לא התכוונתי לחלוק את זה האמת אבל אין לי כל כך עם מי לחלוק את הטירוף בש
לב הזה אז אני מפקידה רגשותי בידייכם העדינות...
אני פסיכית, עם תעודות, בחיי...
הכמיהה שהדברים יסתדרו כבר עיוורה אותי לחלוטין ופסיכולוגיה הסתברה כדבר חזק ביותר...
לפני שבועיים חטפתי דלקת שתן, לקחתי תרופות שיקלו על הכאב (שלא מרפאות לצערי) ומאז זה און ואוף מופיע נסוג...
לפני משהו כמו שבוע התחלתי להרגיש תסמינים שיכולים להתאים להריון המיוחל, תסמינים שמתאימים גם למחזור וגם לקלקול כיבה אבל שיהיה.
החלטתי בראש או יותר הרגשתי שזה לחלוטין זה, חד וחלק ושאני הולכת להיות אמא לילדה, חד משמעית!
הבעל אמר אל תפתחי ציפיות בבקשה
יומיים לפני האיחור במחזור החלטנו לעשות בדיקה כי כבר שיגעתי אותו עם ה"יעני" תסמינים שאני בטוח מרגישה
והוא נשבר ואמר בואי נקנה ערכות בדיקה וננסה
ניסינו
יצאנו מטומטמים גמורים שתבינו דוקטור ומאסטר שצוהלים על בדיקה ואז אחרי שעברו את כל מנעד הרגשות מבינים שלא קראו את ההוראות נכון...
אז היא יצאה שלילית אמרתי בלב איזה שטויות, עשינו בצהרים ויומיים לפני איחור.
חיכינו יומיים
ביום שהייתי אמורה לקבל אצתי רצתי לעשות בדיקה, ב 5 בבוקר מיינד יו!
שלילית
קמתי אחרי שעה, אולי בכל זאת?
שלילית
אחרי שעתיים
אולי בכל זאת?
והינה ההפתעה הגדולה, באור חדר אמבטיה בזוית 37.5 מעלות לצפון מזרח על גדות נהר המיסיסיפי בליל חודש הדר בשנה מעוברת לצליל תנשמת פס חלש חלש חלש חלש שרק אני רואה, בעלי לא ראה, עיוור!
אמר, בבקשה אל תפתחי ציפיות בבקשה, הנפילה תהיה קשה מדי, בבקשה תתאפקי.
אוקיי אני אחכה יומיים ואעשה עוד בדיקה, אתה תראה שאני כן אני מרגישה את זה!
בבוקר עשיתי בדיקה
שלילי לחלוטין לא פס ולא נעלים יומיים איחור ושלילי ואם זה לא מספיק חזרה נראה לי הדלקת
ועכשיו שורף לי גם בפיפי וגם בנשמה.
כוסעאמעאמק!!!
נו באמת! נו אין לי כוח יותר פשוט אין לי באמת!
מישהו פשוט צוחק עלי!
בוא נעשה שתראה פס ממש חלש ואז לא ואז כן ואז לא אבל יש איחור אבל פה אבל שם
ואז שתקבל זיהום שורף בשתן איזה כייף!
זה פשוט לא יאמן.
החלטתי ללכת לרופא גם ככה נגמרה לי התרופה של בלוטת התריס אז על הדרך אבקש שיעשה לי בדיקת שתן והריון
אם זה היה קורה החודש זו יכלה להיות תוכנית כפי בקשתך בדיוק אבל בדיוק מה שרציתי.
פחחחחח ממש
הבנתי! באמת חאלס לשגע אותי הבנתי את המסר!
קוראת אדם כיציר מחשבותיו של ג'יימס אלן (אגב מחלקים אותו ועוד כמה חינם באתר e-evrit)
https://www.e-vrit.co.il/CategorySearch.aspx?cid=110&isGroup=true
תוהה ביני לבין עצמי
המחשבה טהורה? לרב
שמחה? משתדלת
יש מטרה? כן
פחדים, ספקות וכו'? לעיתים
נראה לי שאני בדרך הנכונה...
אני מנסה מאוד להפנות את המחשבות שלי בכיוון חיובי, להפטר מהפחדים והספק, לדמיין את המטרה "לטהר את המחשבה" כפי שהוא אומר, זה לא פשוט או מאתגר, מנסים...
אני מניחה שהיו דברים שהוא השתוקק אליהם בחייו ולכן הוא יודע על מה הוא מדבר
יכול להיות שהשתוקקות שלי היא ממקום אנוכי וזה בעצם פחות טוב?
אני מבינה עמוק בפנים שהעולם הזה הוא מה שהוא ולמרות שאעשה הכל בשביל לתת את הטוב ביותר,
אנסה להראות את המדהים ולחנך לערכי המנומס והטוב ביותר עדיין המציאות היא מה שיש ואולי זה כן משהו שיושב במעמקי המחשבה שלי ואולי זה קצת כן עוצר אותי למרות האנוכיות שברצון?
אני משקרת כל פעם לעצמי שזהו מעכשיו לא איכפת לי אני אזרום מה שיהיה יהיה ועדיין מקווה ומחכה
ומאכילה את עצמי לוקשים בכפית, תקוות קטנות ללא בסיס מוצק
מעברת את עצמי פסיכולוגית וגורמת לתסמינים לצוץ כדי לחזק את הביטחון.
אני הייתי רוצה שהכל יהיה הרבה יותר פשוט
לפעמים אני חושבת שאנחנו מקבלים את מה שאנחנו מסוגלים לשאת ואני יודעת שאני מסוגלת
אבל האם זו סיבה להעמיס, מה המטרה בעצם?
מצד שני מי זה המחלק?
אולי אנחנו לבד אלו שבוחנים את עצמינו?
אני צריכה כבר להבין שאולי אף יד נעלמה לא מנהלת את הדברים ושהעולם מונע ומניע את עצמו ע"י מקריות זה מה שהייתי אומרת אם לא הייתי קוראת את הספר אבל עכשיו אני אמורה כבר להבין שהעולם מונע ומניע ע"י כוח המחשבה שאנחנו יוצרים.
עכשיו, אם לסמוך על זה או להאמין לזה לגמרי יש מצב שאני מסוגלת לעבר את עצמי חחח 
אני מנסה בכל הכוח לראות את הדברים קורים, לראות אותנו שמחים ומאושרים, להפטר מהספק ומהפחד להותיר אותם בצד ולהתקדם.
זה קצת ביצה ותרנגולת למרות שחבר טוב אומר שדגים וביצים היו הרבה לפני התרנגולות...
הספר מורה שאם אנחנו בהרמוניה עם עצמינו ואנחנו מאושרים ושלמים אנחנו נצליח ונגיע למטרות שהצבנו
אבל איך נהיה שלמים ושמחים עד שזה קורה?
אנחנו צריכים להשלים עם העולם ועם מה שקורה ומתוך זה לבנות? כאילו לא איכפת לנו?
את החלק הזה פספסתי.
אני כן מאמינה שהכל לטובה ועמוק בפנים מבינה שאף אחד לא בא להעניש אותי או להעמיד למבחן אלא
שאולי אני גורמת לדברים לקרות?
הספר הזה בעיקר מדבר על איך אנחנו הוא הגורם ולא הסביבה ושאם אנחנו נשנה את עצמינו, נעבוד על האופי, המחשבות אנחנו כל יכולים האמת שבאיזשהו שלב ממש לא מזמן פתאום הפסקתי להסתכל ולקנא כמו שהייתי עושה לא פעם והתחלתי להגיד לעצמי בקרוב אצלינו.
אני לא יודעת מאיפה זה הגיע זה פשוט קרה והתחלתי להרגיש יותר טוב ועם הזמן גם לגמרי להאמין בזה אז אולי באמת המחשבה תיצור מציאות.
אני מרגישה שאנחנו במקום הכי נכון כדי שדברים יקרו, אנחנו מוכנים ורוצים בכל מעודנו
ואולי זה מה שחשוב
למקרה שמישהו תוהה איך אני מדמיינת אותה, אז זה ככה 
זה בעיקר כדי שיהיה לי אימג' בראש ויהיה לי קל יותר להתחבר ולדמיין כדי לחשוב חיובי...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה