Seriously???

האאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא!!!!
באמת???
אני כל כך עצבנית!!!
אוף!
איך אני לא סובלת את בדיקות הביוץ האלו!! ולי עוד יש את היקרות שלא צריך לחשוב אם הפס חזק חלש או בינוני...
פאקינג 5 ימים בחודש שאני צריכה לתכנן את היום שלי לפי המקלון המזדיין
4 שעות לפני הבדיקה להפסיק לשתות, שעתיים לפני הבדיקה לא לעשות פיפי ואז הבדיקה, וזה חייב להיות בצהרים...
3 פאקינג טיימרים!
וכבר אני מצטערת על התיאור הגרפי אבל זה מה יש! 
אתמול היו לי הפרשות שמתאימות לביוץ אבל המקלון הראה שעוד אין שזה סימן שהיום יהיה ושאתמול היום
ואולי קצת מחר אלו "ה" ימים שלנו.
לא הרבה כולה יומיים שלושה בחודש שיש סיכוי זה הכל, זה הכל!
אז סיפרתי לבעלי (אתמול) שהיום זה היום, כולי מקפצת הביתה בידיעה שזה הזמן הכי פורה בחודש
ושאם נפציץ יש סיכוי ומה הוא אומר לי?
מה הוא פאקינג אומר לי?
הא... אבל אמרת שזה מחר אז עשיתי ביד...
בבקשה תארו לעצמכם את התמונה שלי יושבת עם הראש בין הידיים
מתחושת היי מטורפת של הינה יש סיכוי הייתה לי ירידת מתח קפיצת מתח
לא יכולתי להסתכל עליו
זה כל כך ביאס אותי שלא יכולתי להסתכל עליו בלי להתחיל ליבב
כאילו מה עבר לך בראש???
כולה 3 ימים בחודש גג, גם ככה אנחנו לא יכולים להרשות לעצמינו להתפזר עם איכות הזרע הנפלאה שיש פה
אז אתה הולך ועושה ביד כשמפורשות אמרתי שעוד שנייה אני מבייצת???
אני הרי לא יכולה לדעת על בטוח מתי אז אני בודקת שזה גם תהליך מציק בפני עצמו אז אם אני מחוייבת מספיק אתה לא יכול להתאפק שנייה???
ישנת אבל.. באמת זה הסבר?? אז תעיר אותי מה קרה אם אתה פשוט לא מסוגל להתאפק!
זה פשוט היה לא נתפס, הרי אפילו בחשבון הכי פשוט ברור שהוא דפק את כל החודש
אתמול עשה, היום זה צריך להתחדש ומחר אפשר אבל אוי.. מחר זה כבר לא פאקינג רלוונטי!
לא בוכים על חלב שנשפך אבל על זרע שנשפך לשווא מסתבר שכן!
ועוד מה שאני מקבלת חזרה זה אבל כל הסיפור הזה מלחיץ אותי אולי לא תגידי לי מתי את מבייצת?
כן כי המשימה שלך כל כך קשה ומסובכת בכל התהליך, בוהו!
אתה כולה צריך להפיק זרע בזמן הנכון, זהו!
את כל השאר כולל עבודת ההכנה אני עושה מה כל כך קשה ומלחיץ?
כאילו לי בא לעשות את זה לפי פקודה כאילו אני נהנת כאילו רק אני בסיפור הזה!
אז כן, אני כועסת אני כועסת מאוד!
לא רצית שנעשה הזרעה כי זה נורא טכני ואנחנו יכולים לבד, סבבה
אמרתי אין בעיה כאשר לחלוטין ברור לי שזה יכול לקחת חודש ויכול לקחת שנים!
אבל ויתרתי כי לך זה לא כייף ולא נעים וכי לא בא לעשות את זה פה אז בסדר נחכה.
לא הלחצתי, רק אמרתי ואלה בשבוע הבא, רק לידיעה.
אח"כ אמרתי, בימים הקרובים בבקשה תיערך בהתאם (תתאפק!) יומיים של סקס לפי דרישה לא יהרגו אותך, מבטיחה!
אבל, לא זה ממש מסובך.
אולי הוא בכלל לא רוצה? אולי זה העניין?
זה לא מתאים מה קשור עכשיו והוא בונה קריירה בלה בלה בלה וזה שאתה נושק ל 40 עוד שניה
עם זה הכל תקין, וזה שהזרע הולך ונהיה על הפנים עם השנים, מה עם זה?
מתי אתה רוצה להיות אבא? כמו ההודי ההוא בגיל 70? לא כי אז בטח הזרע שלך ישתפר באורח פלא...
אני בהלם מעצמי שהתנהגתי בצורה כל כך רגועה אתמול זה לא אופייני לי
ניסיתי לא להגיד כלום כדי לא להעליב, כדי לא להאשים כדי לא לריב
אבל געשתי מבפנים, תחליט כבר מה אתה רוצה!
אין לי שום בעיה לעשות הזרעה, אתה חושב שתצליח לבד, סבבה יש מצב, שחררתי למרות שהזמן לא עובד לטובתנו
נו אז מה אתה רוצה עכשיו?
הוא כנראה לא ממש מבין שבניגוד אליו אני מתעסקת בזה אני חיה משבועיים לשבועיים
מאכזבה לאכזבה
חיכינו שנה כדי לעבור את מה שעברנו אז מה עוד?
אז עכשיו אתה אומר לי שאני מלחיצה? 
תתבגר כבר וגם אם תהיה קצת לחוץ זה לא משתווה לשנייה למה שאני עוברת בשנתיים האחרונות, זה פשוט לא אז תתבגר כבר!
אם כבר אני זאת שאמורה להלחץ ולהגיד זה נורא מדי ואני מפחדת להיכנס לזה
אבל אתה מה?
אני לא מבינה למה לטרפד ככה את כל המבנה הגם ככה עדין הזה
אני כבר עייפה מכל זה
זה אומר שנחזור לארץ עם זנב בין הרגלים, כל התכניות, המחשבות..
וכן זה מציק לי, לא ככה ראיתי את זה וזה מציק לי, מותר לי.
הרגשתי שלחזור עם ילד או שניים זה יהיה החלק שלי בטיול הזה,
כן אני מרגישה שנכשלנו ואנחנו לא עושים מספיק כדי לשנות את זה
היינו אמורים להיות כבר חודש הורים ומה אנחנו,
שוב במרדף אחרי הזמן, הזרע הסיכוי...