אני יושבת בבית ולא מצליחה לצאת, אני מבינה שצריך שלא הייתי מלא זמן בחוץ שזה לא בריא אבל אני לא מצליחה. מזג האויר משתגע אבל אין גשם, צאי! ואני ממשיכה לשבת ולהיכנס יותר ויותר לתוך עצמי לתוך מחשבות מיותרות דאגות לדברים שאי אפשר לפתור ועוד ועוד.. נשאבת.
ואז הזמנתי היום כרטיסים לספרד!!! האור בקצה המנהרה וווהווו!!!
בעלי יהיה בכנס שם ואני מצטרפת ואנחנו מאריכים את הטיול! כבר חפרתי בכל האינטרנט ויש סוג של תכנית והכל ונשאר רק להזמין מקום ללינה וזהו בגדול ולחכות!!!
אני מצווה על עצמי לא לבזבז עד הנסיעה שזה עוד חודש וחצי ולהתאפק!
גם אני לא באמת צריכה שום דבר וגם זהו די טירוף, יום ההולדת עבר ויהיו לנו שם בטח לא מעט בזבוזים אז מספיק.
כבר הבנתי שאת המלתחה אני אחליף כשיהיה לי כיוון בחיים וכשאני לא אשב בבית ומבחינת איפור וטיפוח אני יכולה לאפר את כל גרמניה ועדיין יישאר לי אז זהו מספיק ודי.
בעלי שאל אותי אם אנחנו ממשיכים בניסיונות להיכנס להריון או שנחכה עד אחרי הטיול ואז.
האמת שדחיתי את הלחשוב על זה...
אני מבינה את הרצון שלו לחכות כי הוא רוצה ממש להנות מהטיול שלנו הוא כל כך צריך את החופש הזה הוא עובד כל כך קשה והוא גם רוצה שאני אהיה פרטנר מהנה ולא חרדתי ושנמצה את הטיול כמו שצריך.
אני באמת מבינה אותו אבל קצת מתלבטת ברור שהריון זו לא מחלה אבל חוץ מלא לשתות ולא לאכול בערך שום דבר טעים כי זה אסור וזה מסוכן... מה שכבר קצת מוריד יש עוד המון דברים, אני זוכרת איך הייתי, כל פעם הייתי נלחצת ומשהו כואב או מוזר אני ישר בסרטים בקיצור לטיול זה ממש לא אופטימלי כאילו עם ההריון חטפתי גם חרדות הכל פתאום הפך לביג דיל והפכתי לתרנגולת טרחנית ולחוצה, בדיוק מה שחשבתי שלא אהיה. ונכון שהכל בסדר אצל אנשים שהם קולים ורגועים וזה הכי גרוע להיות כל הזמן בסטרס אבל כל כך חיכינו לזה אז ניפול על שטויות!? נעזוב שבסוף הרמנו להנחתה וכן נפלנו על שטויות והסבירו לנו בלי מילים שלא משנה
מה נעשה אין לנו say בדברים אבל עדיין לפחות אני יודעת שעשיתי את המקסימום כדי להגן, לשמור ולהיות הכי אחראית בעולם! מצד שני מי אמר בכלל שנצליח בחודשיים האלו ואם כן זה יהיה חתיכת נס והדבר שכל כך חיכינו והדבר האחרון שאני רוצה שייכנס לי אז לראש שזה איכשהו פחות מזה בגלל הנסיעה. ואיך בכלל אפשר להשוות בין הדברים או לדחות משהו כזה מהותי בגלל שטות כמו טיול...
מצד שלישי אני חושבת שאנחנו כן צריכים את הביחד והחופש הזה כדי להנות מהזוגיות שלנו וקצת לשכוח ולשים מאחורינו את מה שקרה..
מצד רביעי אני לא חושבת שאוכל להנות כאשר אני כל פעם רואה תסריטים שונים ומשונים בראש ומנסה להזהר או שאם חלילה אני פתאום צריכה רופא ואני כל כך רחוק...
אז זהו זה קצת מעסיק את המחשבות שלי, אני קצת חוששת שפתאום הדבר הכי מדהים בעולם קורה ובעלי כזה... אוי... אבל רציתי אותך לעצמי...
אני יודעת שאני מקדימה את המאוחר טיפלה אבל אולי באמת עדיף שנחכה קצת, אני רוצה להיות הכי רגועה ולהנות מהכל כמה שאפשר זה באמת מגיע לנו. ויחד עם זאת אני קצת מתביישת שזו הבחירה שאני רוצה לעשות ומנסה לתרץ ולהסביר למה אני מעדיפה את זה ככה כי אני חושבת שאם מישהי אחרת הייתה אומרת לי כזה כן אני חושבת שניסע לטיול וזה ונחכה ובלה בלה הייתי חושבת עליה שהיא סתומה ואגואיסטית ומה עובר עליה בכלל...
כאילו לא לרצות "לקלקל" טיול עם היריון!?!??!?! התחלקת על השכל???
אבל העניין פה הוא לא עניין של לקלקל אלא של להרגיש שאני לא אחראית אם אני נוסעת "במצבי" ולהתעסק בזה ובניסיון להיות אחראית במקום להנות מהטיול ומההריון...
ההיפותטי שהכנסתי את עצמי אליו חחחחח...
טוב חברים חפרתי, תראו משחקי הכס יותר טוב!
http://geektv.is/watch-online/game-of-thrones/
תסתכלי על זה ככה: בשביל ההריון ושלוות הנפש שלך את צריכה לנסוע ולהנות כמה שיותר, למלא מצברים, להרגיש ממש נינוחה ומאושרת. זה לא אגואיסטי (או לא רק): זה חלק מהפרוייקט לא פחות מלמדוד חום או לקחת דם ולאכול בריא.
השבמחקהשתכנעתי תודה! :) ממחר מתחילה בתרגילי הכן גופך לקיץ (ולים!!!) כן שיתחילו איתי קצת ספרדים חתיכים מה קרה!?! יושבת בבית כמו בטטה אפילו לא טורחת לסדר את השיער כשיוצאת לא מכירה את עצמי ככה... ספרד היר וי קאם!
השבמחקתעשו את הטיול. עזבי יהיה או לא יהיה הריון, אי אפשר כל הזמן לתכנן לפי זה שאולי הוא יגיע כי בסוף הוא לא מגיע ואת סתם תתאכזבי שלא עשית את זה. ואם הוא כן יגיע אני בטוחה שתהיי מספיק שמחה וזה לא יהרוס לך את הטיול.
השבמחקזה משהו שאני הבנתי שחייבים לעשות, לצאת מהשגרה המתסכלת הזו ומהמחשבות האלה שרודפות כל היום ולעשות משהו שאת תהני ממנו. ואם זה גם יתן לך סיבה לעשות קצת כושר, מה טוב. אצלך לפחות בעלך מצטרף, אני נוסעת לבד אבל אני פשוט חייבת.
אתמול שוב דיברנו על זה הוא אמר שמעדיף לחכות כי הוא לא רוצה אותי כל הזמן בסטרס מה גם שאמרתי לו מראש שאני רוצה לעשות הכל בארץ אז זה מזרז בעצם את החזרה וזה מלחיץ אותו. אני לעומת זאת חלוקה כי אני מתחברת למה שהוא אומר ומצד שני כואב לי "לבזבז" חודשיים אתמול "פינקתי" אותו ופיזית כאב לי בגוף שהזרע "מתבזבז לשווא" אני בטוחה שאני צריכה להרגע ולקחת צעד אחורה ולצאת מהאובססיה אבל זה לא פשוט... וטיול בטוח יעשה לנו טוב...
השבמחקמקווה שתהני בטיול שלך ותעשי מקסימום פאן חייבים שב"ש וחופש לצאת מהתמונה ולהסתכל על הכל מהצד
אוף הגבלת תווים
השבמחקואת יודעת מה, אפילו אם המניעים שלך היו אגואיסטים בלבד ונובעים מדברים כמו שתית אלכוהול ואכילת מאכלים אסורים זה גם בסדר גמור לדעתי! ככה ממלאים את מצברי החשקים ומגיעים להריון ממוקדי מטרה אחרי שסימנת וי על כל הדברים הכיפיים והאסורים. מותר לנו להיות אגואיסטיות, במיוחד לפני ובמהלך ההריון, זאת עבודה לא קלה לבנות בנאדם מאפס.
אני לא חושבת שזאת החלטה אגואיסטית. בסך הכל הטיול לא בעוד חצי שנה אלא ממש מעבר לפינה, אם תיקלטי את תהיי במקום זר ברגעים הכי קריטיים.
השבמחקאני כל הזמן אומרת לבעלי שבא לי חו"ל והוא מסרב ויש לו סיבות טובות שאת רובן מנית בעצמך
אם פתאום כואב משהו, או משהו מרגיש לא בסדר לכי תשבי בחדר מיון בארץ זרה. גם לא מבינים כלום ממה שקורה וגם העניינים עם הביטוח הרפואי שלא בדיוק ברורים לי
מבחינת אוכל, בחופשות אנחנו מסתמכים בעיקר על ארוחות שאחרים מכינים במלון או במסעדות ואי אפשר לפקח על אופן הכנת המזון
וגם החרדה הכללית שבהחלט לא תורמת לנו.
חוץ מזה אתם יכולים לנצל את החופשה כדי להיכנס להריון
תודה רבה על התגובה! :) בדיוק דיברתי עם אמא שלי עכשיו כשקיבלתי את התגובה שלך ואמרתי לה (אין לי מושג למה) שאני רוצה לחכות (למרות שאתמול בכיתי ואמרתי לבעלי שאולי כדאי בכל זאת לנסות) והיא אומרת לי בדיוק את ההיפך מה יש לך למה לחכות והכל.. אבל אני מבינה שהיא אומרת את זה מהמקום שלה והיא לא מבינה מה באמת אני מרגישה ואגם בזמנה לא היו את כל החרדות והאיסורים והכל היה מאוד שונה לכן אני לא מצפה ממנה להבין. אני מאוד מסכימה עם מה שכתבת ונוטה לכיוון הזה כי כן, מותר לי לעשות משהו בשביל עצמי גם עברתי מספיק והרווחתי את זה ביושר וגם הזוגיות שלנו! אז נראה לי שאני די סגורה על הדברים ומרוצה ומאוד מחכה לטיול הזה!!! מה גם שאת צודקת דחייה של חודשיים לא משנה כלום :)
השבמחק