יש לי איזה קטע עם מחלות ואנשים חולים, לא יודעת למה, תמיד היה לי.
כאילו שאם אני אצפה בסרט או אסתכל על בן אדם זה יהיה איכשהו קשור אלי.
יש לנו בבית במשפחה איזה קטע עם זה לא יודעת להסביר אבל רק לאחרונה קלטתי שנו אז מה?
אז מה אם אסתכל על מישהו על הספקטרום, נו ו? 
זה לא מדבק, זה בכלל לא קשור אלי...
אני לא יודעת להסביר למה באמת זה איזה משהו שהתפתח אצלי הפוביה הזאת אני רק יודעת שזה קשור למשפחה.
בעצם אני כן יודעת, הבן של אח של סבתא שלי הוא עם דיסלקציה קשה אבל גם בלי קשר בחור מאוד לא סימפטי.
ההורים שלו בחרו להתעלם מהקשיים שלו והעבירו אותו ביזע דם ודמעות תואר אפילו.
הבחור הזה הוא מריר ולא נעים, מפונק ועל הדרך עם הבעיות שלו (שלדעתי עם חינוך ויחס נכון יכלו שלא להיות כזה סיפור...) וככה גדלתי וזה השפיע עלי מחלה= רע מאוד!
בכל מקרה, למה אני בכלל כותבת את זה (זה משהו שאני מתביישת בו למען האמת..)
כי לאחרונה התחלתי לצפות בסדרה ואני מרגישה שאני פשוט חייבת להמליץ עליה ואני גם קצת גאה בעצמי שראיתי שהנושא שלה זה מישהו עם בעיה ולא נרתעתי אלא המשכתי לראות (זה משהו בשבילי).
למי שקרא את הספר המצוין "פרוייקט רוזי" The Rosie Project Novel by Graeme Simsion ‘ואהב יכולה להבטיח שזה ממתק גם.
אני לא יכולה להסביר אבל הסדרה הזאת שאמנם היא לדעתי מתוקה ומושלמת מדי ובטח רחוקה מהמציאות
אבל היא מעלה נושאים כל כך חשובים ועוטפת אותם אמנם בעטיפה יפה ואופטימית אבל יש משהו כל כך נוגע בהגשה שאני, שכפי שאמרתי מאוד קשה לי לגעת בנושאים האלו, ממש אהבתי לראות.




אפשר למצוא אותה באתר: http://sockshare.net/watch/GLkbNy2x-atypical-season-1/episode-1.html