עבר חודש מאז שכתבתי! מטורף! אבל הינה אני שוב אתכם 😍
ואו איך שהזמן טס עכשיו... עבר חודש ובכלל לא שמתי לב. חזרנו לארץ לפני 4 חודשים כבר ולאט לאט אנחנו מתקדמים ומתפתחים וכל יום יש משהו חדש ומזג האויר משמח אותי מאוד אז הכל אחלה בגדול.
ואו איך שהזמן טס עכשיו... עבר חודש ובכלל לא שמתי לב. חזרנו לארץ לפני 4 חודשים כבר ולאט לאט אנחנו מתקדמים ומתפתחים וכל יום יש משהו חדש ומזג האויר משמח אותי מאוד אז הכל אחלה בגדול.
אז מה היה ומה חדש???
אז דבר ראשון, אני כותבת ממשכני החדש, מהדירה המיוחלת שעברנו אליה בסוף בשבוע שעבר במקום במאי כמו שהיינו אמורים. הדיירים כידוע עזבו מוקדם ואנחנו הרווחנו מאוד :)
יש לי רגשות מעורבים לגבי הדירה אבל לבסוף הצלחנו לבנות אחלה קן ולמרות שעוד לא סיימנו ועוד לא מושלם אנחנו לאט לאט מגיעים לשם. בייבי סטפס כמו שאומרים והרבה סבלנות ואהבה.
אני אראה לכם קצת תמונות אם כבר אנחנו כאן ואז כבר אספר מה שאני חשה לגבי כל זה :)
אז ככה:
הסלון שלנו:
מקלחת:
חדר השינה:
גינה מס' 2:
ויש עוד חדר שינה שאני מקווה שיהפוך לחדר ילדים מתישהו, כרגע הוא חדר אורחים/ארונות.
נשארה עוד פינה שלמה לעצב אבל אנחנו עוד לא ממש שם, חייבים למצוא משהו שבאמת נצחבר אליו.
הבית מקסים בעיני, שטוף שמש ואור אבל עדיין אני מרגישה שאני רוצה לעשות לו איזשהו "טיהור", היו בו הרבה אנשים והרבה אירועים ובא לי לגרום לו "להתאפס" להתחיל מחדש, לעשות ריסטארט...
מצחיק, אבל כאשר אני וM הכרנו הוא גר בבית הזה ויש לנו הרבה זכרונות של התחלה ממנו.
ואם כבר מדברים על ילדים, אין שום דבר חדש :(
אנחנו אחרי הזרעה ראשונה ללא הורמונים, וקיבלתי יומיים לפני הזמן.
הייתי אמורה להתקשר למרפאה ולקבוע תור חדש אבל אין טעם כי M טס ולא יהיה בול על הביוץ שלי ככה שהכל נדחה לחודש הבא...
הקטע המעצבן שאיך שקקי כזה קורה כאילו לפי אות כל ההריוניות סביבי מתעוררות ומתחילות לקבוע איתי פגישות. אז לא חמודות, אין לי שום עניין לבהות באושר המתעגל שלכן, תרפו ממני ולכו לכן לשלום.
השפל החדש שאליו הגעתי, סליחה, הבאתי את עצמי או על עצמי היה לחפש באינסטגרם את האקס שלי. ומה מצאתי? נכון... המניאק שהתחתן לפני דקה וחצי מצפה לילד עוד שנייה וחצי.
אז אני לוקחת חזרה את כל תחושות האשמה שחשתי אליו ב 10 השנים האחרונות ומורידה בשרותים.
יום הגילוי היה קשה מאוד, בכיתי כל יום שישי בערב, זה היה מבחינתי שפל חדש, אפילו הוא??? די כבר!
בכל מקרה, בשבת חזרתי לשגרה ונסעתי לבקר את מיקמיק המהממת שלי ואת עמי ותמי המאלפים שלה.
פינקתי והסנפתי אותם אינסוף! כמה אנרגיות טובות!
מבחינת תעסוקה גם אין חדש בגזרה. M התחיל לעבוד לפני חודש וחצי תודה לאל ואני לא התעמקתי מדי בחיפושים כי הייתי שקועה במעבר אבל עכשיו כאשר עברנו אני צריכה להתחיל להיות יותר רצינית. היום כבר שלחתי את קורות החיים שלי לחברות ההשמה והטלפונים מתחילים לזלוג לאט לאט. נראה מה ייצא מזה.
עכשיו אני חייבת לסיים כי אני הולכת לדיקור סיני חחחח!
אין לי מושג מה זה נותן אבל אמור, אז מי יודע, בכל מקרה זה היה בהנחה טובה אז לא כאב לי הלב להוציא גם על זה.
עוד התחלתי חוג יוגה שמאז שיעור הניסיון כל השיעורים נפלו על חופש...
אז דבר ראשון, אני כותבת ממשכני החדש, מהדירה המיוחלת שעברנו אליה בסוף בשבוע שעבר במקום במאי כמו שהיינו אמורים. הדיירים כידוע עזבו מוקדם ואנחנו הרווחנו מאוד :)
יש לי רגשות מעורבים לגבי הדירה אבל לבסוף הצלחנו לבנות אחלה קן ולמרות שעוד לא סיימנו ועוד לא מושלם אנחנו לאט לאט מגיעים לשם. בייבי סטפס כמו שאומרים והרבה סבלנות ואהבה.
אני אראה לכם קצת תמונות אם כבר אנחנו כאן ואז כבר אספר מה שאני חשה לגבי כל זה :)
אז ככה:
הסלון שלנו:
המטבח:
חדר השינה:
הקרם דלה קרם, גינה מס' 1:
גינה מס' 2:
ויש עוד חדר שינה שאני מקווה שיהפוך לחדר ילדים מתישהו, כרגע הוא חדר אורחים/ארונות.
נשארה עוד פינה שלמה לעצב אבל אנחנו עוד לא ממש שם, חייבים למצוא משהו שבאמת נצחבר אליו.
הבית מקסים בעיני, שטוף שמש ואור אבל עדיין אני מרגישה שאני רוצה לעשות לו איזשהו "טיהור", היו בו הרבה אנשים והרבה אירועים ובא לי לגרום לו "להתאפס" להתחיל מחדש, לעשות ריסטארט...
מצחיק, אבל כאשר אני וM הכרנו הוא גר בבית הזה ויש לנו הרבה זכרונות של התחלה ממנו.
ואם כבר מדברים על ילדים, אין שום דבר חדש :(
אנחנו אחרי הזרעה ראשונה ללא הורמונים, וקיבלתי יומיים לפני הזמן.
הייתי אמורה להתקשר למרפאה ולקבוע תור חדש אבל אין טעם כי M טס ולא יהיה בול על הביוץ שלי ככה שהכל נדחה לחודש הבא...
הקטע המעצבן שאיך שקקי כזה קורה כאילו לפי אות כל ההריוניות סביבי מתעוררות ומתחילות לקבוע איתי פגישות. אז לא חמודות, אין לי שום עניין לבהות באושר המתעגל שלכן, תרפו ממני ולכו לכן לשלום.
השפל החדש שאליו הגעתי, סליחה, הבאתי את עצמי או על עצמי היה לחפש באינסטגרם את האקס שלי. ומה מצאתי? נכון... המניאק שהתחתן לפני דקה וחצי מצפה לילד עוד שנייה וחצי.
אז אני לוקחת חזרה את כל תחושות האשמה שחשתי אליו ב 10 השנים האחרונות ומורידה בשרותים.
יום הגילוי היה קשה מאוד, בכיתי כל יום שישי בערב, זה היה מבחינתי שפל חדש, אפילו הוא??? די כבר!
בכל מקרה, בשבת חזרתי לשגרה ונסעתי לבקר את מיקמיק המהממת שלי ואת עמי ותמי המאלפים שלה.
פינקתי והסנפתי אותם אינסוף! כמה אנרגיות טובות!
מבחינת תעסוקה גם אין חדש בגזרה. M התחיל לעבוד לפני חודש וחצי תודה לאל ואני לא התעמקתי מדי בחיפושים כי הייתי שקועה במעבר אבל עכשיו כאשר עברנו אני צריכה להתחיל להיות יותר רצינית. היום כבר שלחתי את קורות החיים שלי לחברות ההשמה והטלפונים מתחילים לזלוג לאט לאט. נראה מה ייצא מזה.
עכשיו אני חייבת לסיים כי אני הולכת לדיקור סיני חחחח!
אין לי מושג מה זה נותן אבל אמור, אז מי יודע, בכל מקרה זה היה בהנחה טובה אז לא כאב לי הלב להוציא גם על זה.
עוד התחלתי חוג יוגה שמאז שיעור הניסיון כל השיעורים נפלו על חופש...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה