התקשרתי למרפאה והעבירו אותי ישירות לרופאה.
היא אמרה שבדיקות הדם שלי יצאו מצוינות (טפו טפו טפו!!!) ושהכל תקין.
חוץ מזה היא אמרה שחזרו התוצאות מנתיחת השיליה (תודה באמת אחרי 3 חודשים ואחרי שהרופא השני
אמר שהיא חזרה תקינה, שקרן!) ומסתבר שהשיליה עצמה חזרה תקינה אבל מצאו שהסיבה למה שקרה היא זיהום.
חשתי הקלה ושמחה עצומה, אני יודעת מה הסיבה והוו ולא היה משהו שיכולתי לעשות וזו מקריות ולא משהו שקשור בי וזו פשוט יד המקרה או מזל חרא...
מצד שני אם לא יכלו לראות או למצוא את הזיהום הזה בשום צורה איזה מזל בעצם שהכל קרה כמו שקרה,
הרי התסריט האחר הוא שהעובר היה נדבק ומי יודע מה זה אומר ומה יכל להיות...
אז למרות שברור לחלוטין שזה הכי רחוק מטוב שיכל להיות אבל לפחות אני מוצאת בזה המון דברים טובים
כי לפעמים גם כשדברים לא טובים קורים או אפילו נוראיים מסתבר שיכל להיות אפילו גרוע יותר אז יש בזה מהטוב.
אני צריכה לסמוך על הגוף והאינטואיציות שלי והכל יהיה בסדר.
אני חושבת שאנחנו בני מזל בשורה התחתונה ואני שמחה שאנחנו יודעים גם מה הסיבה והכל יהיה טוב.
אולי זה גם סוג של סגירת מעגל לפני יום ההולדת שלי וממחרותיים תתחיל תקופה חדשה ואני מאחלת לנו שנתברך בהמון ילדים בריאים, מדהימים ואהובים ושהכל ילך מצוין :)
אוהבת את הרוח האופטימית. באמת הכי גרוע זה חוסר הידיעה, הסדק הזה שאליו נשאבים כל הפחדים והחרדות.
השבמחקיהיה בסדר
תודה!!! מה נשאר לנו חוץ מלהיות אופטימיים? זה הדבר היחיד שבהחלטתנו
השבמחקשמחה שקיבלת סוף לסיפור
השבמחקוצודקת, עם כל הכאב והצער בהחלט יש בזה משהו מנחם, בלדעת שזה גורם חיצוני בלתי נשלט.