משהו חדש מתחיל אצלי עכשיו...: על חופשים ושטויות אחרות

בוקר אור :) או שכבר צהרים טובים!

החודש הזה שך החופשים היה קצת קשוח מהבחינה שבישלתי ה מ ו ן! יצא שאיכשהו חגגנו ממש את כל החגים השנה ואני הייתי מהבשלנים העיקריים. זה דווקא היה נחמד אבל טיפה עמוס.
האמת שלא הייתי מחוברת מזמן כי שפכתי מלא מים על הלפטופ שלי :( זה היה ממש הזוי כי הכוס עמדה רחוק ואיכשהו הם הצליחו לעוף ולהשפך על הכל. התקשרתי ל M שבדיוק היה עם איש מחשבים, ההוא המליץ לאפות את הלפטופ שלי במצב משולש על 70 מעלות 15 ד. מיותר לציין שהמחשב יצא קריספי כי ככל הנראה הגומיות התייבשו ועכשיו הרבה פחות כייף להקליד וזה די מבאס.. ואז המסך הפסיק לעבוד והתענוג עלה לנו 700 ש"ח. חבל, זה היה מחשב חדש עם הגדרות מעולות. למזלי הוא חזר לחיים אבל פחות מפנק ממה שהיה קודם..

חוץ מזה החגים עוברים עלינו בשמחה והנאה, M כמעט לא עובד וזה נותן לנו מלא זמן יחד. היינו הרבה בים, גילינו לא רחוק מאתנו חוף מעולה ואנחנו נוסעים לשם הרבה בעיקר בשבת בבוקר לפני שנהיה חם. בחגים שוב עליתי במשקל, חזרתי למשקל שבו נבהלתי מעצמי והיו מתחילה שוב דיאטה, דווקא ירדתי 2 קג ואז עליתי הכל בחופש. האירוחים האינסופיים והבישולים לא מצליחים לעזור לדיאטה.

לפני איזה חודש היינו אצל חמותי והתפתחה דרמה גדולה שאילו הייתי כותבת עליה בזמנו זה היה נשמע מאוד דרמטי אבל אחרי שנרגעתי פחות.. בגדול היינו שם יומיים, המייסד גוסס לאתו וזה מאוד מכביד על האוירה מן הסתם ובכלל כל הסיפור קשה. חמותי המסכנה נהייתה פיליפינית לחלוטין ולא קל לה בכלל. קראתי לא מזמן ספר והיה בו משפט שממש משקף את האוירה שם, זה משהו בסגנון "חששנו מאוד מהרגע שזה יכול לקרות ובו בזמן, חיכינו שזה יקרה"..
בגדול, מאוד לא בא לנו לנסוע לשם בגלל זה אבל אי אפשר להשאיר את חמותי וגיסי לגמרי לבד במערכה אז עושים מה שאפשר. נסענו ממש ליומיים כי זה היה בדיוק אחרי הכימי שלי והייתי במצב רוח פחות טוב מן הסתם..
לפני שכבר עמדנו לחזור וכבר עוד שנייה רגל בדלת, עשינו על האש, בסופו נשארו שאריות בשר ו M רצה לתת אותו לכלב שלהם וחמותי בשיא הרוגע אמרה לו לתת לכלב פשוט את הצלחת (שלנו) שילקק...
אני נכנסתי לשוק טוטאלי, הכלב הזה, שהוא מהמם והכל אבל שאתם מגדלים אותו בחוץ ואוכל את כל השיט שהוא מוצא ובכלל.. ילקק את הצלחת? אני עמדתי בהלם מוחלט לא מסוגלת להוציא מילה מהפה. חמותי שקלטה התחילה לתרץ שהם אחכ שוטפים במדיח וזה מחטא וכו... אני עדיין עומדת בהלם לא מסוגלת לדבר. גיסי והמייסד מסבירים לי שהפה של הכלב יותר נקי משלי (אני מנסה להזכר בפעם האחרונה שאכלתי חרא ונבלות בגינה..). מפה לשם נכנסים הביתה..
יתכן שאמרתי בקול שאני לא באה אליה בהריון כי גם ככה אני בפחד תמידי מחיידקים ועכשיו זה...
היא מתחילה להגיד לי כמה זה שאני שוטפת כלים עם ספוג הרבה אבל הרבה יותר מלוכלך וששם מתפתחים אפילו יותר חיידקים... אני לוקחת אויר וממנפת את הסיטואציה, אומרת להשאני מסכימה איתה במיליון אחוז ושאני מתחננת ל M כבר שנה וחצי שנקנה מדיח כי זה הרבה יותר נקי.
מפה לשם, אנחנו קונים מדיח!! יאיי!
(אני כבר לא מדברת על זה שיש להם עכברים בבית ואני הייתי ילדה טובה ושתקתי..).
אז זה היה פיאסקו די גדול, היא בכתה וכו'.. אני הרגשתי ממש רע למרות שידעתי שאני צודקת ולא הבעתי אפילו את דעתי הכנה בקול, פשוט היה קשה לפספס אותה.. כתבתי לה שלא תיקח ללב והתנצלתי, פעמיים...
מאוווד מקווה שזה לא גרם לה לחשוב שהיא צודקת או משהו והיא הבטיחה לא לתת יותר לכלב ללקק את הצלחות.
בחג היא וגיסי החליטו לבוא אלינו, היה דווקא ממש סבבה, נהננו, היה יותר נחמד שהם באו מאשר לבוא אליהם.
עשינו על האש אצלינו בגינה ויצאנו לבר ויום למחרת בבוקר נסענו עם כל המשפחה שלי לים ואז המשפחה שלי עשתה ארוחה וארחה אותם.
מקווה שיש לי פס לפחות לחודשיים מלנסוע לשם.

חוץ מזה בסופהש היה פסטיבל בירה ממש נחמד שיצאנו אליו עם מלא חברים ובשבת ארחנו מלא חברה אצלינו לערב גבינות ויין. היה סופר מוצלח רק סיימנו הרבה יותר מדי בקבוקים ואיכשהו M עוד הוציא בסוף ג'ין ואז הכל התדרדר חחח
למזלי הוא נתן לי לשתות אלקטרולייט לפני השינה וכשקמתי אז הייתי במצב סביר יחסית.
אתמול היה קשוח אבל ניקיתי ושטפתי את הדירה וגם בישלתי מלא אז היו היה מלא בעבודות שונות.
הזמנו גם חופשה באילת. M צריך לנסוע לעבוד אז הצעתי להתלוות אליו וקצת משכנו את החופשה.
הזמנתי איזה מלון דירות לא יקר, מקווה שיהיה נחמד. יש לנו כמה זוגות חברים שגרו איתנו בגרמניה ואז עברו לאילת אז ניפגש איתם. עקרונית אני רוצה לעשות החודש החזרה וזה יהיה אחרי שנחזור מאילת. קיוויתי לעשות החזרה על בסיס טבעי אבל כיוון שזה יצריך מעקב יותר צמוד זה בטח לא יצא, אני אבדוק בכל זאת.
גם עפתי על אלכוהול אחרי ההפלה אז עכשיו אני צריכה להתנקות מזה ולהרגע עם השטויות. יש לי שבועיים אז זה בסדר, אני גם אפסיק עם הקפה ליתר ביטחון. הגוף שלי בהלם מכל האלכוהול אחרי שלא שתיתי משהו כמו חודש וחצי בכלל.

טוב עם כל החפירות, אני רוצה לתת כמה המלצות לסדרות וספרים:
יוצא שאני קוראת המון לאחרונה כי יש לי זמן פנוי ויש כמה דברים מומלצים:
מאיר שלו- "הדבר היה ככה": קראתי אותו אחרי שמאוד נהנתי מ"בביתו במדבר", זה היה נחמד ומצחיק, מאוד אהבתי את איך שהוא תרגם את סבתא טוניה כי יחד עם הרוסית אני ממש יכולה להבין מאיפה כל מיני ביטויים באים וזה היה מאוד מאוד משעשע. היו קטעים שפחות זרמו לי והרגשתי שזה קצת נמתח. לדעתי בביתו במדבר היה יותר מוצלח כסיפור אבל גם מזה נהנתי.
איימי בלום- "אייריס ואווה": נהנתי מאוד, קראתי את כולו במהלך הכיפור, נקרא בכייף ובקלות סה"כ, מה שכן, הרגשתי שהספר הוא ריצת ספרינט הכל קורה מאוד מהר והופ נגמר, הייתי רוצה עוד, כאילו היה רפרוף כזה והופ זהו, פחות אוהבת קריאה כזאת ומעדיפה שיתנו לי יותר רקע ופרטים (יש אנשים שדווקא מעדיפים את זה ככה..).
דויד גרוסמן- "איתי החיים משחקים הרבה": ואו! פשוט ואו ואו ואו. זה הספר הראשון שלו שאני קוראת והכתיבה שלו נדירה, השפה, תיאור הדמויות, כל הבעה יש לה מקום וזה גורם לדמויות להיות מאוד מפותחות ומעניינות. אני מאוד מאוד מאוווד נהנתי. הספר קשה אמנם אבל היחס הבינדורי וכתוצאה ממה שקרה בכלל הכל, ואו ועצם זה שהוא מבוסס על דמות אמיתית, אני לגמרי משאירה אותו בלב שלם בספריה שלי. אני גם בהחלט אמשיך לקרוא עוד ספרים שלו. זה היה פשוט נדיר. גם פה כמו אצל מאיר שלו היה את עניין השפה של הדמות הראשית ורה שהיא הונגריה ככל הנראה (הוא עשה לי קצת סלט עם האיזור..) אבל הביטויים שלה כל כך הגיוניים לדוברי רוסית שממש יכולתי לדמיין ולעבות את הדמות שלה עם צורות הביטוי הנהדרות. פשוט ואו!
יש לו את הספר "אישה בורחת מבשורה" שמעתי עליו המון ביקורות טובות אבל הנושא קשה לי מדי לקריאה אז הקשבתי לפודקאסט הפשוט מעולה בספוטיפיי של 70 הספרים שחייבים לקרוא. ממליצה על הפודקאסט בחום!
אני לא יודעת אם אתם זוכרים אבל לפני חודשיים נרצח הנער, חייל דביר יהודה שורק, נקרע לי הלב כאשר קראתי שהיה מחובק עם חבילת ספרים ומאז זה אימג' שאני לא מצליחה להוציא מהראש ומהלב, הרגשתי שזה דוקר כל כך כל המראה הזה שאני לא מצליחה להתמודד או להתנתק מזה. יש אירועים שחודרים את העור והלב, בשבילי, זה אחד מהם.
ברנאהרד שלינק- "נער הקריאה": קראתי אותו גם תוך יום וזה היה מעניין וחשוב ונתן מבט לתוך עולם והכל. הבעיה שלי היא עם הכתיבה שזרקה אותי חזרה לגרמניה. הכתיבה שלו מאוד מאוד גרמנית, מתומצתת, מדויקת, קצרה ולעניין. אני חושבת שהיא כזאת במובן מסוים בכוונה גם כדי להעביר את התקופה אבל בשבילי זה היה ממש מזוהה עם גרמנים ועם התקופה שלי שם ולא אהבתי את זה בכלל. סבתא שלי טענה שהספר מאוד לא צפוי, למעשה ידעתי בדיוק את מה שהולך להיות וצדקתי. כמו שהוא סקר בספר את הספר של ניצולות השואה האמא והבת ואת איך שהבת כתבה את הספר שלה, ככה הרגשתי לגבי נער הקריאה, ואולי הוא ניסה להעביר בדיוק ככה את האלחוש, את התחושות שהן קצת אדישות ומרוחקות בגלל הקושי, בגלל הקונפליקט אבל פשוט לא הצלחתי בגלל זה להתחבר לדמויות. הכל היה "בית חולימי" מדי בשבילי, סטרילי כזה אפור ולבן, אפילו הזוועות. לא יודעת, אני חושבת שזה ספר שחשוב לקרוא אבל לא התמוגגתי ממנו כמו משלו וגרוסמן..
2 ספרים שלא סיימתי ואני עוד קוראת:
גרהם גרין- "מסעותי עם דודתי": ספר חמוד מאוד, אהבתי את הכתיבה והקריאה מהנה, עוד לא סיימתי כך שאין לי דיעה ברורה אבל סה"כ אני נהנת ממנו.
דון מיגל רואיס- "קול הידיעה": ספר חשוב, ספר שצריך לקרוא בעיון, זה הספר שההמשך שלו זה 4 ההסכמות. חשוב ונכון ומעניין, ממליצה אף על פי שטרם סיימתי.
M עכשיו גם קורא את קיצור תולדות האנושות של יובל נח הררי, קניתי והחזרתי כי לא התחברתי לאיך שכתוב, הרגיש לי משעמם לחלוטין אבל M מספר לי בצורה מעניינת את מה שהוא קורא (הוא קורא באנגלית ומאוד מתלהב) ומתפתחים לנו אחלה דיונים בנושא.

סדרות:
יש לנו נטפליקס אז עיקר הצפיה שלנו זה בזה..
How I met your mother תשע עונות ואנחנו עפים על זה עם M כבר בעונה 8, הוא אומר שאני לחלוטין לילי חחח

מופע קורע עם ג'ורה רעה ביותר של אלי וונג, מומלץ מאוד! יש לה 2 מופעים בייבי קוברה זה הראשון. למי שלא איכפת לו/לה מחוסר פמניזם מעולה ופה פח אשפה! אנחנו מאוד נהננו!

סדרה מצוירת מבית סימפסון, משעשעת מאוד! Disenchantment

סדרה נוספת שהתחלתי וסיימתי ביום אחד בכיפור זה הפוליטיקאים!
סדרה עתירת תקציב שהרבה דיברו עליה ויש הרבה שחקנים שווים. הכל מאוד יפה ומלאכותי ולדעתי היא גם משעשעת וגם מעבירה טוב את הביקורת שהיא רוצה להעביר, נהנתי בהחלט.