התעוררתי, הסתכלתי בחלון ורציתי לחזור לישון, אפור לא עושה לי טוב.
נכנסתי לפייסבוק, לווטסאפ, כל הבנות מהקבוצה אוטוטו בקו הסיום, הייתי אמורה להיות באמצע חודש שביעי.
מתחילה לבכות, הבעל נשאר לעבוד מהבית, מחבק אותי חזק חזק, לא שואל, הוא מבין.
מכינה ארוחת בוקר, מנסה להתכנן את היום, יופי.
אולי אלך לקנות עציצים? בדיוק שטפו לנו את המרפסת והחלונות ובא לי למלא אותה בחיים,
בעציצים עם פרחים לבנים.
בבית עומדים להם הצבעונים שלי כאלו לבנים וגאים, זוקפים את הראש ומשדרים קוליות
כאילו בעוד שבוע הם לא ימצאו את עצמם בפח.
לפחות מישהו אופטימי היום.
מנסה לייצר תכניות להיפגש עם אנשים, בסופו של דבר רגע לפני שאני עוצמת עיניים אני
מבינה כמה זה היה נחמד וכמה זה היה סתם.
מקווה שזה סתם גל חולף, לא מתאים לי הגישה הזאת.
שתיצא כבר השמש
מילאת לי את העיניים בדמעות
השבמחקמותר לך להרגיש ככה. תפרגני לעצמך. אי אפשר להיות חזקים כל הזמן, ומה שעברת כואב. תרשי לעצמך לכאוב. ואני לא מרחמת עליך, אבל כן שולחת חיבוק.
השבמחקואפור בחוץ באמת מדכא.
אני מצטערת הייתי מעדיפה לעשות את ההפך! מחר יום חדש יהיה טוב
השבמחקתודה על התגובה, חשבתי שזה רק מאחורי מסתבר שזה גם מצדדי ואני עדיין ובכל זאת העומד
השבמחקצאי מהקבוצה הזו, זה עושה רק רע.
השבמחקעציצים זה רעיון טוב, מכניס אשליה של חיים לבית.
אם אני אמצא מחשבות חיוביות אני אשלח לך.
אני ממש מתלבטת לגבי הקבוצה כי אני ממש מחבבת את הבנות והן מאוד תומכות ואני מקווה להיעזר בעצות שלהן בעתיד הקרוב (נו כבר) ומצד שני אנחנו במקומות מאוד שונים כרגע וכן לא תמיד זה עושה לי טוב...
השבמחקלא יודעת לגבי זה...
עציצים זה משהו אני יכולה לבהות בהם יום שלם (כי זה בכלל לא בזבוז זמן) ממש ממלא את מלאי האנרגיות ללא ספק ועושה אשליה של ניקיון גם!
בבקשה תמצאי מחשבות חיוביות הן בטוח אי שם ואנחנו מאוד צריכות אותן!