העבודה הזאת גם
כן... אוף! יש כל כך הרבה דברים בצוות ובהתנהלות שמעצבנים אותי שאני מחזיקה את
עצמי בכוח שלא להתחפף ואומרת לעצמי שזה איכשהו שווה את זה!
נושא השכר (אני
חושבת שלא כתבתי את זה) ממש ממש מממממממש מעצבן אותי כי תכלס עשו עלי סיבוב!
אני בחצי משרה
וכאשר הגעתי אמרו לי שאקבל 3500 ש"ח גלובאלי (שזה מראש מאוד בעייתי!) על חצי
משרה. בדיעבד הסתבר שעל חצי משרה מקבלים 3000 ש"ח ועל תוספת של עוד 15 שעות
עוד 500 ש"ח ז"א מינימום! זה לא מה שהבנתי בהתחלה ולא מה שאמרו לו. אילו
זאת הייתה משרה מלאה הייתי מקבלת 7000 ש"ח שזה 6000+ 1000 על 30 שעות נוספות
שרב הסיכויים לא הייתי עושה כי הייתי מספיקה. המקרה שלי אני לא מספיקה בחצי ויוצא
שבמקום 91 שעות אני עובדת 106 (וזה לא כולל כל העבודה בבית והזמינות התמידית) וזה
ממש מעצבן ולא משתלם! האמת, אילו היו אומרים לי את זה מההתחלה, לא הייתי מתחילה
לעבוד שם כי במלצרות הייתי מרוויחה יותר...
אז אני מתלבטת
איך לגשת עם זה. בעיקרון המנהלת אמרה שתוך חודשיים היא בטח תעביר אותי למשרה מלאה
אבל עברו חודשיים ואין דיבורים על זה...
אני מניחה
שבמקום לריב ולהתעצבן בטח עדיף לי להגיד לה שאני רוצה שתעביר אותי למשרה מלאה..
השאלה אם
להזכיר את הקטע הזה ושתכלס ממש רימו אותי..
בכלל ההתנהלות
בין הבנות ובכלל מאוד בעיתית מבחינתי ומבחינת סיוי. הכל אבל הכל ברגע האחרון,
דברים לא מוכנים, אנחנו מיידעים בדברים מאוחר את המדריכים ואם לא היינו שואלות חלק
מהדברים זה בכלל לא היה קורה.
כאילו סומכים
עלי ועל סיוי כי אנחנו אחראיות אבל לאף אחת לא איכפת איזה לחץ זה מייצר כי הגישה
היא שיהיה בסדר, תזרמו ואני רק מהמחשבה על זה יוצא לי הוריד!
הרי אתן יודעות
את הדברים מראש כי המנהלת למשל מאוד מחוברת להנהלה, אז למה הכל צריך להיות כזה
עקום?!
אני צריכה
ללמוד לנשום ולא לקחת בלב בעבודה הזאת ואני לא מצליחה. הסימן הראשון זה, זה שאני
לא נושמת ונכנסת לחרדות כי יש המון אי וודאות ואמנם זה שיעור טוב לחיים אבל זה
גומר אותי. דבר שני זה שחזרו לי כאבי הצואר כאשר אני מתעוררת בבוקר וזה בדרך כלל
קורה כאשר אני לחוצה וישנה כאשר הגוף ממש מכווץ.
מצחיק זה בדיוק
מה שאמרה לי המדקרת בפעם האחרונה שהייתי שאני ממש מכווצת...
ואיך לא אהיה!?
"תזרמי"
אני יכולה לחיות עם המושג הזה ואפילו מאוד, אבל לא כאשר זה מגיע לעבודה, לאחריות,
לעוד אנשים..
יש לנו עם סיוי
גם בעיה עם יד ימינה, סיפרתי פעם שהיא מצטרפת לישיבות הרכזות הארציות וזאת בעיה כי
מראש היא אומרת לנו מה לא לשתף ומה שיוצא הוא שאין קרקע פוריה לשיתוף והעלאת בעיות
כי יש איתנו משתפי"ת. התלבטנו איך לדבר על זה עם מי שמנהלת את הישיבות הללו
אבל אם היא תעלה את זה למעלה יהיה ברור שזה בא מאתנו וכיוון שהמנהלת מקורבת
למנהלים הגדולים נהיה בבעיה. חשבנו לגרום לשאר הרכזות להבין שגם עבורן זה ממש לא
לעניין מישהי כזאת אבל זה גם כבר מסוכן כי אנחנו לא מכירות אותן טוב מספיק.
ובגדול, זה לא ישנה כלום כי המנהלת מקושרת למנהלים אז המשתפי"ת נשארת ואנחנו
ממלאות פינו מים ושואלות עד מתי? כנראה שמאי 19.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה