כבר חפרתי את החיים עם העבודה הזאת אבל זה פשוט לא נגמר! כל יום משהו חדש..
לפני כמה ימים בקרנו במרכז, כיוון שזה מקום שקשה להגיע אליו בתחב"צ נאלמצתי לנהוג וגיליתי על עצמי שאני נוהגת לא רע בכלל, כל השנים שפחדתי לנהוג למרכז הסתברו כשטות ואני יופי של נהגת

בסופה"ש הזה החלטתי שלא לחשוב על העבודה. זה אצלי כבר כמו איזו אובססיה ואני ממש מנסה לגרום לעצמי לשחרר. גם אם אתעסק בזה בזמן החופשי שלי וגם אם לא, התוצאה לא תשתנה. ובלי שום קשר, התוצאה תהיה די זהה לא חשוב כמו מחשבות מיותרות וסטרס מיותר אשקיע בזה. אז זהו, היה סופה"ש arbeit frei חחח או משהו דומה לזה.

מאתמול כבר מחכה להגיע למחשב ולכתוב קצת, ולא, כלום לא השתנה, רק הצורך לכתוב חזר!
תודה לאור בשולי הענן שהזכירה לי כמה חשוב זה זמן איכות עם עצמי למרות הלחץ והסביבה..
ואפילו עכשיו חוט המחשבה הגם ככה רופף שלי נקטע ע"י שיחת טלפון...

היוש :)

אני חוזרת לעצמי לאט לאט אחרי כמה ימים לא פשוטים! חטפתי וירוס בטן (או מהפיצה או מכל הילדים שבאו לחבק אותי ולא אני לא פוליטיקאית, רק עזרתי לסיים קורס למריכה שלי חח). בשלישי נסעתי עם אחת המדריכות לביה"ס שבו מתקיימים כמה קורסים, להכיר את המנהלת ולראות איך הולך שם. היה נחמד, הילדים אף על פי שבקושי יודעים עברית התחברו אלי תוך דקות ספורות והמצאנו יחד אחלה רעיונות!