ביום שישי נפגשתי עם סילביה החברה האיטלקיה שלי ובילינו יום שלם בקשקושים וקבענו להיום לבשל ביחד.
בשבת יצאנו ליום הולדת שנערך בבר שכונתי נחמד, כל החברה מהעבודה של בעלי היו שם שזה בעצם מלאא אנשים
ממעבדות שונות, חלקם אני מכירה חלקם פחות.
התארגנתי יפה, לקח לי איזו שעה וחצי, אני תמיד אוהבת להראות מיליון דולר לאירועים כי זו ההזדמנות היחידה
להתייפיף כדי לצאת מהבית ומצד שני החברה פה בד"כ באים ממש פשוט, רב הבנות בכלל לא מאופרות ונראות די יומיומי. אני תמיד מפחדת להראות יותר מדי, מאופרת מדיף מושקעת מדי, מוגזמת..
אז ירדתי מהעקבים כי פה זה לא הכי מקובל וגם לא הכי נוח בתחבורה ציבורית (בארץ כיוון שאנחנו עם רכב אני נהנת מכל הזדמנות שאני יכולה לשים נעל עם עקב סיכה אלגנטי ולעוף על עצמי :)), התלבשתי די פשוט כמה שאפשר אבל החלטתי לא לוותר על השיער ועל האיפור, לא דראג קווין אבל טיפה צלליות בטוב טעם לא הורגות אף אחת!
הקטע הוא שתמיד אחרי שאני מסיימת עם השיער (שעכשיו הוא ארוך כי אני רחוק מהספרית ואני יכולה לעשות מלא תסרוקות) שאני לא תמיד מרגישה 100% עם מה שיוצא ואם זה לא 100% אני כבר לא בטוחה לגבי הכל. אז הפעם הרגשתי קצת פחות טוב אבל לא נראה לי שזה היה מעוגן במציאות.. בכל מקרה, הגענו לשם והיה כל כך קר בחוץ שקיוויתי שההתקררות שלי לא תחזור בטעות.
בבר יצא לדבר עם חברה שונים קצת עם כולם בעיקר על כלום.
אני מאוד תקשורתית ואלופה בסמול טוק, בעלי לעומת זאת לא אלוף ודי לא סובל את זה.
בשלב מסוים בערב הוא אמר לי שהוא מרגיש אאוטסיידר בכל הדבר הזה כי הוא לא ממש מרגיש צורך להשתתף בשיחה על כלום ולכן יש לו קצת פחד שתופים אותו כלא חברותי במיוחד כאשר הוא פשוט לא באמת יודע מה הוא יכול לתרום לשיחה. הגענו למסקנה שהוא מרגיש ככה רק עם מכרים ושעם חברים שנוח לנו זו דינמיקה שונה לחלוטין וזה כן נחמד ומעניין. הבנו שמה שקורה שם זה יותר מינגלינג משיחה באמת ואמרתי לו שלדעתי מעבר ל"סיבוב נחמדות" הנדרש הוא לא באמת חייב להתעסק בזה, אז מה אם יתפסו אותנו כזוג שהוא עם עצמו וזה למה שיהיה לנו איכפת..
בכל מקרה בגדול זה היה ערב נחמד ואפילו קצת רקדנו למרות שהייתה מוזיקה מאוד מוזרה.
היה גם נחמד לשתות חופשי בלי שאני צריכה לחשוב על השלכות (נו חוץ מהנגאובר מה שגרם לי להסתפק
בשני ג'ין וטוניק).
פתאום הייתה תחושה של חופש של שחרור, לא חייבים כלום לאף אחד, חזרנו לימים שלפני הניסיונות,
מרגיש כל כך שונה! כאילו נהיינו צעירים בשנתיים, בחיי!
בדרך למסיבה ראיתי הודעה מבת דודה של בעלי.
יש את החבורה של בעלי שהם כולם בתחת של השני מגיל עשרה ויש שם כבר שני ילדים לכל זוג שזה
איזה 12 ילדים סה"כ נראה לי...
בכל מקרה, אני פגועה מהם כי גם בצוק איתן כשגייסו את בעלי לחודש (אותם את אף אחד לא גייסו) הם בכלל לא התעניינו בנו וכלום וגם אחרי ההפלה כלום לא שמענו מאף אחד מהם.
אז מישהי משם ילדה קצת אחרי התאריך המשוער שלי ואני לא זוכרת אם בכלל אמרנו להם מזל טוב ועכשיו עוד מישהי ילדה. אני יצאתי מהקב' שלהם בווטסאפ אבל בעלי עדיין שם אם כי לא נכנס לשם כמעט. אז הוא סיפר לי שהחברה הזאת ילדה אבל לא היה בא לו לכתוב כלום מתוך סולידריות כלפי אז שיחקנו ראש קטן. אז בדרך למסיבה בת הדודה שלו רשמה לי שהבחורה הזאת ילדה (זה היה לפני שבוע) ושאלה אם לא ראינו בווטסאפ, שיקרתי שלא כי לא רציתי לפתוח עכשיו חזית וגם ככה נראה לי שהיא כתבה לנו כי שטפו לנו שם את כל העצמות למה לא כתבנו כלום...
אז כתבתי לבחורה ההיא בפרטי ששמענו שהיא ילדה ומזל טוב. אז כל הלילה התהפכתי כי רציתי להגיד לבת דודה שלו שתסיר אותו מהקב' אבל לא יכולתי למצוא תירוץ כי אם הוא כן רואה אז למה לא כתב כלום ואם לא אז למה צריך להסיר.. בסוף כתבתי לה שהוא אף פעם לא נכנס לשם וזה סתם מציק ושתסיר. היא בכלל לא ידעה שיצאתי מזמן (אז כנראה הם חשבו שבכוונה לא הגבנו) והיא ניסתה להוציא אותנו בסדר. תהיתי אם בא לי להיכנס לזה אבל אז החלטתי שזה עץ גבוה מדי ואצטרך לרדת ממנו כשאחזור אז אין טעם להתחיל...
קיצר מיותר!
התחלתי לחשוב למה כל החבורה הזאת כל כך מעצבנת אותי ומה איכפת לי לכתוב מזל טוב קטן שלא דורש ממני כלום חוץ משנייה זמן ולרדת מהעץ. הבנתי שכנראה רציתי להעביר להם סוג של מסר אולי שאנחנו לא מבסוטים אבל מצד שני ממש לא איכפת להם והם הראו את זה מספיק פעמים אז למה להתאמץ...
אני יצאתי מנק' הנחה שהם חברים וציפיתי מהם להתנהגות שאני מצפה מחברים אבל עכשיו, אני מבינה שהם רק מכרים ואין צורך לצפות מהם ליותר או להיפגע מהם בכלל.. אם נצטרך להיות איתם בקשר כשנחזור, נהייה אבל לא נראה לי שהרבה מעבר.
בחזור קפאתי וגם בלילה במיטה, בבוקר חיכתה לי נזלת ואיכס בכל הגוף אז נאלצתי לבטל את
הפגישה עם סילביה ולהעביר למחר, מקווה שמחר באמת ארגיש יותר טוב.
אתמול והיום אני איכס והדבר היחיד שמציל אותי (אפשר את זה ביותר דרמטי!?) זו הסדרה הפשוט נהדרת הזאת:
Outlander שהכיר לי אותה Sonmi-451 ואני מודה לו על כך מאוד!
בעלי אמר שזה לבנות, שזו סדרת דניאלה סטיל וכו'... והוא יכול לקפוץ לי בזמן שאני פה במתח מריירת על השחקן
עם המבטא הסקוטי ולא יכולה להפסיק לראות :) ממליצה בחום!
בשבת יצאנו ליום הולדת שנערך בבר שכונתי נחמד, כל החברה מהעבודה של בעלי היו שם שזה בעצם מלאא אנשים
ממעבדות שונות, חלקם אני מכירה חלקם פחות.
התארגנתי יפה, לקח לי איזו שעה וחצי, אני תמיד אוהבת להראות מיליון דולר לאירועים כי זו ההזדמנות היחידה
להתייפיף כדי לצאת מהבית ומצד שני החברה פה בד"כ באים ממש פשוט, רב הבנות בכלל לא מאופרות ונראות די יומיומי. אני תמיד מפחדת להראות יותר מדי, מאופרת מדיף מושקעת מדי, מוגזמת..
אז ירדתי מהעקבים כי פה זה לא הכי מקובל וגם לא הכי נוח בתחבורה ציבורית (בארץ כיוון שאנחנו עם רכב אני נהנת מכל הזדמנות שאני יכולה לשים נעל עם עקב סיכה אלגנטי ולעוף על עצמי :)), התלבשתי די פשוט כמה שאפשר אבל החלטתי לא לוותר על השיער ועל האיפור, לא דראג קווין אבל טיפה צלליות בטוב טעם לא הורגות אף אחת!
הקטע הוא שתמיד אחרי שאני מסיימת עם השיער (שעכשיו הוא ארוך כי אני רחוק מהספרית ואני יכולה לעשות מלא תסרוקות) שאני לא תמיד מרגישה 100% עם מה שיוצא ואם זה לא 100% אני כבר לא בטוחה לגבי הכל. אז הפעם הרגשתי קצת פחות טוב אבל לא נראה לי שזה היה מעוגן במציאות.. בכל מקרה, הגענו לשם והיה כל כך קר בחוץ שקיוויתי שההתקררות שלי לא תחזור בטעות.
בבר יצא לדבר עם חברה שונים קצת עם כולם בעיקר על כלום.
אני מאוד תקשורתית ואלופה בסמול טוק, בעלי לעומת זאת לא אלוף ודי לא סובל את זה.
בשלב מסוים בערב הוא אמר לי שהוא מרגיש אאוטסיידר בכל הדבר הזה כי הוא לא ממש מרגיש צורך להשתתף בשיחה על כלום ולכן יש לו קצת פחד שתופים אותו כלא חברותי במיוחד כאשר הוא פשוט לא באמת יודע מה הוא יכול לתרום לשיחה. הגענו למסקנה שהוא מרגיש ככה רק עם מכרים ושעם חברים שנוח לנו זו דינמיקה שונה לחלוטין וזה כן נחמד ומעניין. הבנו שמה שקורה שם זה יותר מינגלינג משיחה באמת ואמרתי לו שלדעתי מעבר ל"סיבוב נחמדות" הנדרש הוא לא באמת חייב להתעסק בזה, אז מה אם יתפסו אותנו כזוג שהוא עם עצמו וזה למה שיהיה לנו איכפת..
בכל מקרה בגדול זה היה ערב נחמד ואפילו קצת רקדנו למרות שהייתה מוזיקה מאוד מוזרה.
היה גם נחמד לשתות חופשי בלי שאני צריכה לחשוב על השלכות (נו חוץ מהנגאובר מה שגרם לי להסתפק
בשני ג'ין וטוניק).
פתאום הייתה תחושה של חופש של שחרור, לא חייבים כלום לאף אחד, חזרנו לימים שלפני הניסיונות,
מרגיש כל כך שונה! כאילו נהיינו צעירים בשנתיים, בחיי!
בדרך למסיבה ראיתי הודעה מבת דודה של בעלי.
יש את החבורה של בעלי שהם כולם בתחת של השני מגיל עשרה ויש שם כבר שני ילדים לכל זוג שזה
איזה 12 ילדים סה"כ נראה לי...
בכל מקרה, אני פגועה מהם כי גם בצוק איתן כשגייסו את בעלי לחודש (אותם את אף אחד לא גייסו) הם בכלל לא התעניינו בנו וכלום וגם אחרי ההפלה כלום לא שמענו מאף אחד מהם.
אז מישהי משם ילדה קצת אחרי התאריך המשוער שלי ואני לא זוכרת אם בכלל אמרנו להם מזל טוב ועכשיו עוד מישהי ילדה. אני יצאתי מהקב' שלהם בווטסאפ אבל בעלי עדיין שם אם כי לא נכנס לשם כמעט. אז הוא סיפר לי שהחברה הזאת ילדה אבל לא היה בא לו לכתוב כלום מתוך סולידריות כלפי אז שיחקנו ראש קטן. אז בדרך למסיבה בת הדודה שלו רשמה לי שהבחורה הזאת ילדה (זה היה לפני שבוע) ושאלה אם לא ראינו בווטסאפ, שיקרתי שלא כי לא רציתי לפתוח עכשיו חזית וגם ככה נראה לי שהיא כתבה לנו כי שטפו לנו שם את כל העצמות למה לא כתבנו כלום...
אז כתבתי לבחורה ההיא בפרטי ששמענו שהיא ילדה ומזל טוב. אז כל הלילה התהפכתי כי רציתי להגיד לבת דודה שלו שתסיר אותו מהקב' אבל לא יכולתי למצוא תירוץ כי אם הוא כן רואה אז למה לא כתב כלום ואם לא אז למה צריך להסיר.. בסוף כתבתי לה שהוא אף פעם לא נכנס לשם וזה סתם מציק ושתסיר. היא בכלל לא ידעה שיצאתי מזמן (אז כנראה הם חשבו שבכוונה לא הגבנו) והיא ניסתה להוציא אותנו בסדר. תהיתי אם בא לי להיכנס לזה אבל אז החלטתי שזה עץ גבוה מדי ואצטרך לרדת ממנו כשאחזור אז אין טעם להתחיל...
קיצר מיותר!
התחלתי לחשוב למה כל החבורה הזאת כל כך מעצבנת אותי ומה איכפת לי לכתוב מזל טוב קטן שלא דורש ממני כלום חוץ משנייה זמן ולרדת מהעץ. הבנתי שכנראה רציתי להעביר להם סוג של מסר אולי שאנחנו לא מבסוטים אבל מצד שני ממש לא איכפת להם והם הראו את זה מספיק פעמים אז למה להתאמץ...
אני יצאתי מנק' הנחה שהם חברים וציפיתי מהם להתנהגות שאני מצפה מחברים אבל עכשיו, אני מבינה שהם רק מכרים ואין צורך לצפות מהם ליותר או להיפגע מהם בכלל.. אם נצטרך להיות איתם בקשר כשנחזור, נהייה אבל לא נראה לי שהרבה מעבר.
בחזור קפאתי וגם בלילה במיטה, בבוקר חיכתה לי נזלת ואיכס בכל הגוף אז נאלצתי לבטל את
הפגישה עם סילביה ולהעביר למחר, מקווה שמחר באמת ארגיש יותר טוב.
אתמול והיום אני איכס והדבר היחיד שמציל אותי (אפשר את זה ביותר דרמטי!?) זו הסדרה הפשוט נהדרת הזאת:
Outlander שהכיר לי אותה Sonmi-451 ואני מודה לו על כך מאוד!
בעלי אמר שזה לבנות, שזו סדרת דניאלה סטיל וכו'... והוא יכול לקפוץ לי בזמן שאני פה במתח מריירת על השחקן
עם המבטא הסקוטי ולא יכולה להפסיק לראות :) ממליצה בחום!
מוסיפה גם מתכון נחמד לאלאדושקי שסבתא שלי לימדה אותי, ברמת העיקרון זה קרפ שמנים שאפשר למרוח עליהם נוטלה או חמאה ואיקרה אדומה במראה שלנו :)
אלאדושקי:
1/2 ק"ג קמח
3 כוסות חלב מחומם
2 ביצים
2 כפות שמן
1/2+1 כפות סוכר
1/4 כפית מלח
2 כפיות שמרים יבשים
לנפות את הקמח עם כל המרכיבים היבשים
להוסיף ביצים ושמן ולערבב
להוסיף 2 כוסות חלב מחומם ולערבב
לשים מכוסה בניילון נצמד בתנור עם אור דולק לשעה להטפחה.
לאחר שטפח להוסיף את הכוס האחרונה של החלב המחומם ולערבב, לראות האם הסמיכות טובה ולתקן עם עוד חלב אם סמיך מדי.
לחמם עם שמן על אש הכי גבוהה מחבת קטנה ולהתחיל לטגן :)
אלאדושקי:
1/2 ק"ג קמח
3 כוסות חלב מחומם
2 ביצים
2 כפות שמן
1/2+1 כפות סוכר
1/4 כפית מלח
2 כפיות שמרים יבשים
לנפות את הקמח עם כל המרכיבים היבשים
להוסיף ביצים ושמן ולערבב
להוסיף 2 כוסות חלב מחומם ולערבב
לשים מכוסה בניילון נצמד בתנור עם אור דולק לשעה להטפחה.
לאחר שטפח להוסיף את הכוס האחרונה של החלב המחומם ולערבב, לראות האם הסמיכות טובה ולתקן עם עוד חלב אם סמיך מדי.
לחמם עם שמן על אש הכי גבוהה מחבת קטנה ולהתחיל לטגן :)
היי את תרגישי טוב!
השבמחקאני בטוח שאת נראית מיליון דולר גם עם נזלת
אגב, האפיון של בעלך ללהיות ממש גרוע בסמול טלק גם אני חולק את התכונה המופלאה הזאת. בכל מקרה שמח שנהניתם מעט באותו ערב.
ובנוגע למשפחה, כפי שאת כבר יודעת , משפחות הן דבר מורכב תנסי לצמצם מגע{כפי שאת עושה} ולהשתדל לא לתת לזה יותר מידי להתחפר לך בעור.
אני מאמין בך ובבעל שלך{ בכל המובנים גם במובן שאתם הכי מייחלים לו}
תודה רבה :)
השבמחקכן בעלי בחור מופנם ומעדיף את הלבד על פני אנשים ואני בדיוק ההיפך אבל זה דווקא נוח באירועים כאלו כי אני מקשקשת והוא מקבל את השקט ועדיין אנחנו נראים חברותיים מספיק ;)
לגבי משפחה וחברים, אני לגמרי צריכה ללמוד לשים את המשקל על ההחלטות שלי ולא לתת לדעות של אחרים להשפיע עלי, זה לא פשוט כי אני אוהבת כשכולם מרוצים אבל אז אני לא תמיד נשארת מרוצה לצערי..
תודה על התקווה והעידוד :) זה מאוד מחזק!