מכורה לסוף טוב

הרומן שלי עם ספרים התחיל כשהתחילו לקחת אותי לספריה העירונית.
מאז שהייתי קטנה הקריאו לי ספרים, האמת שחשבו שאני ילדה מחוננת כי התחלתי לדבר בגיל 9 חודשים 
ועד שנה כבר דיברתי משפטים שלמים עוד לפני שלמדתי ללכת.
דקלמתי שירים וסיפורים וזרקתי דברים לאויר שאמא שלי נאלצה לרשום במחברת קטנה כדי שלא ישכחו.
אני מעריכה שהמעבר לארץ שינה הכל כי פתאום הייתה שפה חדשה ודברים ללמוד.
סבתא שלי שהיא מורה לאנגלית ואישה חכמה וקשוחה מעט כיאה למורה רוסייה תמיד אמרה לי "את חייבת להיות "מקוראת" "
יש מונח ברוסית שהמשמעות שלו זה אדם שקורא הרבה, זה לא בהכרח עושה אותו חכם יותר אבל זה בהחלט עושה אותו מעניין יותר לסביבה.
היא תמיד אמרה לי אנשים צריכים לרצות להיות בחברתך, שתענייני אותם, שיעריכו אותך שלא תהיי ריקה מתוכן, שאפילו מעט אבל צריך לדעת
על הכל, להתעניין, להיות בעניינים, שיהיה לך מה לספר והמילים האלו לדעתי תמיד הנחו אותי לאורך הדרך.
תמיד רציתי לא להיות חלולה, קליפה, סוכריה סבתא הייתה קוראת להן לבנות חסרות התוכן, יפה מבחוץ וחלולה מבפנים.
תמיד שאפתי לדעת, להסתקרן והיה חשוב לי שזה יהיה משהו שיאפיין אותי ושמי שימצא בסביבתי יהיה לו תמיד מעניין.
כשהכרתי את בעלי אמרתי לעצמי מה יש לבחור בן 27 לחפש עם פצלוחה כמוך בת 21 במה את יכולה לעניין אותו בכלל.
אבל היה ואין כמעט יום שאני (כבר כדרך חיים) לא מספרת לו דברים חדשים ומנסה לגרום לו להתעניין,
אני חושבת שבמובן מסוים המחשבה הזו עיצבה אותי ואפשרה לנו את הזוגיות הזו ועל כך אני מודה :) 
בכל מקרה, חזרה לכיתה ה' אני חושבת.
בשלב הזה כבר יכולתי לקרוא ברמה טובה ולהבין ומצאתי את עצמי בספריה העירונית.
ברגע שמצאתי את עצמי שם החל הרומן עם הספרים שלא נגמר עד היום כמובן ואיך אפשר...
בכיתה ח' עברתי למבוגרים ובכיתה י' החלטתי ששם אני עושה את ההתנדבות (מעין עזרה לקהילה שהיינו מחויבים לעשות),
כאשר אחרי בת הדודה ואחי הקטן התנדבו שם ממש גם כן. הספרניות אהבו אותי כל כך, עד היום אני זוכרת את פניהן, נשים מקסימות.
הייתי שוקעת בעולמות החדשים, ביחסים הנרקמים, בסיפורים ולא הייתי מסוגלת לעזוב.
כמה פעמים אבא שלי היה תופס אותי קוראת ספר מתחת לשולחן במקום ללמוד למבחן, אולי לציון זה לא עשה טוב אך לנפש...
הייתי אוספת ספרים, מתחלפת, תורמת ולוקחת כמובן ואולי יום אחד נגשים את החלום של בעלי ונקים בבית קיר שלם של ספריה.
כשבאנו לגרמניה התחלתי לקרוא באנגלית והבנתי שגם זה מעניין וכייף לא פחות מלקרוא בעברית, למעשה אני לא חושבת שקראתי אף ספר בעברית
בעודנו נמצאים פה. לפני כמה ימים ואחרי הביקור בספרד החלטתי שנורא בא לי לקרוא שוב את "הקתדרלה ליד הים" אך לא הצלחתי להוריד את
הספר לא בעברית ולא באנגלית ולקנות אותו לא רציתי כי יש לי אותו בבית בישראל.
אז קניתי ספר אחר של אידלפונסו פלקונס (לא היד של פטימה כי גם אותו קראתי והוא היה מצוין) אלא המלכה היחפה.
כמה ימים שהסתכלתי עליו ומשום מה היה לי קשה להביא את עצמי להתחיל, לא כי לא רציתי אלא כי היה בי מין לחץ
כזה שלא איפשר לי שבת בשקט ולהתמסר והרי בלי זה אין שום אפשרות לקרוא, זה פשוט בזבוז זמן.
קראתי פה באחד הבלוגים על סדרת ספרים לילדים שנקראת A Series of Unfortunate Events של Lemony Snicket's.
משום מה החלטתי לדחות עוד קצת את הקריאה בעברית (לפעמים אני אוהבת לדחות קצת דברים שאני נורא רוצה כי אני קצת פוחדת שזה עלול
להגמר מהר או לצאת לא בדיוק כמו שאני רוצה).
הבנתי מהבלוגרית (אינטרפרטציה אישית לחלוטין) שזו סדרה מצוינת ושזה מעין חוכמות כמו בפו הדב ובקיצור הורדתי את זה והתחלתי.
הסופר ששמו בעצם הוא דניאל הנדלר מזהיר מראש שאלו ספרים נוראיים ושאם אנחנו אוהבים סוף טוב כדאי מהר מאוד שנניח את הספר ונעבור הלאה.
הסקרנות שלי גברה והתחלתי. את הכתיבה אהבתי לא אסתיר, התיאורים יפים, מילים לא יומיומיות שהסופר מסביר כי זה בכלל ספר לילדים...
אבל התוכן, הכל נורא קודר, חסר תקווה, מלנכולי ואפילו קצת חולני (איש מבוגר שמנסה להתחתן ולממש את נישואיו עם ילדה בת 14 כדי
לזכות בירושתה תוך כדי שהוא כולא את אחותה התינוקת בכלוב שהוא תולה מחוץ לראש מגדל ומאיים לזרוק אותה למטה)...
בכל מקרה לשמחתי אותו בפרק נורא מסתיים בסוף טוב (כי אם משהו מזה היה מסתדר באמת לא הייתי מבינה איך זה בדיוק
ספר ילדים) אך הסופר שוב חוזר ואומר שלמרות שהפעם זה הסתדר אם הקורא הוא בעניין של סוף טוב כדאי שיניח מידו את הספר מייד 
כיוון שהוא הולך להעביר את הילדים המסכנים גהנום ולהנחית עליהם כל רעה חולה אפשרית ללא רחמים וזה לא ייגמר לעולם טוב.
פה נשברתי.
זה עושה לי פיסית כאבים בין אם זה סרט ובין אם זה ספר (על המציאות בכלל אני מתקשה לדבר כי אני מסדרת אותה איכשהו בראש ככה שנדמה
שהכל פחות נורא ממה שיש... כן, יש לי נטיה להמציא) אם אין לדברים סוף טוב.
אני לא מסוגלת לסיים בצורה כזו שום סרט או ספר, פשוט לא מקבלת את זה ואני מסוגלת ממש להיות בדיכאון ממשהו כזה עד שישכח.
אני לא יודעת מי הילדים המסכנים שמקריאים להם את הזוועה הזו אבל בשבילי זה היה בהחלט יותר מדי.
יש את הסרט הזה החתונה של החבר הכי טוב שלי או משהו כזה עם ג'וליה רוברטס, עד היום לא רואה אותו
עד הסוף כדי לא לראות אותו מתחתן עם מישהי אחרת... בקיצור הרעיון ברור.
אז שלשום החלטתי שזהו אני מתחילה לקרוא את המלכה היחפה ואז כשעברתי על האפליקציה שלי ראיתי שקיבלתי ספר מתנה.
אלוהים יודע למה פתחתי את זה בכלל אבל התחלתי לקרוא ונשאבתי.
נקרא "סיפור אהבות" של כינרת רוזנבלום מדובר בזוג שהתחתן באיטליה ונוסע עכשיו לשם להתגרש אחרי שני עשורי נישואין ו 3 ילדים.
הכתיבה מאוד קלילה וממכרת, פעם הזוית שלה, פעם שלו, נורא קל להתחבר לדמויות ואני עם כל שורה, כמו ילדה
מפתחת תקווה שהכל יסתדר ושהם יחזרו כלעומת שבאו כי הכל עוד קיים, הכל עוד שם...
היום התעוררתי קצת יותר מוקדם כי חברה הייתה אמורה להקפיץ לנו כמה דברים אבל היא לא באה ואני שקעתי בספר.
לקראת  13:00 כשאני מכורבלת בפוך ושולחת הודעות זימה לבעל שנמצא באמצע יום עבודה ולא מבין למה אני רוצה קרואסון, קפה ואותו לידי במיטה
שולח לבבות וכותב שאני רומנטיקנית חסרת תקנה, נו ולמה לא בעצם.
אני הכי אוהבת ספרים שמדגדגים לי בלב ונכנסים לנשמה גם אם הם לא הכי עמוקים בעולם. 
אני אוהבת ספרים שמאפשרים לי לשקוע, לחשוב, להרגיש, להתחבר, לשמוח ולהתרגש, ספרים שאני אספר לו עליהם אחר כך
ושנוכל לדסקס ולפעמים להתווכח ולהתעצבן ואז בכל זאת להסכים, או להסכים שלא להסכים.
לקראת סוף הספר מצאתי את עצמי מורעבת, זרקתי על עצמי חולצה קצרה ואפודה חמה ורצתי לבית קפה עם האי פד.
התישבתי עם כוס קפה, מאפה שקדים (לא לא קרואסון שקדים אלא מאפה, הרבה יותר טעים ומרוכז) וסיימתי את הספר המתוק הזה.
הכל היה שם והכל היה לטעמי, הוא היה כמו לגמור אבל לא כרגיל אלא כשיש טעם מתוק בגוף ובפה בסוף? בדיוק ככה.
הייתי חייבת לכתוב על החזרה שלי לעולם התולעים, על הסבלנות שחלק מהספרים מחזירים ליומיום שלי והשלווה.
עכשיו מבול, משהו מטורף שהתחיל פתאום והסתיים פתאום משאיר רק ריח של גשם, דשא ואדמה רטובים, עונג.
 

---

אני מורידה מדי פעם ספרים, זה לינק אליהם אפשר להוריד ולקרוא :)
אני לא מצליחה לצרף את הלינק אבל אפשר לכתוב לי את המייל בהודעה ואני אנסה לשלוח לינק...
https://www.box.com/sh/hn7ygt0xs8uodb4/AAAz03Tlb-C1FGMMSjnupM7na?dl=0