התחלות חדשות...

חזרנו מאילת לא מזמן! איזה כייף היה!!! ואו!
M היה צריך לנסוע לשבוע לעבוד שם, יש לו מעבדות והוא התבקש ע"י המנחה מהתואר השני להגיע.
קיבלו אותנו מאוד מאוד יפה המנחה שלו מקסימה ונראה לי שכבשתי אותה חח
היא מאוד אוהבת את M כי הוא חכם, חרוץ ובאמת מגיע לדברים מדהימים אז היה יפה לראות כמה היא מעריכה אותו וזה לגמרי טפיחה על השכם שלו. כאשר התחלנו לצאת הוא עשה מבחני השלמות כדי להתקבל לתואר השני, בטכניון לא קיבלו אותו ואז הגיע הסיפור של אילת. היינו חצי שנה יחד, הוא התקשר אלי ובדיוק הייתי בהפסקה מהעבודה בתקשוב (מקום נורא חחח) וסיפר שהראיון עבר ממש טוב ושרוצים אותו שם..
זה היה שוק כי הבנתי את ההשלכות. למרות הכל הסידור עבד טוב, אני התחלתי ללמוד באונ' חיפה והוא בבר אילן כאשר העבודה עצמה באילת. הוא היה חוזר ממש כל שבוע כדי שנתראה, זה היה מטורף ומאוד חמוד מצידו!
עם כל חוסר הביטחון שלי והכל, זה שהוא חזר לגמרי העיד על זה שהוא איתי ושאנחנו במקום טוב.
אז עכשיו יצא לנו להפגש עם החברה מגרמניה שלא ראינו די מזמן והם מהממים!
זוג החברים שלנו עם ילדה וחבר שלנו גם עם ילדה שסיפרו לו עליה דקה לפני הלידה ועכשיו הוא אב חד הורי..
מזג האויר היה מעולה ואני רבצתי בחוף כל הבקרים עד ש M היה מסיים לעבוד.
אפילו קנינו את כל ציוד השנרקול כי באמת שיש מלא מה לראות, אבל זה היה די יקר..
התארחנו ב"מלון" חמוד, זול ונחמד, אלו דירות נקרא (אלמוג) וזה די רחוק מהעיר לכן יש טעם רק אם יש רכב אבל זה מאוד נקי ונחמד, ממליצה מאוד.
קניתי את כל האספרסו שהיה לאילת להציע ועשיתי טיפה שופינג אבל שום דבר רציני!

לפני שבועיים התחלתי עבודה חדשה!
האמת שמאוד התלבטתי אם ללכת על זה, כמעט ויתרתי (כמו על העבודה הקודמת) אבל הנומרולוגית שלי 😂

שכנעה אותי שזה טוב לי לנסות שם.. אז למרות שכבר רציתי לסרב אמרתי כן.
מדובר בחצי משרה בעיר שלי בתור רכזת סניף של תנועת נוער.
כיוון שמעולם לא הייתי בתנועות נוער זה היה די הזוי אבל הינה, שבוע שני שלי ונראה שאני מפציצה!
זה הולך בערך ככה: יש את המנהלת שלי שהיא מקסימה ומזכירה את סיוי שלי (שאני בקשר איתה כמובן וממשיכה היות מאוהבת בה קשות!) שתיהן מעולם החינוך המיוחד והלקויות וכו'..
אני הרכזת של הסניף בעיר שלי או כפי שזה יהיה כתוב בקורות חיים שלי אחראית סניף חחח
תחתיי יש שני חברה שהם בשנת שירות לפני צבא, תחתיהם יש 8 מדריכים כולם בכיתה י' ותחתיהם יש חניכים מכיתות ג-ט כאשר מי שכיתה ט מיועד שנה הבאה להיות מדריך.
אני אחראית על החלק התפעולי לוגיסטי של הסניף, הכספים, התקשורת עם האנשים שבחוץ (אגף הנוער בעירייה, הקהילה היהודית (זאת תנועה שומרת במקצת אבל הכל מאוד פורליסטי), בתי הספר וכו'..), מוודא שהתכנית שהש.שינים (שנת שירות) מעבירים ואחראים עליה עובדת, בניית לו"ז לשנה ודאגה שדברים יקרו, אירועים, קשר עם ההורים וכו'..
תפקיד ללא ספק מאתגר.
בשבוע שעבר בפעם הראשונה הגעתי לסניף וישר נכנסתי לעניינים, אני לא מאמינה בלהתבייש בפינה ועם ילדים אם לא נכנסים בכריזמה אין מה להמשיך. השבוע הם כבר כולם הכירו אותי והתחבקו וכו'..
ילדים ממש טובים שצריכים הכוונה כמובן אבל באמת חברה חמודים ביותר.
הקשר ההדוק שלי אמור להיות עם החברה של שנת שירות. היא מאוד דומה לי ואפילו יותר פעלתנית, כבר שנים בתנועה ובחורה חמודה מאוד, אם כי אני צריכה להיות עדינה מאוד ולקחת בחשבון שהם ילדים סה"כ ולזה פלוסים ומינוסים.
הוא גם ילד מהמם שצריך להעצים ולפתח ואני מאוד מחבבת את שניהם.
עשיתי אתם פגישות אישיות כדי להכיר והיה פשוט מעולה אבל בין לבין עלו כמה נושאים וכאשר נפגשנו יחד בסניף אתמול הם עשו לי פרצופים. הבנתי שזאת פצצה שצריך לנטרל לאט ובזהירות...
הייתי עדינה, איטית ולאט לאט הבנתי איפה הבעיה והדברים, שידרתי להם שאני פה בשבילם ולמענם ושאם הם לא יסבירו לי מה מטריד אותם ואיפה אנחנו יכולים לעבוד יחד טוב יותר זה לא יעבוד. לאט לאט יצאו מהפרצופים והבנו יחד איזה "עבירות" עשיתי 😋. הפחד שלהם הוא שאני תופסת את הצעד המנהלי ולא את שלהם ופה הייתי צריכה להסביר שאני אתם ובשבילם (כי המנהלת שלי כנדרש יותר קשוחה אתם ויותר מנחיתה עליהם דברים) ואני הבנתי שאני צריכה להיות הצד הרך יותר, זה שמתיעץ אתם וזה שבעדם (מה שאגב גם ככה עשיתי).
הסברתי להם שהם יכולים להיות הכי פתוחים וכל פעם שעולה חשש או מרמור אני הכתובת כדי שנעשה דברים יחד. שהמטרה שלי היא שיהיה להם טוב ולכן הם צריכים לעלות את הדברים אחרת אין לי דרך לדעת מה מציק להם...
סיימנו בחיבוקים והם חזרו לעצמם, פוווווו הניטרול בוצע בהצלחה חחחח
נורא חמוד לראות איך דברים שמבוגרים מסווים טוב יוצאים פה בצורה ילדית וחמודה ואיך נטרול פצצה כזאת והבנה מה עומד מאחורי הקושי הרבה יותר קלה עם ילדים. אני באמת מאמינה שרק תקשורת פתוחה היא דרך טובה לעבודה בצוות, פאסיב אגרסיב זה האויב של העבודה הזאת.

יש לי מחר יום גדול וחשוב במרתון שלנו לילדים, אני ממש מחזיקה אצבעות שהפעם כי אלו העוברים האחרונים מהסבב אז אני ממש ממש מממממש מתפללת שאנחנו מצליחים. הם אלו שיסגרו את שנה 5 במירוץ לילדים.

טוב, יאלה המלצות!

סיימתי שני ספרים מצויינים שאני חייבת להמליץ עליהם:
קולין מקאלוג- "ציפורים מתות בסתר" את הספר הזה יש לנו גם ברוסית בבית אבל לא קראתי מעולם, ממש ממש מממש מוצלח, רומן אבל לא רומנטי מדי, מאוד מעביר את התקופה ואת המקום וסוחף כי הוא מלא ברגשות ותיאורים ומה לא. מאוד נהנתי לקרוא! רומנטי במידה ובעיקר אנושי.
פרדריק בקמן- "בריט מארי הייתה כאן" אני מאוד אוהבת את הסופר הזה, קראתי כבר את הספרים שלו "האיש ושמו אובה" וגם "סבתא שלי מוסרת ד"ש וסליחה" ספרים פשוט מצויינים ומומלצים והפעם קראתי את הספר הזה. זה סופר שוודי צעיר שמצליח לרגש אותי ברמות של כלה 😂😂😂 שלושת הספרים פשוט בכיתי מהתרגשות ולא רק כי אני הורמונלית אלא כי הם באמת מלאי טוב. הם כל כך אנושיים ורגישים ומרגשים שאין לי מילים. נשאר לי לקרוא את "עיר הדובים" שלו.

סדרות!נחשו מה חזר???? הסדרה ה- אהובה עלי!
 SHAMELESS אני צופה בזה עוד מהאוניברסיטה ולא נמאס לי, הם פשוט אדירים!!!

וגם, מוצלח לא פחות חזרו WILL & GRACE
אני די "הומואית" בנפשי וחולה על הסגנון הזה אז אין מאושרת ממני וספוילר... תופים!!!
גרייס בהריון! וזה מאוד מצחיק כי היא די מבוגרת (אני מניחה שבסדרה היא מעל 40) ומגיל 35 הריון נקרא בעגה המקצועית "הריון גריאטרי" ואני מתקשה להגיד את זה בלי לדמוע אבל עוד חצי שנה... אני אהיה כזאת!!!
כל הריון שלי ייחשב גריאטרי 😂😂😂

יש כמובן את החיים עצמם שחזרו לעוד עונה ומשפחה מודרנית...
הא ומשהו חדש שאנחנו התחלנו לצפות בו:
The Crown