התלבטויות

אנחנו בינתים ממשיכים לנסות להבין איפה אנחנו עומדים ומה עושים הלאה
ובינתיים קצת חדשות טובות, גם לנו מגיע :)

נפגשנו עם הרופאה שלי שלא במסגרת ביה"ח אלא במרפאה שבה עברתי את ההזרעות..

היא הסבירה מה היא חושבת שקרה ומה לדעתה צריך לעשות הלאה.

הרופאה שלנו מקסימה ומאוד איכפת לה, הבעיה שהיא לא המטפלת היחידה בבית החולים ובית החולים שבו היא עובדת באופן פרטי, מאוד לא מומלץ (בגלל כמה פאשלות רציניות וכיוון שאני חברה בקבוצות והפורומים, זאת הדעה שגיבשתי).

לאחר מכן נפגשתי עם רופא מטפל ועם ד"ר מוכר מביה"ח אחר.
הרופא המטפל שעובד עם הד"ר המוכר בביה"ח אחר לא ממש ממש מצא חן בעיני, הוא נראה לי קצת יהיר והתחיל לזרוק כל מיני אפשרויות של אולי אני פולציסטית וכו'.. לא אהבתי כל כך את הגישה, מצד שני הוא אמר את כל מה שציפיתי לשמוע ורציתי לשמוע מרופא שנשמע לי בקיא מספיק. הפגישה עם הד"ר הנחשב הייתה משעשעת, חדר ההמתנה מלא בתמונות של תאומים, זה מעיד על זה שהוא אוהב החזרות מרובות ואולי מפוצץ בהורמונים, מצד שני, אני לא לחלוטין נגד תאומים, רק קצת מפחדת אחרי שבפעם הראשונה הייתי לי בעיה של התקצרות צואר הרחם ועם תאומים זה משהו שעלול לקרות ובאופן כללי הריון יותר קשה. הרופא עצמו סבא נחמד כזה שהזכיר לי את הסבא ז"ל המהמם שלי מרוסיה. הוא היה ממש חביב ועבר על הכל בדקדקנות כמו שאני אוהבת. מצחיק, הוא ראה את הקלסר המסודר שלי על השולחן ואמר שהוא בטח מתעסק עם מקצוענים, אמרתי שאין לו מושג :)
הייתי גאה בעצמי שהייתי סופר בקיאה וידעתי לענות לו על הכל ולשלוף את כל הניירת הדרושה, הייתי מוכנה, פיקס! כמו שאני אוהבת! איך אבא שלי יכל להיות גאה בי!!!
אני חושבת שזה משהו שהנחילו לי מילדותי, תעשי את שיעורי הבית, תהיי יסודית, תגיעי מוכנה, את נכנסת לתחום? את צריכה ללמוד ולהבין בו לפני שאת מתקדמת, קודם תביני לבד ואז תתחילי לשאול, שלא יתפסו אותך לא מוכנה או עם חוסרים. אני חושבת שזה אולי אנאלי מדי, אבל חשוב, הייתי רוצה לחנך ככה את הילדים שלי גם.
כל חיי חשבתי שאין לי חינוך למצוינות כי לא דחפו אותי יותר מדי, אבל עכשיו אני מבינה שאולי מה ששמעתי וההתנהלות שציפו ממני חינכה לזה בהחלט, סדר, מצוינות, לעשות את המקסימום, להשתדל.. דווקא גאה בעצמי :)
זה עוזר לי המון בחיים. אני מניחה שאהיה גם קצת קשוחה כשיהיו לי ילדים כי יש דברים בסיסיים שחשוב לי שידעו ויבינו ואולי בשלבים מסוימים זה ייראה פחות חשוב, אבל באחרים, זה בהחלט יבלוט. אני יכולה להגיד שאחי שהלב שלי מתפוצץ מגאוה רק מלחשוב עליו ושאני לפעמים כנראה אוהבת אותו גם קצת אהבת אם בנוסף לאחות (יש לנו הפרש של 13 שנים) הוא ממש כזה! הוא משקיע, הוא לומד, הוא יסודי, הוא קפדן, פרפקציוניסט ולא משחרר עד שדברים קורים. האמת שגם אני ו M ככה, חמותי הנחילה דברים מאוד דומים במשפחה שלהם ויש פירות. אני מניחה שעם משפחות כאלו, אנחנו צריכים להיות בסדר, דוגמא אישית וקצת חפירות בטח יפתרו את העניין.
איפה היינו??
הא, הרופא החמוד!
אז הוא עבר על הכל, לא היה לו יותר מדי לחדש והוא החליט לעשות בדיקה פיסית, הסתבר שיש לי רחם שהוא קצת T, זה יכול להיות בעייתי אבל כיוון שכבר היו הריונות שלא נגמרו בגלל זה, זה לא מהווה כנראה בעייה.

וא כל כך התלהב מצילום הרחם, שהצעתי לו לתלות אותו על הקיר :)

וכך הפכתי לדוגמנית אולטרסאונד חחח

היה לנו קטע ממש מצחיק אצל הרופא. ל M יש את העניין של ASMR, בקיצור יקירי חווה אורגזמות מוחיות (לא משהו מיני) ומה ש"מדליק" אותו, זה נותני שירות שממלאים טפסים בזמן שהם שואלים אותו שאלות, למשל בבנק, או בתחנות שירות שונות. הרופא הזה שאל שאלות בקול נעים ומרגיע והקליד על מקלדת רועשת.. אני לא הפסקתי לחייך ולצחקק כי הבנתי ש M עף על עצמו שם ברמות אחרות, נו לפחות מישהו ממש נהנה!

לעניינינו, שני הרופאים הציעו תכנית והסברים שנראו לי הרבה יותר מהרופאה שלי, ככל הנראה אנחנו נעבור לביה"ח אחר כי הבנתי שבבית חולים שלנו גם אין מעקב ברור של רופא מטפל וגם המעבדה שזה חלק חשוב, לא טובה.

התלבטתי רבות אם ללכת לד"ר הנחשב שנפגשנו איתו באופן פרטי אך כיוון שהוא עובד בביה"ח המושמץ, החלטתי שלא.

בגדול מה שקרה בטיפול שלי ככל הנראה הוא שבייצתי לפני הזמן, הם היו אמורים לתת לי זריקה לדחיית הביוץ ולא נתנו ואולי זה מה שהשפיע, כמה ביציות איבדנו במסגרת הביוץ, לא ברור.

עוד נאמר שמתוך ה 7 שכן שאבו, 3 היו לא בשלות ו ה- 4 הטובות לא הופרו למרות שהזרע היה בסדר גמור, מצד שני בדוח שקיבלתי, כתוב שהן בעצם לא היו טובות אז זה יכול להיות כי בייצתי מוקדם או מכל סיבה אחרת...

מבחינת הרופאים זה אומר שאנחנו בפעם הבאה צריכים לעשות מיקרומניפולציה על הביציות ולהכניס פיסית פנימה את הזרע כי יכול להיות שפה הבעיה. אם יהיו הרבה ביציות, אפשר לעשות רק לחצי, הכל תלוי בכמות ובאיכות.

כמובן שיהיה צריך לשנות קצת את התכנית של ההורמונים אבל ממה שהסבירו לי, לא הרבה כי סה"כ הגבתי טוב.

מה שלא יהיה, מהטיפול הקודם אנחנו צריכים לחכות 2 מחזורים כדי להמשיך, כי התחייבות חדשה נותנים רק חודש וחצי אחרי שאיבה. זה נותן לנו זמן להתלבט. אני מאוד מבולבלת והבנתי ש M לא באמת מצליח לעזור לי להחליט לכן הסברתי לו שכיוון שבסופו של יום אני זאת שעוברת את התהליך, אני אחליט איפה ומי יהיה הרופא כי אני צריכה להרגיש בידיים טובות ובטוחה ורגועה. הוא מבחינתו היה נשאר עם הרופאה הקודמת ונותן עוד סיכוי לביה"ח הראשון או מקסימום עובר אליה באופן פרטי אבל כיוון ששני בתי החולים המדוברים לא נראים לי, החלטתי שלא מתאים.

מה גם, שאין לה באמת ניסיון מוכח ואמנם מוטיבציה זה דבר טוב, אני מעדיפה להרגיש בטוחה אצל מישהו שבע אבל שיודע בדיוק מה לעשות.. M חושב שהרופא הנחשב שבע מדי ושהשיטות שלו מיושנות כי הוא מבוגר, אבל בהתחשב בזה שהצוות שלו יודע דברים חדשים (כך נוכחתי מהפגישה עם הרופא שעובד איתו) אין סיבה לחשוב ככה אלא לנסות אותו ובכלל.

אני מתחילה להרגיש שהבשלתי לכדי החלטה על בית החולים וכבר יצרתי עמם קשר להמשך העברת התיק, למרות שאנחנו מנסים לבד עד שייקבע לנו תור, עדיף שיהיה תור שאוכל לבטל מאשר שאחכה עם כל זה..

ומי יודע.. אולי עד שהתור יגיע, נצליח לבד :)

*** נקבע לנו תור לשבוע הבא לפתיחת תיק בביה"ח החדש, מקווה שנצליח לבד עד אז כי בכל מקרה אנחנו מפספסים עוד מחזור ונוכל להתחיל רק מתישהו באוגוסט...

ועכשיו לחדשות השוות באמת!!!
בתחילת השנה M הגיש בקשה לגרנט מקרן מאוד יוקרתית, הוא אמר שבשנה הראשונה אף אחד לא מקבל ושהוא הולך להשקיע אבל לא הולך אפילו לקוות כי זה לא קורה בכלל בשנה הראשונה..
מפה לשם... אתמול הודיעו לנו שהוא ז-כ-ה!!!!!!!!!!!!
את השאגות שלי אפשר היה לשמוע עד המכון שלו!!!
הוא ממש הפך בן רגע לחד קרן כי אף אחד עוד אף פעם לא זכה שם בשנה הראשונה בגרנט!
אני לא יכולה אפילו להתחיל לתאר כמה אני גאה בו! כל כך מגיע לו, באמת אם יש מישהו שמגיע לו, זה M!
הוא כזה מהמם וצנוע ועובד כל כך קשה והוא באמת ממש טוב במה שהוא עושה! ועוד בשיא התמימות הוא אומר לי על איזה חוקרים אחרים, הם, ואו באמת חוקרים רציניים ואני בהלם ממנו, מה יותר מהזכיה הזאת יכול להראות לך שזה מה שחושבים עליך! הוא לא מעכל עדיין שהוא הולך להיות כוכב המורקים של כל החנונים בעולם שלהם!
הוא יהיה: זה, החוקר שהביא את הגרנט X בשנה הראשונה!
מבחינתנו חוץ מתהילת עולם וזה שחבריו לעולם המדעי הולכים להשתחוות ולתפוס ממנו בטירוף והאוניברסיטאות שלא רצו לשקול את החזרה שלו אליהן כי לא הרגישו שהוא מספיק כוכב, הולכים לאכול את הכובע!!!
אבל חוץ מזה, הוא יוכל סופסוף לקחת סטודנטים לתואר שני ודוקטורט ולבורטים והקביעות מובטחת לו (בשביל קביעות צריך להוכיח שאתה "שווה" והוא עוד אז אמר שאם יקבל, זהו, הנושא סגור) וכנראה גם לעבור להיות חוקר דרג ב עוד איזה שנה, שנה וחצי וזה תוספת כסף, שזה תמיד נחמד.
הבנתי שבמקומות אחרים נותנים גם בונוסים יפים למי שמביא כל כך הרבה כסף, נראה אם נקבל משהו :)
בקיצור, אנחנו מאושרים עד הגג!

ואני כבר לא מדברת על ההחזר היפה שקיבלנו ממס הכנסה :)
הרבה יותר ממה ששיערנו והוא כיסה לנו לחלוטין+ שאריות את עלות הטיול לפורטוגל, יאייי!!!