הסופה"ש היה כל כך ארוך ומעייף שהיו כבר שני ואני עדיין לא מבינה איפה אני ומה אני עושה. אחרי המפלה הגדולה ואחרי שהבנתי שכרגע כל הראיונות נגמרו ושמתחילים הכל מהתחלה הרגשתי את המועקה, שוב מההתחלה, ונכון שאולי אני פשוט מחכה לעבודה הנכונה, הכל נכון אבל זה לא ממש עזר. אז ניקיתי את הבית כדי להרגיש נקיה גם מבפנים, זה איכשהו תמיד עוזר לי אבל לא ממש הפעם.

בחמישי הגיעו אלינו החברים של M מהעבודה הישנה, יש זוג שחי בעיר שלנו ושאר החברה מרחק של שעה נסיעה. היה מאוד שמח וכייף ובאמת לא התשנו את עצמינו, קנינו דברים מפנקים שלא מצריכים הכנה ואירחנו בכייף. אחד החברה הוא בחור מסורתי אז ביקשתי שיעזור עם תליית המזוזה והיה מרגש ונחמד :) באותה ההזדמנות שמנו שלט על הדלת עוד מימי המעונות עם השמות שלנו. עכשיו רק לשים את שמות המשפחה על הזמזם ויהיה בסדר. ביום שישי קבענו על האש עם החברה שלי, אלו אנשים שאני מכירה מגיל 15 והם עוד בחיים שלי וזה ממש נחמד. החלטנו לעשות את העל האש בצהרים כדי שלא להגיע עייפים אל תוך הלילה. אחד החברה הציע לארגן כדי שכל הנטל לא יפול עלינו אבל אחרי שהבנו שזה כולה 9 אנשים החלטנו שאין צורך ושנסתדר. גם הסידור עם ההוצאות היה נחמד. היה לנו מלא אלכוהול משלנו שהוא מבחינתנו היה החלק של האירוח והקניה הגדולה לעל האש התחלקה בין כולם. מאוד נוח ונעים וככה אין חשש כלכלי לארח. אז בשישי בבוקר עשינו קניות וכבר ב 14:30 התחילו להגיע אנשים. לחלק כבר יש ילדים ורובם עוד בעגלות אז זה לא סיפור אבל יש זוג אחד עם ילדים (7 ו 5) והשכנים שלנו שהם זוג ממש חמוד עם ילדים (7 ו 3). מפה לשם הילדים הללו הגיעו. אני אמרתי ל M שאנחנו ננשום עמוק ונקווה שלא יהיה הרס כי אנחנו רגישים בטירוף לדירה שלנו. באמת יצא ממש מקסים הכל וכל מה שאנחנו רוצים זה לשמור על זה, על פניו לא ביג דיל. החברה שהתחילו לזרום חילקו משימות ומישהו דאג לבשר ולארגון הדברים בחוץ ואנחנו ממש אירחנו, M הכין קוקטילים שונים ומשונים ואני הייתי הולכת חוזרת ומביאה דברים ומבדרת את האורחים. סה"כ זה לא היה כבד כי באמת הכל זרם והיה מצחיק ונחמד. מה שכן היה לנו קשה זה הילדים. הם רצו בכל הדירה ולדירה של השכנים דרך הצמחים ורמסו אותם בדרך, עלו על הספות עם נעלים, ונגעו בקירות עם הידיים... כל זה... היה לי נורא קשה במיוחד אחרי שכולם הלכו. אני ממש הייתי בסטרס שהם הורסים לנו את הדירה! הסוף אחרוני האורחים עזבו ב 23:30 ואנחנו התחלנו לנקות את הטירוף. M הביא את הכל מהגינה ואני שטפתי כלים (עוד אין לנו מדיח כי זה קצת בעייתי להתקין אותו אצלינו במטבח..) וניקיתי כל מה שהראה על פניו לא נקי. במיוחד את סימני הידיים על הקירות, כאילו WTF!? איך זה הגיע לשם ומי לעזזל נוגע בקירות!? ממש מעצבן! הגענו למסקנה שאנחנו חייבים להציב כללים מאוד ברורים אם באים עם ילדים או שלבקש שיגיעו לבד ולעשות מסיבות מבוגרים כי לקחנו את זה ממש קשה.. בבוקר ראינו את הנזקים (סימני רגליים ודריסה בערוגת הקקטוסים של אבא שלי, מרווה מרוחה על הרצפה וכו'..) והוחלט שפעם הבאה אם תהיה יהיו כללים מאוד מאוד מחמירים. ובכלל, הורים, למה אתם סוחבים את הילדים שלכם לכל מקום ולא שמים עליהם עין!? כאילו נראה להם מובן מאליו כל ההרס הזה!? ממש מעצבן! אני לא רואה שום סיבה לבוא לחברים עם ילדים בלי יכולת להעסיק אותם. אז בשבת בבוקר קמתי די הפוכה ועצבנית מכל הסיפור הזה. בכלל, הייתה לי תחושה נוראית בבוקר, כאילו הבית המהמם שלנו חולל, מין תחושה כבדה ורעה מאוד. תחלתי שוב לנקות, הדלקתי קטורת נעימה והלכתי בדירה עם מרווה דולקת ופיזרתי את העשן, כלום לא עוזר ההרגשה לא עוזבת. פתאום דפיקה בדלת, השכן, "המזוזה שלכם נפלה". M התקין אותה בחזרה, הפעם חזק יותר וכבר הסתכל עלי עם הזוית של העין, יודע בדיוק מה עובר לי בראש, "הסימן הרע היחיד בסיפור הזה הוא שהדו"צ שאתו הדבקנו התייבש, מי כמוך יודע שחרא קורה בלי שום קשר לכלום". צודק סה"כ. ההרגשה עברה כלא הייתה ואפשר היה לפתוח עוד יום ארוך. בשבת קצת מאוחר יותר באו זוג חברים (היא למדה איתי באונ' והם היו איתנו בתאילנד) הוא פתח חברה לטיפול ברכבים ועזר לנו לקנות את הרכב שלנו (בתשלום כמובן). היה מוזן מאליו שנעשה אצלו את הטיפול לאוטו והזמנו אותו. M יצא אתו לטפל בזמן שישבתי עם חברה שלי וקשקשנו. אח"כ התברר שכמעט לפני שסיימו הבחור עשה איזה משהו עם איזה בורג וההוא נשבר בתוך האוטו... הם נאלצו לנסוע לכפר להביא אחד חדש ובנס הצליחו לשלוף את הישן והשבור ולהחזיר את הדברים למקום. M אמר שאפילו קילל בקול (הדבר הכי לא אופייני ל M ביקום!). מפה לשם, שילמנו לו על העבודה (לא מעט) והחלטנו שנטפל במוסך חחחח. אחרי שהם הלכו וסידרנו היה הביקור האחרון לסוף השבוע. הפטפטנית, בת דודה של M יחד עם בעלה ושני הבנים שלהם 8 ו 5) הגיעו וגם דודה של M עם בן דוד שלו. הדודה הביאה צמח ע נ ק ומזה מכוער לסלון חחחח וזה מפתיע אותי שהחליטה על דבר כל כך אישי עיצובית כי הוא פשוט לא מתאים לכלום ומצא את עצמו מהר מאוד בחוץ... ישבנו בכייף בגינה, קניתי כמה עוגות וארגנתי קפה והכל כך שעבר ממש נחמד חוץ מילדים שהתעקשו לעלות על הספה עם נעליים וזה שכל האורחים ממש הרגישו צורך עז לדרוך על השטיח עם הנעליים... כאילו מאיפה באתם??? שטיח בבית רוסי זה כלל לבל יעבור, אסור לדרוך עם נעלים!!!!!! אחרי שכולם הלכו, נשמנו עמוק מאוד וניסינו להרגע... התיישבנו לראות ארוויזיון שהתחיל ממש מאוחר ואני בכל זאת הצלחתי לראות עד הסוף המאוד מאוד משמח!!!!
יום למחרת קמתי הרוגה לחלוטין ועוד הקפצתי את M לרכבת ונסעתי עם אבא שלי למשתלה, הוא קנה לנו עוד שיח ורדים ושתל עוד קקטוסים!

בצהרים היה לי תור לרופאה שוב. היינו בטוחים שהיא קבעה לנו כמה הזרעות טבעיות והתבדנו, אז נסעתי אליה והיא אמרה לי שהיא לא רוצה שנמשוך את ההזרעות הטבעיות לנצח (הלווו עשינו רק 1!), אמרה שהזרע ממש לא משהו ושכדי שמשהו יזוז כדאי לעשות הזרעות עם הורמונים אבל שהחודש כבר מאוחר אבל שאם לא נצליח הפעם להתחיל לחשוב בכיוון... לא יכולה להגיד שזה משמח אותי אבל אם לא ילך החודש אני אחשוב על ההצעה שלה ברצינות.. מה גם שבגלל שבועות ושאני לא יכולה להבדק ביום ראשון אני אצטרך לנסוע לבדיקה בשישי ובשני וזה ממש מעיק.

בסופה"ש אנחנו נוסעים למרכז לבקר את חמותי ואז על הדרך אני אבקר את מיקמיק. היא מצאה את עבודת החלומות עם תפקיד מעולה ומשכורת שאין לתאר ואוטו... נו מה רק להכנס להריון נוסף והיא חיה את החלום והורוד שלי וגם את שלה...

אני לעומת זאת הולכת מחר שדיקור וברביעי ליוגה. מה שגורם לי לחשוב האם כדאי לי ללכת לשיעור בשבוע הבא כי אני כנראה אהיה אחרי הזרעה והתרגילים שם פחות מתאימים וזה מבאס כי אני נורא נהנת מהשיעורים. אאלת להתיעץ עם המורה.. בשיעור שעבר היה קטע ממש מצחיק שהמורה שרואה שאני מצליחה ושאר ה"בנות" פחות כי רובן בגיל כפול משלי אמרה "אני נותנת תרגילים קצת יותר קשים בשביל הבחורה הצעירה פה".. ואז קפצה איזו מישהי וצועקת, "למה אני לא צעירה??" המורה עונה לה, כן.. אבל הבחורה פה... מפה לשם שואלת בת כמה אני ואחרי שאני עונה לה 33 היא שומטת את הלסת ואומרת שחשבה שאני בת 18-20 כזה.. הבחורה השנייה שהסתבר שהיא בת 35 הייתה פחות מרוצה חחחח נו מה אני אעשה שאני מגיעה מטופחת לשיעורים והיא מגיעה כאילו דרסו אותה עם טרקטור או כאילו יש לה איזה 3 ילדים בבית ועבודה חחחחח יש יתרונות לפנסיה המוקדמת שלי :)