה ללדת ב 2.08... אנחנו מדברות על בסיס לפחות שבועי ואז היא נעלמה לי לשבועיים. הייתי עסוקה אז לא כל כך התייחסתי אבל אז היא חזרה אלי ואמרה שהם בביה"ח, שהתינוק יותר קטן מהנורמה ושאצלה לחץ הדם בעייתי ושאשפזו אותם (הייתה שבוע 28). קיווינו שתלד בשבוע 34 אבל יצא שאיכשהו היא נעלמה לי לחצי יום ואז כתבה שהיא ילדה, שהכל היה מאוד מהיר וספונטאני ושתודה לאל התינוקי נושם לבד ואפילו בכה. כמובן שהוא יבלה באינקובטור עד שיעלה במשקל ועד מועד הלידה שהיה אמור להיות אבל בהחלט הוא במצב טוב והכל תודה לאל בסדר. העניין הוא שרציתי בכלל לשלוח לה מתנות לבייבי שאוור שהאמריקאים עורכים אני מעריכה סביב חודש שביעי. דיברתי עם אחותה של אטלנטה (עוד לפני שהכל קרה) והיא אמרה שיש מין רשימה, חנות אינטרנטית של אמאזון שההורים (כבר לפני חודשיים איזה אומץ) בחרו מתנות ואפשר פשוט לבחור ולשלם וזה יישלח אליהם! אז אתמול ישבתי על הרשימה וחשבתי כזה זה רעיון גאוני!!! אם נגיד לא עושים מסיבה של ממש או שעושים משהו בבית ואנשים לא צריכים להביא כסף איזה יופי שהם פשוט יכולים לקנות דברים מרשימת הדברים שמראש החלטתי שאני רוצה ולא סתם מתנות אקראיות!!! יש להם את זה גם לכבוד החתונה למרות שעכשיו לדעתי מביאים יותר כסף. אבל אני ממש חושבת שזה משהו שצריך לעשות גם בארץ, ממש חכם! אז הזמנתי לה כמה פריטים בסכום שהחלטנו עליו עם M ואני עוד רוצה לעשות את זה יותר אישי ולשלוח לה משהו כזה עם סממנים יהודיים לתינוק (רעיונות יצירתיים???) ואיזה ספר כזה משהו לחיים שמעלה אופטימיות :)
חשבתי על בדולינה שאני מאוד מאוד אוהבת או על The Tao of Pooh שאני קוראת עכשיו ומאוד נהנת.