כל עונות השנה בשעתיים

יום ראשון, הבעלול עובד ביקש לא להפריע אז אני רק מגישה ומפנה כדי שיעסוק בעבודת הקודש שתביא לנו רווחה כלכלית ואת הנובל. האמת שאם יקבל יום אחד נובל אני ממש ארצה לקחת את חמתי אתנו היא תבכה כל הטקס ותהיה כל כך מאושרת! אישה מדהימה ומקסימה וסבלנית ואין לי מושג איך היא סובלת אותי (אני יכולה להיות די מרגיזה)... היא מקבלת אותי כמו הבת שלה ואני בתורי אותה כמו אמא, כן לפעמים אני מפלה אבל מאוד משתדלת כי היא באמת משהו משהו.
אז כן, מול החלון ישבתי וזיכרון כתבתי...
היום יום הכי מוזר בעולם התחיל משמש אחר כך אפור ואז גשם שהפך לשלג (!!!) ושוב שמש וחוזר חלילה ככה כבר כמה שעות. אני יושבת מרותקת כל עונות השנה בשעה ובחלון אחד ממש תמונה דיגיטלית איפה עוד יש דברים כאלו.
היום בבוקר חמתי ובעלה טסו הביתה, הם היו פה בחופשה 3 ימים והיה מאוד נחמד.
הם באו לחופשת פסח שנפלה בול על יום ההולדת שלי, זו גם השנה היחידה שלא הרגשתי בה שיש לי יום הולדת, היינו עסוקים בלהראות את העיר ולשעשע אותם שזה נחמד אבל הרגשתי פספוס שלא באמת דיברתי עם המשפחה כמו שצריך ואיכשהו הכל התפספס כזה...
עכשיו בכלל לא נראה כאילו היה לי יום הולדת.
בדרך כלל אני עושה לעצמי שבוע יום הולדת מזמינה חברים, עושה תכניות גרנדיוזיות והשנה...
נו לא נורא שנה הבאה :) אז הביקור היה סה"כ מאוד נחמד כמו שאמרתי חמתי אישה מקסימה! בעלה מאוד נחמד הבעיה שהוא מבוגר ממנה ב 20 שנה וזה מאוד הורגש, הוא היה מתעייף מאוד (גם לי הלכו הרגליים לא פלא)
והיה לו כל הזמן קר והוא היה די גרמפי קצת כמו ילד טוב בכל זאת עוד שניה נושק ל-80 ובקיצור לא נעים
להגיד אבל היינו נהנים הרבה יותר בלעדיו...
מקווה שפעם הבאה חמתי תבוא עם אח של בעלי זה יהיה יותר נחמד למרות שמשום מה יש לי תחושה שאנחנו לא הכי נסתדר אתו. האמת שראיתי אותו בלייב רק פעם אחת לפני החתונה ואני זוכרת שאיכשהו הביקור שלו
נגמר באיזה משהו צורם מבחינתי לא זוכרת למה.. 
אני חושבת ששנינו עם אופי וקצת אגו למה לא והוא קצת פרוטקטיב לגבי אח שלו (בעלי) ולא נראה לי שהוא רואה אותי כחלק מהמשפחה וזה די מפריע לי, אבל גם אני חשה ככה לגביו קיבלתי את כולם כמשפחה ורק הוא קצת מציק לי, אולי זו אני בכלל ולא קשור אליו... כאילו יש קנאה מסוימת שבעלי יכול לבחור בו על פני, מוזר מאוד.
יש לי משום מה תחושה שאנחנו עלולים להתחיל להתנגח ושאני צריכה להזהר לידו שלא כמו ליד חמתי למשל שגם אם אני מעצבנת אל בעלי היא מקבלת את זה בהבנה מופתית ונותנת לזה לחלוף (אני מעריצה אותה הלואי שאני אהיה כזו חמות)... אלו הנחות שהוא נאמר לא יעשה לי ויש סיכוי למלחמת עולם ככה לפחות נדמה לי,
כנראה שזה הכל בראש שלי...
אז איפה היינו? כן כולם נסעו ואנחנו שוב בשגרה ואני שוב לא לגמרי סגורה מה אני אמורה לעשות עם עצמי.
האמת שבא לי שאיזו הסדמנות תעסוקתית תימצא הרי הבעיה שלי היא עם החיפוש עצמו והייתי מאוד שמחה למצוא את עצמי מרוויחה כמה פרוטות ומתרגלת קצת גרמנית.
אתמול כשטיילנו בחנויות נכנסנו לחנויות שבחיים לא נכנסתי לבד, מותגי יוקרה וסתם דברים טיפה יותר אלגנטיים.
הבנתי שהגיע הזמן להתבגר, גם בסגנון הלבוש, כל כך הייתי רוצה להחליף מלתחה ולהראות כזו מתוחכמת ואינטלגנטית חהחה  
טוב גם הייתי רוצה בטן שטוחה ולרדת 5 ק"ג אז רוצה... :)
הופ והינה שוב חזרה השמש!
כל העולם משתנה כשיש שמש הכל אפשרי שרק תישאר...

Soak Up the Sun by Sheryl Crow