מאי 17, 2016

זמן לכתוב

זוכרים שהבטחתי לא לקנות כלום עד הנסיעה??? אז בדיוק פתחתי את הדלת לשליח...
אין אין אין לי שום כוח רצון :)
אתמול עשיתי טעות ועליתי על המשקל... הוא גער בי שאפילו בלי בגדים אני שוקלת 3 קג' יותר ממה ששקלתי בהריון ומה ששקלתי אז היה בהחלט הרבה יותר מדי ויותר ממה ששקלתי אבר.
בנוסף לזה יש את עניין הג'יהדג'יסט שפוזל על הרגליים והתחת שלי והינה חבילה מהממת!
"למזלי" בעלי גם פיתח כרסונת אז אני לא לבד במערכה...
אתמול, אחרי כמה חודשי זלילה די אינטנסיביים החלטנו שאני מפסיקה לבשל ועוברים לאוכל יותר פשוט ורגוע בלי המצאות אבל עוד טרם גיבשתי תפריט הגיוני ולו"ז אימונים.
כך שאם מישהו מכיר תפריט בריא וטוב אני אשמח לקבל אותו :)
החוק הברור הוא שצריך להוציא יותר ממה שמכניסים ואז הכל מסתדר לכן אני מכניסה לתכנית גם תפריט אימונים.
אתמול היינו אצל חברים (6 חברה בגילאי 30 שהחליטו לשחק ב Wii....) והיה אדיר!!!
לא צחקתי ככה כבר הרבה זמן שיחקנו במיליון משחקים והיה מעולה, הבנתי שיש שם גם אימוני כושר והכל אז החלטתי שזה בדיוק מה שאנחנו צריכים, לקנות את אחד המשחקים האלו wii או אקס בוקס ;)
היום החלטתי שהגיע הזמן לטהר את הבית מאנרגיות שמנות ולנקות קצת אז אני באמצע 3 כביסות שכנראה יהפכו לארבע לא מבינה איך זה קרה ועם תכנית לעשות היום ספורט, ללכת לחנות לקנות אוכל ושני שקי אדמה (לקבור משהו ולאכול אותו אחר כך ;)) כדי להעביר את הפרחים המסכנים שלי שהחליטו שאין להם די מקום והצמיחו שורשים מכל חורי הכד, כאן חשדתי...
ולשטוף ולבשל :)
כל התכנית הגרנדיוזית הזאת אומרת דבר אחד, שקמתי עם הרבה אנרגיות ונחישות וזה טוב מאוד.
האמת שזה קצת מפתיע כי אני לא ישנה טוב, בעצם אני ישנה טוב אבל חולמת הרבה יותר מדי.
התסריט הכי פופולארי הוא שילדתי ויש לנו תינוק (מהמם ובריא :)) ואני פתאום מבינה שצריך לטפל בו אחרי שככל הנראה הוא היה איפשהו ולא קיבל התיחסות מיוחדת (אמא למופת) ואני ובעלי מתחילים לתזז ולהאכיל ולהלביש וכו' אבל זה כל כך מצחיק שזה כל פעם מחדש תופס אותנו לא מוכנים ולא יודעים מה לעשות שזה סוג של משעשע...
היום לעומת זאת היה לי חלום יותר מטריד וקמתי קצת מבואסת עם התחושות הישנות.
בחלום בעלי הלך לרופא וההוא אמר לו תוצאות של בדיקות שהוא עשה ושהן לא משהו ובעלי חוזר אלי ומנסה לעודד אותי. התחושה בכלל לא זרה כי עברנו את זה כמה פעמים וקמתי בהרגשה קצת כבדה ומבואסת של נו מה יהיה...
אני מניחה שהאובססיה לאחרונה נובעת מקצב ההתכתבות בקבוצה והבעבועים כי חלק כבר אוטוטו צריכות ללדת
(שלא נדבר על זה שאני הייתי צריכה להיות שבוע 33 עכשיו)... בעלי אומר לי לעזוב את הקבוצה ולא לשגע את עצמי כי זה סתם מחזיר אותי אחורה אבל אני לא מצליחה לשחרר אותן אני כן רוצה להיות בקשר ושכן תהיה אוזן קשבת לכשאצטרך וגם ניסיון והכל...
אז לא, אני לא טובה בלשחרר ופה אין שום דבר חדש.
אתמול כשראינו פרק של Penny dreadful זהירות ספוילר! היא כרגיל מתענה עם השדים שלה אצל הפסיכולוגית ומבקשת ממנה לעשות היפנוזה כדי לחזור לראות מי מטריד אותה ואולי להגיע למקור הבעיה (זה בטח לא יעזור כי מתוכננות עוד כמה וכמה עונות נראה לי...)
בכל מקרה, הפסיכולוגית אומרת לה שיש סיבה לזה שהמוח שלנו מדכא ומחביא זכרונות מסוימים ושזה טוב לנו שאנחנו לא אמורים לחוות כל פעם ולהזכר כל פעם בחוויות האלו שיש לזה סיבה. היא כמובן לא מסכימה וחוזרת אחורה. אני נוטה להסכים עם הפסיכולוגית אבל לא לגמרי כי מצד אחד המוח מדכא ומשכיח אבל מצד שני זה לא מרפא ומבריא אלא עולה בצורות שונות על פני המים ומייסר אותנו בכל מקרה אז אולי כן צריך לטפל בדברים האלו וכן לחזור ולחוות ולעשות עם זה משהו...
זה בטח תלוי באדם ובחוויה אבל חשבתי לתומי, לאן ההיפנוזה הייתה לוקחת אותי איזה רגעים נחרטו אצלי ולא נותנים לי מנוח אולי יש משהו שאם הייתי באמת מטפלת בו במקום לשכוח ולהזניח הייתי הרבה יותר רגועה?
לא הצלחתי להחליט לאן זה היה מחזיר אותי ואולי זה בכלל מיותר.

טוב, כיוון שקיבלתי מלא מחמאות ואם אתם רוצים גם להקפיץ את המסיבה ולהוסיף כמה ק"ג
לחברים שלכם (או לחברה דקיקה וחוצפנית) הינה מתכון מצוין!
קיבלתי מחברה (!!!) וזה פשוט ומאוד אבל מאוד טעים, נא לא להכין לעצמכם!

עוגת בראוניז:
200 ג' חמאה
300 ג' שוקולד -> להמיס יחד ולערבב לתערובת חלקה ולצנן
3 ביצים
43 כוס סוכר (לדעתי אפשר להסתפק ב 1/2 כוס) -> לטרוף לתערובת אוורירית

לערבב את תערובת השוקולד עם תערובת הביצים
להוסיף כפית תמצית וניל או כף וויסקי/ברנדי
להוסיף: 31 1 כוס קמח
כפית אבקת אפיה
קמצוץ מלח -> לערבב הכל בעדינות
לקצוץ 100 ג' שוקולד לבן, או אגוזי מלך, או חצי חצי ולהוסיף
לשטח בתבנית ,לאפות ב 180 מעלות בין 15-20 דקות, תלוי כמה אפוי רוצים את זה
(אני לא יודעת אם זה בגלל התנור שלי אבל אני אפיתי 20 ד' וזה היה ממש לא מוכן אז השארתי את זה עוד 10 ד' בתנור החם ועדיין זה יצא די נוזלי ומאוד נימוח).
 

4 תגובות:

  1. יאללה כושר, תתחילו לצאת להליכות מהירות. תעמידו פנים שכבר קייץ וצאו לרוץ (אומרת לעצמי תוך כדי שאני כותבת לך). אני לא מכירה תפריט בריא אבל אצלי לפחות הפתרון הוא בכושר. 
    ואם אני כבר במוד עידוד, מה עם הפרוייקט בלוג? יש עדכונים?

    השבמחק
  2. לרוץ... התעיפתי רק מלחשוב על זה ;) אני בדיכאון קל נראה לי משהו הורמונלי כי זה בגלים (תאמיני לי אין נשים רק ערימות הורמונים בשלבים שונים של החודש)... הבלוג נזנח לחלוטין לא בא לי להסתכל עליו אפילו איבדתי ענין ואין לי מוטיבציה עברתי להתעבקות באוכל, כושר וצלוליט... הייתי אתמול בחנות רשעית ושם הייתה מראה רשעית עם אור נוראי וכשמדדתי מכנסים רציתי להתכנס לתנוחת עובר ולבכות כבר בתא ;) זהו עכשיו אני משום מה במחשבות על מדמעות החיים (דיכאון קל כבר אמרתי) ולא בא לי כלום אבל גם זה יעבור :)

    השבמחק
  3. העיקר שאת יודעת שזה יעבור

    השבמחק