המשך לעלילת חיפושי העבודה שלי

אתמול התקשרה אלי הבחורה מהמשרה השנייה (שהתראיינתי עם המנכ"ל). זאת שהייתי אמורה להחליף ושדיברנו איתה לפני ואחרי הראיון (עבודה מספר 3). אל התפנית הזאת לא הייתי מוכנה בכלל...

היא אמרה שהיה חשוב לה להתקשר אלי (לאחרות היא סתם שלחה מייל) כי ממש נוצר בינינו קשר.
היא אמרה שהם לקחו מישהי אחרת בהמלצתה למרות שרצו אותי.
היא אמרה שהיא חושבת שזה לא מקום מספיק טוב בשבילי ושהיא רואה את האיכויות שלי ושבעתיד אני אודה לה על זה ושהיא לא אומרת את זה סתם. אמרה שהיא תשמח ליעץ ולעזור לי ושאני צריכה להמשיך לחפש ואולי עדיף להדרים. אני הייתי בהלם מוחלט, מצד אחד נורא מחמיא שהם רצו אותי ושהיא "הגנה" עלי ממשרה שאולי לא מתאימה לי (לדעתה לפחות) למרות שזו גם הייתה התחושה שלי. מצד שני, הרגשתי קצת מפלה, כי לא קיבלתי את זה (למרות שלפי דבריה הם כן רצו אותי והיא זאת ששינתה את דעתם) וחשבתי שזה קצת מעצבן שהיא החליטה במקומי מה טוב לי. מצד שלישי, חשבתי שאם הם כן היו רוצים ב 95% הייתי מתחילה שם ואני לא ידועה בתור אחת שקופצת ממקום למקום אז סיכוי גדול שהייתי נתקעת שם...
בקיצור, נשארתי עם כדור בבטן מאתמול ומין חוסר הבנה, מין חור עם עצמי, הצלחתי? פישלתי? מה יהיה? הרי המקום הראשון לא חזרו אלי וזה לא סימן טוב.. בקיצור אני קצת בשוק..
בדיוק ראיתי אתמול את הפרק האחרון של הסדרה שבאבניק"ים (מצוינת) ובסוף (סורי על הספוילר!) ראש הישיבה אומר להם שהם צריכים לעזוב, ולא כי הוא לא אוהב אותם או כי הם לא טובים, אלא כי המקום קטן עליהם ושהוא מרגיש שהם כמו ילד ליד שפת הבריכה שמפחד לקפוץ והוא מרגיש שהגיע הזמן לתת את הדחיפה. ואיכשהו הדברים שלו ושל ענת השתלבו והתחלתי לחשוב קצת.. רק לא ברור אנא אפנה ומה לחפש :)

היום בבוקר הקפצתי כרגיל את M לתחנה ואז חזרתי למנמנם קצת כי אתמול הלכנו לישון ממש מאוחר כי רציתי לסיים את הסדרה (איפה אני ואיפה דחיית סיפוקים חחח).
שלשום התקשר השליח של הפינה שהזמנו בשבת ואמר שיגיע כבר היום!!! אז כאשר נרדמתי חלמתי שאני ו M יוצאים לאנשהו והמשפחה שלי ושלו בדירה. כאשר אנחנו חוזרים הם אומרים שהם לא ידעו על המשלוח ושלחו את השליח בלי לקבל את הדברים. אני... מאבדת את זה, אני מתעצבנת בטירוף על כולם ועפה על ההורים שלי ועל חמותי שמה עבר להם בראש חחחח. כאשר התעוררתי השליח עוד לא התקשר והלכתי לצחצח שיניים, פתאום שמעתי צלצול, הוא אמר שכבר כמעט הלך כי צלצל כמה פעמים ולא עניתי... פאדיחה! בסוף מסתבר ש M יצטרך להרכיב הכל לבד אז רק מחר אוכל להוסיף תמונה :) מקווה שייצא יפה!

המשך התכנית המקורית שלי הייתה להכין עוגיות! מצאתי מתכון, מעולה!!!
זה נקרא עוגיות לימונענע וזה ממש מוצלח!!!
מה שהכי תפס אותי בסיפור זה שאפשר לעשות הכל במעבד מזון החמוד שלי שאני ממש אוהבת ועלה במבצע 180 ש"ח שזה מענג בפני עצמו והוא לגמרי לא פראייר ועושה עבודה נהדרת טפו עליו!
לעניינינו!
את המתכון צרפתי מעלה אבל אני רוצה לתת כמה דגשים:
1. כדי שייצא כזה צבע יפה וירוק כמו במתכון נראה לי צריך הרבה יותר מכוס נענע אחת, אני ניסיתי רק עם אחת.
2. אפשר לצמצם את הסוכר לחצי כוס בכייף (אני עושה את העוגיות כבר פעם שנייה ועם כוס שלמה זה קצת יותר מדי לטעמי, למרות ש M מאוד אהב).
3. השתמשתי בשוקולד מריר במקום הלבן ואותו טחנתי גם במעבד לפני שבכלל התחלתי עם המתכון. אפשר במקום לגלגל את העוגיות לפני האפייה בסוכר לגלגל בשאריות השוקולד ואז זה יוצא מין שוקולד צ'יפס..
4. כאשר אתם יוצרים את העיגולים, תעשו זאת בידיים רטובות, מאוד עוזר ואל תגזימו בגודל או בלמעוך כי גם ככה הם נוזלים ויוצרים עוגיה. אם תמעכו יותר מדי, ייצא גם מאוד טעים אבל, יצא הרבה יותר אורירי וקראנצ'י אבל פחות כמו עוגית שוקולד צ'יפ.
5. לקח לי כל הסיפור משהו כמו חצי שעה, ממש נחמד, אפשר גם עם ילדים.

בנוסף, להפתעתי הרבה, הכנתי היום עוגיות אלפחורס לפי המתכון הזה!
העוגיות האלו תמיד נראו לי על גבול הבלתי אפשריות, ואני כידוע, כאשר דלת אחת נסגרת ואני מרגישה מפלה, חייבת לעשות משהו כדי להרים לעצמי והפעם, הצלחתי ביג טיים!
יצא יפה וטעים ומעולה! זה גוזל הרבה זמן למען האמת כי צריך לקרוץ עיגולים ואז להרכיב כל אחד אבל אם להוציא את הזמן מהמשוואה, כל אחד יכול!
רק טיפ ממני, לא להלחץ מהבצק, אחרי שהוא יצא מהמקרר הוא נשבר והתפורר אז מה שצריך לעשות זה לפזר קצת קמח מכל צד ולקמח גם את המערוך ובסבלנות לפתוח אותו כל פעם מכיוון אחר ואם הוא נשבר אז לקפל ושוב,החמאה קושרת אותו יפה לכן אין סיבה שאחרי שמתעסקים אתו קצת הוא לא יתנהג בהתאם :)

וכן, אני רואה את הפח הגדול (רק את התכנית השבועית אמנם) כי אני קווין אוף ריאליטי טראש או טראשי ריאלטי. ואם כבר טראשי ריאליטי, הסדרה הזאת שהמלצתי עליה לא פעם, ממש מעולה!

וכמעט שכחתי עוד המלצה ממש חמה! זה למי שעל הספקטרום האלכוהוליסטי (חברים שלי לרב לא מסוגלים לשתות את זה) אבל אני התמכרתי לקוקטייל מרטיני קלאסי!
הכל מתחיל מהכוס שאני לא מסוגלת להפסיק לשתות ממנה, כוס המרטיני הקלאסית, ממשיך בתוכן, הריח שלו יוצא פשוט מדהים ונגמר בכייף שאחרי.
קוקטייל מרטיני קלאסי:1. מקררים את הכוס (אפשר לשים בה קרח)
2. לוקחים כוס גדולה
3. שופכים 90-60 מל ג'ין (עדיף אחד מהטובים יותר כמו בומביי)
4. 10 מל ורמוט (אפשר קצת יותר ואז יהיה טיפה יותר מתקתק)
5. מוסיפים לכוס קרח ומערבבים 20 שניות (לא משקשקים!!! ג'יימס בונד לא יודע מה הוא אומר מסתבר!)
6. שופכים את התוכן לכוס המקוררת שלנו ללא הקרח
8. מוסיפים 2-3 זיתים (קראתי שעדיף מגולענים עם פפריקה בפנים אבל בפעם האחרונה מצאתי רק עם חתיכת צ'ילי וגם זה היה שילוב מגניב, אם כי קצת קשה :) )