לא להאמין!!!! שעה כתבתי והכל נמחק, מרפי המניאק!
טוב אז אני מתחילה עכשיו מהתחלה! :((((((

קמנו שוב לבוקר קרררר מאוד! פחות מאתמול כנראה אבל האדמה בחוץ קפואה וזה מאלץ אנשים להחליק מה שבכלל לא כייף ואפילו מלחיץ.
אני קמתי באנרגיות ושידלתי את M להשתתף בשיעור הכושר שלי עם מלאכית ויקטוריה סיקרט שתיתן לו מוטיבציה ותגרום לו
לצווח ולהשתמש בשרירים שהוא לא ידע שקיימים, זה היה בעיקר מצחיק :)

לאחר מכן נפגשנו עם נטלי וחבר שלה בבית תה מקסים, זה מין בית בסגנון הולנדי ישן וצר שמתנשא לגובה 4 קומות עם מדרגות
תלולות ומעט מדי מקום בפנים מה שמאלץ את כולם כל הזמן להצטופף.
האוירה ביתית וחמימה, מסביב בוהות בנו במבטים קריפיים מריונטות hand made ע"י מישהו שכנראה קרא יותר מדי ספרי סטיבן קינג 
כי הן ממש מפחידות וגורמות לי לחשוב על צ'אקי הבובה מסרט האימה שדי דבילי בהתחשב בזה שהוא היה רוצח אנשים
עם סכין ילדים בגודל קוצץ ציפורניים... כאילו כמה זמן זה אמור לקחת!?
בכל מקרה, קיבלנו שרות גרמני אסלי שכלל הערות, גערות, חינוך, הכוונות וכו'...
כאילו כשבאים למסעדה גרמנית פשוט תתכוננו כאילו אתם באים לאיזה דאנג'ן לחטוף ספנקינג... 
ככה הגרמנים אוהבים, שקורים אותם לסדר..
אני לא מבינה אם הם נהנים מזה או שזה פשוט חוסר מודעות טוטאלי לאיך שירות טוב אמור להראות או להשמע.
אולי אפשר לפתוח פה חברת יעוץ ולהעביר סדנאות במהו שירות טוב, לגרמניה כנראה זה טרם הגיע.
בכל מקרה, הגב' מסבירה לנו שתצטרך כל מילימטר מרובע מהשולחן ומצווה עלי להעיף את הפלאפון לאנשהו (לא שהיה איכפת לי להוריד אותו..).
היא מביאה כמות אדירה של אוכל מה שגורם לקול הפנימי שלי לעשות עם עצמו תחרות היכן השומנים יתיישבו הפעם והאם זה היה שווה את כל 3 הלילות שהלכתי לישון רעבה כמו איזו ילדה בעונש בשנות הצנע..
בנוסף כל אחד מקבל קנקן מסוגנן עם תה שנאלצנו לבחור קודם בקפידה רבה מתוך כמות בלתי רגילה של טעמים.
אם לומר את האמת, לא הבנתי למה תה שהטעם שלו מזכיר באופן חשוד תיון אמור לעלות 4 יורו לקנקנונצ'יק פצפון
ואולי זה קשור בכלל לטקס ההרחה שהמלצרית ערכה במיומנות רבה.
היא הריחה כל מכסה וידעה בדיוק אבל בדיוק מה זה...
עכשיו בואו ואגלה לכם סוד כמוס, אבל בבקשה לא לגלות לאף אחד... טוב???
אני לוחשת!
גם אני באמצעות שימוש בחוש הריח בלבד יכולה להבדיל בין תה שחור לתה נענע, זהו אמרתי את זה... ששששששששש!!!
בקיצור, לומר שהתה שלי היה כשמו כן הוא והריח או הזכיר שמש של בוקר? אז לא... אבל ניסיון יפה לשים תיון נענע ולהמציא לו
סיפור וסדנת הרחות ...whatever :)
אז אכלנו טעים וקשקשנו וצחקנו ויצאנו משם מחזיקים ידיים כי היה מחליק בטירוף ממש סכנת נפשות...
וככה הלכנו כמו פרות על הקרח מצחקקים עם האנשים שהחליקו מולינו וקיווינו להגיע הביתה בשלום.

באמצעות תכנת Picsart




כשהגענו הביתה M החליט להתפנק עד הסוף! הכריז שהוא החולה באדם ואמר שיש לו טמפ' 36.7 וצריך דחוף לפנק אותו.
ישר נתתי לו את התרופה והסירופ שהוא אוהב, חיממתי את הבקבוק שלי שבדרך פלא איכשהו הוא אימץ ולא משחרר
והכנתי גלונים של תה עם ג'ינג'ר לימון ודבש!
אז הוא יושב מגרגר כמו חתול ומבסוט עד השמיים... אולי זה הזמן להשכיר לו שהוא אמר שיכין היום בורשט ;)
 
אתמול הייתה לנו שיחה מעניינת או שיותר נכון הקשבתי לגילויי הלב של M בנוגע לילדים... אז הוא לא ממש רוצה מסתבר.
לא היה לי יותר מדי מה להגיד חוץ מלשאול אותו מאילו סיבות (לא שהוא חייב באמת סיבות) ואיך הוא חושב שזה אמור להתבטא בחיים שלנו.
הוא אמר שזה לא שלחלוטין לא אלא שפשוט אם נאמר אני לא הייתי בעניין, לא היה איכפת לו מזה...
תחקרתי אותו קצת והגענו לזה שבדיוק כמו שהוא לא הציע לי מלא זמן כי הוא הרגיש במקום כלכלי לא מספיק טוב ככה גם עכשיו
הוא חושב שהוא לא מוכן מהבחינה שהוא באמת יכול לספק מה שהוא חושב שצריך לספק.
נו וגם יש את הקטע שהוא לא באמת אוהב ילדים של אחרים, נו אז מה גם אני לא חחח
אז מצד אחד ברור לי שאני לא רוצה לכפות את זה עליו וזו צריכה להיות החלטה מודעת של שנינו ומצד שני אני כן רוצה ומאוד
מקווה שכשיהיו לנו (אני מקווה) הוא כן יתחבר, אחרי הכל להתחתן הוא גם לא רצה ואחר כך ממש התלהב מהעניין :)
אמרתי לו שבעולם אידיאלי היו לנו שני חיים, אחד שנוכל לחיות איך שבא לנו עם כל החופש שבעולם ובלי מחויבות רצינית
ובשני להקים משפחה ולחיות חיים יותר בוגרים, כיוון שיש רק מסלול או זמן אחד יוצא שאנחנו לא פה ולא שם, פחדנים.

שלחתי את קורות החיים שלי לבעלה של נטלי... עכשיו נותר לי לקוות שבזה זה ייגמר חחח
אם אפשר היה לדלג על שלב הראיונות וכל מריטת העצבים ורק ישר להתחיל לעבוד הייתי מרגישה אחרת לגבי זה, בחיי...
אני תוהה מתי אני אלמד באמת לשווק את עצמי כמו שצריך וגם בדרך שאהיה שלמה עם מה שאמרתי.

טוב, עוד שתי תמונות לאוסף ויאלה הולכים להכין בורשט :)