אז היום אנחנו חוגגים את יום הנישואין השישי שלנו :) זה מצחיק כי אנחנו חוגגים כל פעם פעמיים ב 23.08 את התאריך הרשמי בו התחתנו בפראג וב 30.08 את זה שהיה המסיבה עם כל המשפוחה וזה התאריך שכולם זוכרים כי נכחו שם..

לרגל יום הנישואין הלכנו לעשות הזרעה חחח, אני מפוצצת הורמונים אמיתיים וסינטטים לכן מצב הרוח שלי הוא רכבת הרים, אני בוכה מכל דבר ומתעצבנת בשנייה וחצי, סופר רגישה... זה כאמור, פחות סקסי.. גם ה Squad של M טיפה פחות שיתף פעולה ויצאה תוצאה די בינונית  (זאת הפעם הרביעית שאנחנו עושים הזרעה אז התוצאה יותר טובה מהראשונה וזהה לפעם השנייה והרבה יותר גרועה מהשלישית שהייתה אמורה להביא לנו מינימום תאומים...אך כיוון שזה לא קרה כנראה שזה לא משנה? לא ברור..). למזלי כאשר הגעתי האחות אמרה שהרופאה בדיוק הגיעה (לא הרופאה הרוסיה והקשוחה שלי שאמנם איי היא מאוד עדינה אבל היא גם מאוד ריאליסטית וגוערת קצת כאשר תוצאות השפיכסים פחות טובות אז חששנו מהמפגש איתה...). למזלי לא היה את הטכנאית הרוסיה שחושבת שאני פרה ושהיא אשכרה עושה הזרעה וקורעת לי את החיים! בקיצור הייתה רופאה ערבייה מהממת!!! היא נכנסה וישר אמרה שההשבחה יצאה מעולה ושהכל מצוין וסיפרתי לה שהיום יום הנישואין שלנו והיא הייתה סופר אופטימית ועדינה, הסבירה לנו הכל ובאמת הייתה פשוט מהממת! אז מצב הרוח שלנו מאוד עלה ונסענו משם למסעדה בשמרת, ממש חייבת להמליץ! מסעדת "אלטו" בקיבוץ שמרת הזורע. יש להם מחלבות עיזים והכל מבוסס על גבינות עיזים וזאת הייתה by far ארוחת הבוקר הכי טעימה שאכלתי! לקחתי שקשוקה אלטו מלאה כל טוב ובצד היו גבינות, סלט, לחם ומיץ ממש ממש התענגתי! גם M מאוד נהנה וקינחנו בגלידת פסיפלורה על חלב עיזים. עוד קנינו איתנו כמה גבינות למחר להביא להורים לארוחת שישי. ממש ממליצה.

לאחר מכן קפצנו לחנות הרהיטים של שמרת, ההורים שלי קנו הכל משם ויש שם אאוטלט חמוד, מצאנו שם ספסל עם איחסון לנעליים שממש אהבנו וסופסוף הבית לא נראה כמו חנות נעליים...

הקיבוץ אגב ממש חמוד ואפשר לטייל שם, יש גם את מסעדת "שותא" הגרוזינית ולא רחוק משם מרחק של 5 ד' נסיעה יש את גן הבהיים של עכו, היינו פעם נוסעים לשם המון. בהמשך יש את לוחמי הגטאות, שמעתי שגם שם יש איזה מקום לארוחות בוקר מעולות ועוד 2 מסעדות ששמעתי המלצות אבל לא הייתי זה מסעדת "מיכאל" בלימן ומסעדת "אדלינה" בכברי. בכל מקרה, אם ממשיכים משם, יש את שבי ציון ושם חוף נחמד. נהריה כמובן עם החוף והטיילת ששם ומסעדת פינגווין הישנה והטובה (היינו פעם נוסעים לשם המון). בהמשך חוף בצת וחוף הקשתות אחלה חופים ולבסוף ראש הנקרא עם כל האטרקציות ששם. טוב עשיתי לכם קצת טיול בצפון חחח...

השבוע הייתי גמורה אחרי העבודה, היה לחוץ, המון ראיונות כאשר את האחרון עשיתי בעצמי בלי המנהלת כי היא לא ממש התכוונה לקחת את הבחור המסכן גם ככה... בשבילי זה היה תרגול טוב האמת והרגשתי שהייתי טובה. מוזר לשבת בצד השני האמת וראיתי אותו מתפתל קצת וזה היה מבאס למרות שניסיתי להיות כמה שיותר עדינה ומעודדת. הבעיה עם המנהלת שהיא קצת חיה בסרט. היא נראה לי קצת מפספסת את העובדה שמדובר בעבודה שעתית בשכר לא מי יודע מה גבוה ושלא פלא שאנשים איכותיים לא ממש מתים לבוא לזה. אז גם אלו שכבר כן מצאנו היא מתייחסת אליהם טיפה בזלזול (כאילו לא רוצה אל תבוא) במקום לעודד אותם ולטפח.. שבוע הבא כבר ההכשרה שבה גם נמיין מדריכים ואני צריכה להעביר הדרכה אחת ואני די לחוצה מזה האמת... בכלל אני לחוצה מזה שלא יהיו לי מספיק אנשים טובים וכו'..

המנהלת אומרת סה"כ נכון שמי שלא סגור על עצמו חופשי יכול לעזוב אותנו באמצע השנה או לא להיות אחראי אבל מצד שני מה האלטרנטיבה?...

אני ממש מתרגשת האמת לקראת השנה החדשה וחוששת, ממש כמו עלייה לכיתה א'..

בשני הוזמנתי עם שאר הבנות מהעבודה לחתונה של אח של יד ימינה של המנהלת. האמת שאני וסיוי לא ממש רצינו ללכת כי מה קשור אבל הרגשנו שלא בנוח. יד ימינה היא ערביה נוצריה אני חושבת מנצרת ואחרי התלבטות של כמה כסף לשים נסענו. אני נסעתי לבד והבנות נסעו באוטו אחר. הייתי בטוחה מהמפה שמדובר באיזור פשוט, למזלי הן חיכו לי ונסעתי אחריהן. ואו... אני לא ממש מורגלת בנהיגה, בטח שלא בלילה, הנסיעה הזאת הייתה מורטת עצבים בטירוף! נכנסנו לנצרת וזה היה כמו כפר, השעה 21 והכל מפוצץ נוהגים בטירוף ואני.. לא יכולה להבין לאן הגעתי..

איכשהו הגענו לאולם. כאשר יצאתי מהאוטו ממש רעדו לי הרגליים. אמרתי למזכירה שאני בהלם ושאני לא רגילה לנסיעות כאלו ושזה ממש מפחיד ולא מתאים לי. היא אמרה שלא ברור לה למה הלכתי על תפקיד כזה שהוא שטח ומלא נסיעות. הסברתי שבאף שלב לא אמרו לי שאצטרך להיכנס לכפרים או מקומות כאלה ושזה משהו שלא לקחתי בחשבון... היא אמרה שאולי אם ככה העבודה פחות מתאימה לי. בשלב הזה התעבצבנתי עליה ואמרתי שאולי באמת כדאי שאחשוב אם זה מתאים לי. גם כן, מה היא חושבת לעצמה! השילוש הקדוש באיזו אופוריה לא ברורה שהן עושות טובה לאנשים שבאים לעבוד אצלן ושצריכים להגיד להן תודה.. אז סליחה חמודה, עם תואר שני וניסיון לעבוד בשכר מינימום ועוד חצי משרה זה לא בדיוק עבודה שעליה חלמתי או שאני אודה עליה ועוד נסיעות במקומות הזוים.. בקיצור אם בתנאים כאלו היא מצפה ללויאליות היא יכולה לשכוח מזה. מה שכן, ברגע שאני מתחילה עם מדריכים ובתי ספר אני ביני לבין עצמי כן יודעת שאני הולכת לפחות לסיים את שנת הלימודים כדי שהילדים לא יפגעו.. מה משם.. אלוהים גדול וגם סיוי ככל הנראה תסיים את שנת הלימודים הקרובה ותמשיך הלאה. אגב אחרי המיני פיצוץ עם המזכירה סיוי סיפרה שהן דיברו על זה באוטו (כמה מפתיע) והמנהלת ממש התבאסה כי הרגישה שהיא לא רוצה שאגיע בהרגשה רעה לעבודה... סיוי הסבירה לי שזה לא שכל הזמן יש נסיעות מסובכות רק פה ושם.. אני גם תכלס לא כזאת פחדנית אבל כן, יש מקומות שאני פחות נהנהת לנהוג אליהם...

 אז איפה היינו? מעולם לא הייתי בשום חתונה שהיא לא יהודית. אולם ענק, אנחנו בולטות בטירוף! הכל מואר כמו באור יום (אז למה להתחיל ב 19:30 ולא ב 17???) אנחנו הגענו ב 21 ואחרינו עוד המשיכו להגיע אנשים! המוסיקה (להקה) מחרישת אזניים, ממש רועש ודי מונוטוני לטעמי מן הסתם חחח אבל אנשים נראו מאוד שמחים ואמנם זה לא קרחנה כמו אצלינו אבל רקדו והכל. עיקר הריקודים זה תזוזה מצד לצד ותנועות ידיים כתפיים (מאוד שונה מאצלינו חחח). הנשים היו לבושות רובן מאוד חשוף ודווקא אנחנו היינו היותר צנועות באופן מפתיע. אני ניסיתי להיעלם בתוך הוילון ונזכרתי בפאודה הסדרה חחחח. האוכל היה פשוט מעולה! סלטים, קובות, קבאבים, שניצלים, שרימפס וקלאמרי הכי טעים בעולם! המנהלת והמזכירה הלכו לרקוד עם יד ימינה, אני וסיוי הרגשנו שזה פחות במקום אז נשארנו לקשקש (לא שאפשר היה עם כל המוסיקה והכל...) מאחורינו גברים עישנו מה שהיה לא לעניין בכלל. ב 23 הוציאו את המנה העיקרית! חוץ מהטענה שראבק כבר 23 היא הייתה טעימה בטירוף, סטייק בקר בבישול ארוך כמו צלי מלא בפיסטוקים ודברים טובים! לבסוף הגישו קינוח (גלידה עם חלבה ופיסטוקים מעל יאמייי). רק בסביבות 00 יצאנו הביתה... מטורף. הדרך חזרה הייתה ממש בסדר כי לא היו מכוניות והגעתי די מהר הביתה. M ביקש פירוט מלא וחצי לילה סיפרתי לו סיפורי לילה ולילה של שחאריזאדה חחחח.

ואו היום הייתי חצי בן אדם. חמותי הציעה שהיום ניפגש ונלך לשבת איפשהו כולם יחד אולי אפילו אח של M היה מצטרף. ברב חכמתי העברתי את האירוע לראשון וכמה שצדקתי! אחרי ההזרעה הרגשתי כל כך רע פיסית, בקושי יכולתי לשבת. רק אחרי שחזרנו הביתה וישנתי טוב עברו לי הכאבים קצת. ואני כבר יכולה לדמיין שבטח חמותי או גיסי היו מעצבנים אותי והייתי עפה עליהם כי גם ככה אני קצרה. בקיצור....

מחר יש לי דיקור אבל אצל מדקר אחר. בחור צעיר ומצחיק קצת שחורר את כולי פעם שעברה חחח אבל היה מאוד יסודי אז אמרתי שזה לא נורא :) וחוץ מזה כל עוד זה למטרה טובה אני זורמת :)

אוי כמעט שכחתי, רציתי להמליץ על מוצרים של "מיכל סבון טבעי" מוכרים אותם במלא חנויות ואתר האיטרנט שלהם מאוד נוח ואפשר להזמין ויש את חנות המפעל בדלתון ששם יש על הכל 10% הנחה. מוצרים טבעיים סופר איכותיים! אני קניתי בינתיים שמנים אתריים טובים, מסיכה מעולה לפנים, קרם רגליים ממש מוצלח וגם קרם ידיים מעולה. שני מוצרים שקניתי וטרם ניסיתי זה השמפו שלהם וסבון הפנים שלהם. אבל באמת ממש ממליצה! כבר הזמנתי ערכות לחג! אגב בתלתון יש יקב סביר שיש שם ארוחות בוקר לא רעות והנוף מדהים! וממש בתוך המתחם יש את חנות המפעל של מיכל וחנות של לחמים ומאפים שונים טבעיים פתפותים זה נקרא לדעתי. ממש נחמד. בדרך למטה יש את "מפגש היקב" שם יש ליקרים בטעמי פירות ושוקולדים שונים, מומלץ מאוד, אפשר לעשות טעימות ולשמוע על המקום, מאוד נחמד