הבוקר התחיל בצפצוף הנייד שלי שמתריע שעוד מעט יגיע שליח הדואר עם החבילה שלי :)
אני קמתי התלבשתי וחיכיתי! בקוצר רוח!
יאי בדיוק הזמנתי תחליף לחבר שכמעט מת וקם לתחיה והינה הוא עוד שנייה דופק בדלת המאהב הנוסף בחיי!!!
דפיקה בדלת, אני רצה אחוזת אמוק כי אם לא פותחים להם ישר הם פשוט הולכים ואז צריך לאסוף את החבילה מהדואר וזה יכול להיות כל דואר בכל מקום בעיר...
תוך שנייה עונה לאינטרקום, פוסט יש לי חבילה בשבילך..
פותחת את הדלת ואז...
*לפני הסיפור אני חייבת לציין שכל הדוורים שהגיע אלי עד כה היו סופר נחמדים ואפילו קצת קשקשנו בגרמנית והכל אבל זה...
למען הפוליטיקלי קורקט הוא אפרו אמריקאי (או יותר נכון אפרו גרמני) וככל הנראה מאוד מבסוט וגאה בעצמו שהוא דוור ושהוא מדבר גרמנית שוטפת. אני גם מאוד שמחה בשבילו כי אני יודעת כמה זה לא פשוט אלא אם הוא נולד בגרמניה... עכשיו, הבעיה שלי איתו או יותר נכון שלו איתי מתחילה כאשר הוא מתחיל לדבר בשצף קצף בגרמנית באינטרקום. אני כמובן לא מבינה כלום חוץ מזה שזה דואר ופותחת לו את הדלת.
כל הדוורים בד"כ נכנסים מחתימים אותי אולי משאירים משהו בשביל השכן והולכים...
אבל לא הוא...
הוא ככל הנראה חושב שאני מזלזלת בגזע שלו או במעמד המטורף שהוא הגיע אליו בחיים רק כי הוא שחור או ווטאבר שעובר בראש ה (אני אשמור לעצמי את כל מה שבאתי לכתוב...) שלו ומתעצבן עלי, אבל ממש מתעצבן...
אני מבינה את זה משפת הגוף שלו ומקצב הדיבור אבל אין לי מושג מה הוא אומר ואני מבקשת ממנו כמה פעמים לחזור על זה לאט כי אני לא מבינה כמו כן אני מנסה להתבדח אתו כדי לשחרר את האוירה משהו שלא עובד כמובן ואז מתחננת שידבר אנגלית, מה שהוא לא עושה. חוויתי כמה ביקורים כאלו ממנו ולבסוף הבנתי שהוא רוצה שאני אצא החוצה לאסוף את החבילה ולא שהוא יכנס פנימה. עכשיו, אין לי שום בעיה בעולם לעשות את זה אם רק הייתי מבינה שזה מה שהוא רוצה...
כמו כן, אין לי שום דרך לדעת מי הדוור שמגיע לכן שוב, אני לא יודעת שזה הוא ואני לא יודעת שצריך לצאת כשהוא אומר באינטרקום שזה דואר. אז היום הוא מגיע, כבר חושכות עיני.
הוא עצבני ומרוגז כרגיל.
מדבר בטיל בגרמנית ככה שאני מצליחה להבין רק מילים בודדות, זורק לי את החבילה לידיים.
אני שוב אומרת לו שאני לא מבינה ואז, הפלא ופלא הוא מתחיל לדבר אנגלית נקיה בלי מבטא בכלל!
אומר לי שהוא לא אמור להיכנס פנימה אלא שאני אמורה לצאת החוצה, אני מנסה להסביר לו שכל שאר הדוורים נכנסים לכן אין לי דרך לדעת שזה הוא ולצאת אלא אם כן הוא יגיד לי את זה באנגלית מה שהא מסרב לעשות.
הוא מאיים עלי שאם פעם הבאה לא אצא הוא ישים את החבילה בדואר ואאלץ ללכת לאסוף והולך!
אני בהלם חבולה פצועה ומחוללת נכנסת הביתה.
ממש הרגשתי מחוללת לא יודעת להסביר למה אפילו.
כמובן שמתוכן החבילה לא נהנתי כבר וזה הרס לי את כל היום.
אחרי שדיברתי עם ידיד ישראלי שגר פה הבנתי שאין לאן להתלונן, מסתבר שפה דוור הוא כמו שוטר מה שאומר אוי ואבוי למי שיעיז להתלונן וזה גם מילה שלו נגד שלי שזה במערכת כזו לא שווה כלום כמובן.
עם זנב בין הרגליים ניסיתי לתרגל טקסט שאומר לאב הבית המדהים שלנו כדי לראות איך הוא יכול לעזור.
אב הבית שלנו איש פשוט יוצא מהכלל באמת!!! בפנסיה ודואג לבית כאילו זה אוצר ומאוד עוזר בהכל.
הוא תמיד נמצא ותמיד מקשיב ובאמת מלאך.
אז איך שראיתי שהוא נכנס הלכתי לדבר אתו.
אני מדברת אתו בגרמנית הרצוצה שלי אבל הוא מבין, אני לא תמיד מבינה כשהוא עונה אבל בד"כ הכל מסתדר כי הוא לומד לדבר לאט. אז באתי ושפכתי את כל הסיפור איך אני לא מבינה אותו ושגם ככה קשה לי ושאני מאוד מנסה להבין וללמוד והוא עשה לי ואמר לי...
מפה לשם התחלתי לבכות, אבל מזה לבכות...
למה זה מגיע לי יחס כזה וזה ממש לא יפה ושאין לי בעיה לצאת אליו רק שידבר ברור ולמה הוא כל כך לא נחמד אלי... בקיצור, השכן עמד, בהלם!
הוא נתן לי טישו וחיבק אותי שארגע כבר.
הוא לא הבין מה עובר עלי ומה בדיוק אני רוצה ממנו ובין יבבה ליבבה אמרתי לו שאני רוצה שידבר אתו
בדיעבד אני מבינה כמה זה טפשי כי מה עכשיו הוא יישב מול החלון ויחכה לו!?
אבל לפחות הוצאתי קיטור :)
עכשיו אני ללא ספק מרגישה יותר טוב אבל מבינה כמה בישראל מצב כזה פשוט לא היה עובר ככה בשקט.
בכיתי מחוסר אונים, מההבנה הפשוטה שזה לא העולם שלי, שאני לא שוחה בחומר ושאני כלום פה,
שאפילו דוור לא ברור יכול להתנשא עלי ולגרום לי לבכות.
אני מבינה שהוא חי בטח במציאות שאם הוא הולך בלילה ברחוב שלי אז משטרה הייתה עוצרת אותו כי הוא שחור ובטח מוכר סמים והוא כל הזמן צריך להוכיח את עצמו כי אנשים מזלזלים בו או משהו אבל פאק!
(ובינינו זה לא שאתה רופא או משהו כולה דוור דובר גרמנית ואנגלית ;))
זה נורא מצחיק כי ייתכן וזה היה בקטע של את בגרמניה אז דברי גרמנית דבר שמשעשע לשמוע ממישהו
שהוא אובוויאוסלי לא הכי "ארי" ביקום... זה מזכיר לי מקרה כאשר הגענו עם חברים לברלין ונסענו ברכבת וקשקשנו לנו בשקט ברוסית או בעברית או אפילו באנגלית.. ואז בא אלינו בחור שאם מסתכלים עליו ברור לחלוטין שהוא טורקי וצועק עלינו: "בגרמניה דברו גרמנית!" הלוווו! גם ממך היטלר היה עושה קציצות, תנוח הא???
זה מצחיק שיש לאנשים האלו קטע לאומני וזה כאשר לכולם ברור כמה לא גרמנים הם לצורך העניין..
ולא שאיכפת לי אבל זו קצת צביעות, אם כבר אני יותר גרמניה משניהם יחד אם שופטים לפי מראה ושם המשפחה
שלי ושל כל הקרובים שלי מכל הצדדים...
בכל מקרה, בארץ זה אחרת יש לאן לפנות או שמראש זה לא היה קורה כי אני מבינה מה הוא אומר והייתי יוצאת בכייף החוצה...
אבל כן, פה מאוד מורגש חוסר האונים, בעיית התקשורת וכל היוצא בזה...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה