עוד יום, עוד פעם קשה לצאת מהמיטה למרות שיש שמש בחוץ והכל נראה מאוד מבטיח.
אני יודעת שבשבוע הקרוב יהיה אפור ורטוב ועדיין מתקשה לנצל את היום הזה.
עברתי מאנטי רציני לקריאה בבלוגים, זכרונות, פורומים, לקריאת כל פיסת מידע שיכולה להניח את הדעת ולגרום לי לחשוב שיהיה טוב. הכי קשה לקום בבוקר כשאין לך מושג מה אתה רוצה לעשות, לאן ללכת, מה המטרה.
לפני שהצלחנו חשבתי לעצמי בראש אילו רק הייתי יודעת מה צופן העתיד הייתי כל כך הרבה יותר רגועה, הייתי מחכה בשקט ויודעת שדברים טובים יבואו, היום אני מבינה למה אנחנו לא אמורים לדעת, אם היינו יודעים איך היינו מסוגלים לחיות את זה.
הרופא אמר שנחכה 3 חודשים ונתחיל, 4 חודשים זה בערך הזמן שידעתי על קיום ההריון וחייתי אותו ועכשיו הכל מהתחלה עם דיליי של הזמן שכבר התקדמנו, אז עכשיו 3 חודשים מדשדשים במקום ואז מחכים,
כמה למה, מי יודע...
אם רק הייתי יודעת לקראת מה אני הולכת ולא כל פעם נופלת על התחת ומבינה שהיה אמנם גרוע אבל זה כלום לעומת מה שיכול להיות אולי אז הכל היה יותר פשוט.
אומרים שאתגרים מקבלים רק אנשים שיכולים לעמוד בהם, אני לא בטוחה שאני יכולה לעמוד בזה,
אני רוצה חיים נורמליים, טובים בלי כל הטלטלות האלו הרי יש אנשים שזו מנת חלקם,
הכל על מי מנוחות הכל תקין, בריא... אז גם אני רוצה!
אני תוהה, אם הייתי סוגרת עסקה אתו עם ההוא שאולי שם איפשהו, נודרת נדר או משהו, היה אחרת?
מראש החלטתי שמה שלא יהיה אני לא עושה את זה, לא צריכה טובות, אני אצליח לבד וכשזה יבוא אני לא אהיה
חייבת לאף אחד! הכל יקרה כמו שצריך וזהו כי ככה זה.
ועכשיו במבט לאחור? גם לא הייתי עושה עסקאות עם אף אחד.
אוי ההמתנה הזאת, זה הורג. קודם את מחכה ומצפה ואחר כך את פשוט מחכה. בדיוק אתמול בלילה במיטה אמרתי לבעלי שאני לא מסוגלת לחכות עוד. אבל זה לא שיש איזו ברירה.
השבמחקומבחינה טכנית, נכון שאומרים לחכות כמה חודשים, אבל לפעמים יש מצבים שמאפשרים לנסות שוב מוקדם יותר. אני לא יודעת אם זה חלק מהנוהל אצלכם או לא, אחרי הוסת הראשונה תלכי לביקורת ותבקשי גם הפניה לבדיקת דם לרמת הבטא. אם הרחם יהיה נקי לגמרי והבטא כבר תספיק לרדת יתכן שיאשרו לך להתחיל לנסות מוקדם יותר.
קראתי שאחרי גרידה מומלץ לחכות 3 חודשים לראות שהכל תקין אז אני אשאל את הרופא אבל אני רוצה לתת לגוף את המנוחה והשקט שהוא צריך כדי לחזור לעצמו למרות שבא לי מאוד להמשיך הלאה...
השבמחקכמה זמן אמרו לכם לחכות?
אמרו שני מחזורים, שזה אומר להתחיל לנסות שוב רק במרץ. אבל בביקורת השניה הרופא אמר שהכל נקי מאוד ומבחינתו אפשר לחכות רק מחזור אחד. אני מצד אחד כבר נורא רוצה, אבל מצד שני מאוד חוששת.
השבמחקאז אלו חדשות מהממות!!! היום כשטיילתי (כן הוצאתי את עצמי מהבית) חשבתי על זה שעכשיו כל הריון יהיה מלווה באי אלו פחדים ואז שמעתי איזה שיר בדיוק
השבמחק<a href=https://www.youtube.com/watch?v=bWXazVhlyxQhttps://www.youtube.com/watch?v=bWXazVhlyxQ<br />ופתאום את יודעת, כל כך כעסתי כאילו איך איך באיזו זכות נותנים לך משהו שאת כל כך מחכה ואז ככה כמו כלום לוקחים ממך! והגעתי למסקנה, אני יותר לא מתכופפת, לא משתופפת ולא יורדת על הברכיים, לא משנה מה יביא איתו יום אני מרימה את הראש ולא נכנעת לפחד, ללחץ, לחששות הכל יכול לקפוץ לי אני כל כך הרבה יותר מזה! שינסו אותי ואני אקום ואני אמשיך ואני לא אכנע והיה לי רצון חזק מאוד להראות אצבע משולשת ענקית לעולם והזה ולהגיד תקפצו לי, אני רוצה לראות! וזהו עכשיו אני מקווה שאצליח חח :)
ואו ממש הצחקת אותי עכשיו! ואני גם אסביר למה: בהתחלה קראתי את התגובה בלי להיכנס ללינק של יו טיוב ורציתי להגיד שאני מעריצה את החוזק הזה ושאת מעוררת השראה, ואז העתקתי את הלינק ונכנסתי אליו, עוד לא הספקתי לקרוא את השם של הלהקה והשיר וכבר התנגנו התווים הראשונים האייקוניים האלה וממש התחלתי לצחוק, אני מדמיינת אותך (טוב לא ממש, כי אני לא יודעת איך את נראית) צועקת את המשפטים האלו שכתבת עם השיר ברקע
השבמחקחחחחח עכשיו הצחקת גם אותי!!! מקווה שלא קלקלתי לך את החלק של ההערצה חחח כשהלכתי ואכן צעקתי לעצמי את כל זה בראש הרגשתי מאוד ראויה
השבמחק