אוגוסט 09, 2016

אמרתי לבעלי שבימים הקרובים הוא


יצטרך לזרוח ולקחת אותי ל "בייבי לנד" :)
הוא לא התנגד
אני רואה שהשיטה של להירגע ולא להלחץ או להלחיץ עובדת
הרבה יותר נעים לנו ככה לעבוד על העניין הזה וככל שאני רואה יותר סדרות (שמתרבות בקצב מטורף) בנושא
אני מבינה כמה נורא זה להכריח וכמה זה הורס את היחסים..
הרי בדיעבד חלון הזמן שלנו מאוד קצר זה כולה 48 שעות בחודש (כן, נכון זה 4-5 ימים אבל כשהזרע שורד בקושי יומיים צריך להיות מדויקים) וזה אפילו טיפה מוריד מהלחץ כי כל שאר החודש אנחנו לא מתעסקים בסיפור הזה 
נו זה כשאני לא משוכנעת שאני בהריון.. טוב זה קרה רק פעמיים אז אנא תסלחו לי...
יצאתי מדעתי וחזרתי הכל תקין.
בכל מקרה, הוא עכשיו שקוע בלחצים שלו עם המאמר
כבר 8 חודשים שהמאמר המסכן הזה מחכה לצאת לאויר העולם ויש לי תחושה שזו תהיה ממש לידה בשבילו.
זה מתקדם לאט מאוד אבל אני מקווה שבטוח ושנזכה ללידה שמחה ורועשת :)
כל אחד והבייבי שלו מה שנקרא ;)
בסה"כ אני מרגישה שבזמן האחרון אנחנו התקרבנו עוד הוא יותר עדין
ומעריך ומחזק ואני משתדלת לעשות את אותו הדבר בשבילו
תדירות הסקס אמנם ירדה בגלל הלחצים אבל מצד שני אני מעדיפה איכות על כמות אז זה הכל עניין של תקופה.


 


אבא שלי ואחי סרקו תמונות פילים מאוד ישנות אז ככה נראיתי והתנהגתי בשנת 1985 :)
מסכנים ההורים שלי, צעירים בני 23-24 שחוטפים כזו פצצת אנרגיה צווחנית ומעצבנת ולא מבינים מאיפה זה בא להם! 


מה שכן, הם תמיד קיבלו אותי בהבנה :)


הבחור של השיעורים הודיע שהם מעוניינים להמשיך וסבתא שלי יעצה לי להכין 10 שיעורים קדימה כדי שארגיש רגועה וזה מה שאני מנסה לעשות, זה יוצא בדיוק המספר לא כולל סופי שבוע ואז ההורים מגיעים.

לאט ובזהירות אני מתחילה לאסוף חפצים ובגדים שההורים יקחו אתם חזרה לארץ.
אספנו מלא שטויות זה בטוח...
בכל מקרה מצד אחד לא בא לי להכביד ומצד שני בא לי לקחת קצת דברים שווים מפה וזה כמובן עוד משקל והכל...
אז אנחנו ניאלץ לבחור וניאלץ להשאיר פה לא מעט דברים אבל גם זה לא נורא נתחיל מדף חדש.

מזג האויר משתולל, ירד וגשם ואפור אבל מדי פעם מציצה שמש ומזכירה שבכל זאת קיץ פה
אני כרגיל מתנדנדת (כמו בכל פעם בשבועיים של לפני הביוץ) ורוצה לעשות ספורט ולהראות אש,
בשבועיים שאחרי אני בטוחה שאני בהריון ולכן "לא יכולה" לעשות ספורט ואז מגיעים השבועיים שלפני ואני מרגישה פרה. כל סיבוב של חודש כזה מרגיש לי כמו איזה נצח עם החלטות חדשות ושינויים והכל..

הגרמנים הפתיעו לטובה פעם ראשונה, ענו לי למייל לא חשבתי שזה בכלל אפשרי אבל מסתבר שכן!
אז אנחנו נצטרך ללכת לאסוף את הרישיון ולקוות שהפעם הסאגה נגמרה...

זהו ועכשיו אלך לי לעשות שיעור :)

אגב סדרה חדשה שתפסה אותנו:
מאחורי הקלעים של ריאליטי (הרווק) וכל התככים והמזימות שעושה הצוות כדי לעשות "טלויזיה טובה"
 UnReal 







 

2 תגובות:

  1. זה ממש ככה, מאמר ’נולד’. כולל העובדה שאחרי הלידה יש לו חיים משלו, שכבר פחות תלויים בחבלי הלידה. מאוד משמח לשמוע שהסיפור מקרב אתכם, כי באותה מידה הוא יכול גם להרחיק. עדיף לקרב :)
    ולגמרי הנהנתי בראש בעניין האיכות מול הכמות. תמיד נכון. 
    אה, ואת נראית נהדר בגיל אפס. גם אני הייתי בוכה אם היו מלבישים אותי ככה...

    השבמחק
  2. זאת ברה"מ בייבי!   

    השבמחק