והינה חזרנו לסבב ב' :)
אחרי הפסקה של חודש וחצי ואחרי שביקרנו בביה"ח החדש קבענו להתחיל את הסבב השני, ניסיון נוסף.
כיוון שהשבוע בית החולים עובד במתכונת מצומצמת, דחו לי את המחזור בשבוע ועד לפני כמה ימים הייתי במצב אירוני של לקחת כל יום גלולות נגד הריון..
בשישי התחלתי כבר להזריק את ההורמונים. הפעם רשמו לי זריקה "ידידותית" כי היא מגיעה בצורת עט כמו שמזריקים אינסולין והמחט שם קטנה ודקה "תענוג" :)
כיוון שעוד יש לי צמיגון, יש לאן להזריק וזה לא נורא כואב. מחר אני מתחילה להזריק 2 זריקות ביום, את ההורמונים ואת דוחה הביוץ, הפעם החליטו להתחיל מוקדם אתו כי פעם קודמת יכול להיות שהקדמתי את זמני עם הביוץ..
להערכתי השאיבה תהיה מתישהו שבוע הבא. אני מתרגשת וקצת בלחץ כי אני כבר יותר מודעת..
באיזשהו שלב, במהלך לקיחת הגלולות פתאום התחלתי ממש לפחד ולחשוב על תרחישים מבאסים, יצרתי קשר עם הנומרולוגית שדיברתי איתה (היא אמרה שהיא לשרותי עד רגע הלידה כדי לעודד ושאדבר איתה כל פעם שאני שוקעת). אז הייתה לנו שיחה ממש טובה והיא ממש הרימה אותי ואמרה שאני חייבת לבוא לזה אופטימית , צודקת.
אני צריכה להשתחרר מהפחדים שלי וזה לא ממש פשוט..
היא הפעם הייתה אפילו יותר אופטימית מהפעם הקודמת ואמרה שהכל אוטוטו קורה (שזה משעשע בהתחשב בזה שהיא מתעסקת במספרים והם לא משתנים :) אבל מה איכפת לי מצד שני..
אני חושבת שאשתדל השבוע לעשות יותר יוגת פוריות ומדיטציות חיוביות, מקווה שזה יעזור.
אני ממשיכה כמובן עם הזומבה אבל עדיין יש לי כאבים ברגליים, אחי חושב שאלו שברי מאמץ כי אלו לא כאבים בשרירים. כיוון שעוד שניה השאיבה, אני עוד אלך השבוע ואחר כך כבר גם ככה אצטרך לנוח אז אולי זה יעבור מעצמו.
אם לא יעבור אצטרך ללכת לאורטופד.
האמת שאני ממש מתבאסת להפסיק את הזומבה ואלך להתייעץ עם הרופא אם זה רעיון טוב להמשיך או שאני צריכה לחפש משהו יותר עדין לתקופה הזאת.
מאז בהלת המשקל, אני מקפידה, התחלתי לאכול לפי האפליקציה של חלי ממן ובגדול זה הוסיף לי לפירות וירקות לדיאטה והוריד ממני את הנשנושים והשטויות וגם ירדתי בכמויות בגדול. אני שבעה (רעב זה מה שהכי פחדתי ממנו) ואין לי כל כך צורך בשוקולדים וחטיפים. אם אני מרגישה שממש בא לי אני אוכלת ואם יוצאים למסעדה אני גם מרשה לעצמי לאכול אוכל טעים (בלי קינוח) ועם כל זה, ירדתי מאז ה 5.08 1.35 ק"ג, שזה ממש יפה! הא גם הורדתי כמעט לגמרי את האלכוהול, גם ככה אנחנו שותים מעט לאחרונה וגם עם הטיפולים אני משתדלת להמעיט..
קניתי משקל של שיאומי מאלי אקספרס ששולח את המשקל לאפליקציה וככה אפשר ממש לעקוב, הוא היה זול וזה גדג'ט נחמד. שכנה שלי גם מביאה לי היום מאילת שעון ספורט! עשיתי סקר שוק ממש רציני והחלטתי בסוף על Fitbit charge 3.
יש בו המון פונקציות והוא מתחבר למלא אפליקציות אז זה מאוד נוח! הוא גם נותן מוטיבציה לזוז ולעשות כך שזה ממש מועיל לדעתי. אף פעם לא ממש התעסקתי בספורט ובדיאטות ועכשיו אני ממש מרגישה שהסיפור הזה שואב אותי ואני עסוקה בעצמי בצורה בריאה וטובה (לא מנסה לרדת המון בזמן קצר אלא בצורה מאוזנת). הייתי בטוחה שאין לי שום כוח רצון ומסתבר שיש, ולא מעט.
בסופה"ש היינו אצל חמותי במרכז. למייסד (בעלה השני) היה יום הולדת 80 (יש להם הפרש של 18 שנה) והם החליטו לעשות לו יום הולדת ענק ולהזמין את כל העולם ואשתו. הוא הרגיש ממש רע בחודשים האחרונים ולא הבנתי למה כל הסיפור הזה טוב בכלל.. אבל חמותי אמרה שהוא רוצה אז בזה הסיפור נחתם. הם עשו את זה בגינה שלהם (יש להם שטח ממש גדול), הזמינו קייטרינג שעל ממש הון (זה היה הזוי לחלוטין בעיני במיוחד לאור זה שאת הקייטרינג עושה איזה מישהו שמקורב למשפחה) וכל זה על חשבון חמותי שעובדת כמו חמור ולא יכולה להרשות לעצמה לצאת לפנסיה (למייסד שפעם היה מיליונר לא נשאר כלום). חשבתי שלפחות המשפחה שלו תשתתף בהוצאות, אבל לא.. ואלה יופי..
והיא גם גאון.. במקום לעשות איזה סקר שוק, פשוט לקחה את הדבר הראשון שהציעו לה, ותהרגו אותי אם 400 ש"ח למנה זה דבר לגיטימי! ועוד אמרה לא להביא צ'קים, רק מתנות.
היו משהו כמו 80 איש, זה כלל גם את המשפחה שלי ואת המשפחה של חמותי (אחותה עם בעלה ובת דודה של M עם המשפחה שלו, אז אנחנו כולנו היינו בשולחן אחד, כי כולם מכירים כבר שנים). היה אירוע נחמד, האוכל היה טעים והאנשים יצאו מרוצים. עשו לו מצגת והרבה אנשים דיברו ואמרו דברים ממש יפים. אני והמייסד, איך לומר, פחות.
ז"א הוא בסדר איתי ואני כל הזמן יורדת עליו. הוא פשוט משום מה מוציא ממני דברים ממש רעים. אני כל הזמן מרגישה שהוא שופט אותי ויורד עלי ולא "מאשר" את ההחלטות שלי ואני בתגובה יורדת עליו כמובן, כל זה מאחורי הגב חח
אני פשוט כל הזמן הרגשתי שחמותי נדפקת בצורה זו או אחרת וזה ישב לי על הנקודה של חוסר צדק שתמיד מקפיצה אותי. ביום ההולדת נוכחתי שאנשים ממש רואים אותו אחרת ובסוף יום ההולדת ואחרי היינו ממש בסדר, הוא היה ממש נחמד אלי והיו לנו חילופי דברים נעימים. זה לא שקודם הוא לא היה נחמד אלי פשוט הכל היה תחת מעטה של ביקורת..
M והמשפחה שלו אגב ממש לא רואים את הדברים כמוני אבל הוא כנראה טיפוס שמזכיר לי סוג מאוד ספציפי של טיפוסים וזה יושב לי על נקודות כואבות.
טוב, אחרי החפירה, המלצות ספרים וסדרות!
לאחרונה אני קוראת הרבה יותר ומאוד נהנת מזה!
אני חושבת שכתבתי שקראתי את "בביתו במדבר" של מאיר שלו ומאוד מאוד נהנתי ממנו!
עכשיו אני קוראת את הספר שלו "הדבר היה ככה" גם נהנת אבל פחות כי אולי זה נמרח יותר ופחות סיפורי.
סיימתי את הספר השני של שרית ישי לוי "אישה מעבר לים" המממ אני מאוד חלוקה לגביו, מצד אחד, בכיתי לכל אורכו, התרגשתי, הזדהתי, כאבתי, מצד שני, הרגשתי שהוא לא מוגמר כזה, אולי הייתי עובדת על הסוף שלו. אני חושבת שהוא אולי יותר נוגע אבל בהחלט פחות טוב מ"מלכת היופי של ירושלים".
קראתי גם את "מר ורטיגו" של פול אוסטר, לאורך כל הספר הייתי בטוחה שכבר קראתי אותו פעם, אבל העניין הוא שזה בלתי אפשרי וזה היה דזה וו ממש מוזר. אני סוג של נהנתי ממנו אבל היה איזשהו אבל שאני לא מצליחה לשים עליו את האצבע. הרגשתי שאני קצת חולפת על פניו ולא מצליחה להכנס כמו שצריך למרות שהוא היה מעניין ואני בהחלט ממליצה עליו. סיימתי גם את "אהבת שאול" של אלי עמיר, מאוד נהנתי! מספר בצורה מצוינת על תקופה והדמויות מאוד מעניינות אז אני ממש ממש אהבתי. עכשיו על הכוונת שלי ספרים של עמוס עוז ושל דוד גרוסמן, יש לי כמה אבל לא יצא לי לקרוא.
מצאתי בעיר שלנו חנות של ספרים משומשים שיש שם כמויות אדירות של ספרים, אחי כבר שנים ממש חי שם! הלכתי וחזרתי עם איזה 5 ספרים והבנה שזה סיפור אהבה, גם אפשר למסור לשם ספרים ישנים ולקבל הנחות על מה שלוקחים וגם זה מקום קסום כזה ומי שמנהל את המקום, אחלה איש. עשיתי לאחרונה סדר בספריה ונתתי לבנות מהחברה של M את הספרים שאני פחות אוהבת חחח מה שיחזור אלי, אני אמסור בתחנות המסירה של הרכבת..
גם במסגרת יום ההולדת של סטימצקי קניתי מלא ספרים אז יש לי עכשיו משהו כמו 10 ספרים שמחכים לי :)
כיוון שאין המון מקום בספריה, אני משאירה רק מה שאני באמת אוהבת, השאר מתקדמים הלאה.
סדרות:
אני אחזור קצת על עצמי כי אין יותר מדי דברים חדשים וכי אני לא זוכרת על מה כבר המלצתי.
1. בונדינג, בטוחה שכבר המלצתי עליו, אבל חייבת, ממש התענגתי!
כיוון שהשבוע בית החולים עובד במתכונת מצומצמת, דחו לי את המחזור בשבוע ועד לפני כמה ימים הייתי במצב אירוני של לקחת כל יום גלולות נגד הריון..
בשישי התחלתי כבר להזריק את ההורמונים. הפעם רשמו לי זריקה "ידידותית" כי היא מגיעה בצורת עט כמו שמזריקים אינסולין והמחט שם קטנה ודקה "תענוג" :)
כיוון שעוד יש לי צמיגון, יש לאן להזריק וזה לא נורא כואב. מחר אני מתחילה להזריק 2 זריקות ביום, את ההורמונים ואת דוחה הביוץ, הפעם החליטו להתחיל מוקדם אתו כי פעם קודמת יכול להיות שהקדמתי את זמני עם הביוץ..
להערכתי השאיבה תהיה מתישהו שבוע הבא. אני מתרגשת וקצת בלחץ כי אני כבר יותר מודעת..
באיזשהו שלב, במהלך לקיחת הגלולות פתאום התחלתי ממש לפחד ולחשוב על תרחישים מבאסים, יצרתי קשר עם הנומרולוגית שדיברתי איתה (היא אמרה שהיא לשרותי עד רגע הלידה כדי לעודד ושאדבר איתה כל פעם שאני שוקעת). אז הייתה לנו שיחה ממש טובה והיא ממש הרימה אותי ואמרה שאני חייבת לבוא לזה אופטימית , צודקת.
אני צריכה להשתחרר מהפחדים שלי וזה לא ממש פשוט..
היא הפעם הייתה אפילו יותר אופטימית מהפעם הקודמת ואמרה שהכל אוטוטו קורה (שזה משעשע בהתחשב בזה שהיא מתעסקת במספרים והם לא משתנים :) אבל מה איכפת לי מצד שני..
אני חושבת שאשתדל השבוע לעשות יותר יוגת פוריות ומדיטציות חיוביות, מקווה שזה יעזור.
אני ממשיכה כמובן עם הזומבה אבל עדיין יש לי כאבים ברגליים, אחי חושב שאלו שברי מאמץ כי אלו לא כאבים בשרירים. כיוון שעוד שניה השאיבה, אני עוד אלך השבוע ואחר כך כבר גם ככה אצטרך לנוח אז אולי זה יעבור מעצמו.
אם לא יעבור אצטרך ללכת לאורטופד.
האמת שאני ממש מתבאסת להפסיק את הזומבה ואלך להתייעץ עם הרופא אם זה רעיון טוב להמשיך או שאני צריכה לחפש משהו יותר עדין לתקופה הזאת.
מאז בהלת המשקל, אני מקפידה, התחלתי לאכול לפי האפליקציה של חלי ממן ובגדול זה הוסיף לי לפירות וירקות לדיאטה והוריד ממני את הנשנושים והשטויות וגם ירדתי בכמויות בגדול. אני שבעה (רעב זה מה שהכי פחדתי ממנו) ואין לי כל כך צורך בשוקולדים וחטיפים. אם אני מרגישה שממש בא לי אני אוכלת ואם יוצאים למסעדה אני גם מרשה לעצמי לאכול אוכל טעים (בלי קינוח) ועם כל זה, ירדתי מאז ה 5.08 1.35 ק"ג, שזה ממש יפה! הא גם הורדתי כמעט לגמרי את האלכוהול, גם ככה אנחנו שותים מעט לאחרונה וגם עם הטיפולים אני משתדלת להמעיט..
קניתי משקל של שיאומי מאלי אקספרס ששולח את המשקל לאפליקציה וככה אפשר ממש לעקוב, הוא היה זול וזה גדג'ט נחמד. שכנה שלי גם מביאה לי היום מאילת שעון ספורט! עשיתי סקר שוק ממש רציני והחלטתי בסוף על Fitbit charge 3.
יש בו המון פונקציות והוא מתחבר למלא אפליקציות אז זה מאוד נוח! הוא גם נותן מוטיבציה לזוז ולעשות כך שזה ממש מועיל לדעתי. אף פעם לא ממש התעסקתי בספורט ובדיאטות ועכשיו אני ממש מרגישה שהסיפור הזה שואב אותי ואני עסוקה בעצמי בצורה בריאה וטובה (לא מנסה לרדת המון בזמן קצר אלא בצורה מאוזנת). הייתי בטוחה שאין לי שום כוח רצון ומסתבר שיש, ולא מעט.
בסופה"ש היינו אצל חמותי במרכז. למייסד (בעלה השני) היה יום הולדת 80 (יש להם הפרש של 18 שנה) והם החליטו לעשות לו יום הולדת ענק ולהזמין את כל העולם ואשתו. הוא הרגיש ממש רע בחודשים האחרונים ולא הבנתי למה כל הסיפור הזה טוב בכלל.. אבל חמותי אמרה שהוא רוצה אז בזה הסיפור נחתם. הם עשו את זה בגינה שלהם (יש להם שטח ממש גדול), הזמינו קייטרינג שעל ממש הון (זה היה הזוי לחלוטין בעיני במיוחד לאור זה שאת הקייטרינג עושה איזה מישהו שמקורב למשפחה) וכל זה על חשבון חמותי שעובדת כמו חמור ולא יכולה להרשות לעצמה לצאת לפנסיה (למייסד שפעם היה מיליונר לא נשאר כלום). חשבתי שלפחות המשפחה שלו תשתתף בהוצאות, אבל לא.. ואלה יופי..
והיא גם גאון.. במקום לעשות איזה סקר שוק, פשוט לקחה את הדבר הראשון שהציעו לה, ותהרגו אותי אם 400 ש"ח למנה זה דבר לגיטימי! ועוד אמרה לא להביא צ'קים, רק מתנות.
היו משהו כמו 80 איש, זה כלל גם את המשפחה שלי ואת המשפחה של חמותי (אחותה עם בעלה ובת דודה של M עם המשפחה שלו, אז אנחנו כולנו היינו בשולחן אחד, כי כולם מכירים כבר שנים). היה אירוע נחמד, האוכל היה טעים והאנשים יצאו מרוצים. עשו לו מצגת והרבה אנשים דיברו ואמרו דברים ממש יפים. אני והמייסד, איך לומר, פחות.
ז"א הוא בסדר איתי ואני כל הזמן יורדת עליו. הוא פשוט משום מה מוציא ממני דברים ממש רעים. אני כל הזמן מרגישה שהוא שופט אותי ויורד עלי ולא "מאשר" את ההחלטות שלי ואני בתגובה יורדת עליו כמובן, כל זה מאחורי הגב חח
אני פשוט כל הזמן הרגשתי שחמותי נדפקת בצורה זו או אחרת וזה ישב לי על הנקודה של חוסר צדק שתמיד מקפיצה אותי. ביום ההולדת נוכחתי שאנשים ממש רואים אותו אחרת ובסוף יום ההולדת ואחרי היינו ממש בסדר, הוא היה ממש נחמד אלי והיו לנו חילופי דברים נעימים. זה לא שקודם הוא לא היה נחמד אלי פשוט הכל היה תחת מעטה של ביקורת..
M והמשפחה שלו אגב ממש לא רואים את הדברים כמוני אבל הוא כנראה טיפוס שמזכיר לי סוג מאוד ספציפי של טיפוסים וזה יושב לי על נקודות כואבות.
טוב, אחרי החפירה, המלצות ספרים וסדרות!
לאחרונה אני קוראת הרבה יותר ומאוד נהנת מזה!
אני חושבת שכתבתי שקראתי את "בביתו במדבר" של מאיר שלו ומאוד מאוד נהנתי ממנו!
עכשיו אני קוראת את הספר שלו "הדבר היה ככה" גם נהנת אבל פחות כי אולי זה נמרח יותר ופחות סיפורי.
סיימתי את הספר השני של שרית ישי לוי "אישה מעבר לים" המממ אני מאוד חלוקה לגביו, מצד אחד, בכיתי לכל אורכו, התרגשתי, הזדהתי, כאבתי, מצד שני, הרגשתי שהוא לא מוגמר כזה, אולי הייתי עובדת על הסוף שלו. אני חושבת שהוא אולי יותר נוגע אבל בהחלט פחות טוב מ"מלכת היופי של ירושלים".
קראתי גם את "מר ורטיגו" של פול אוסטר, לאורך כל הספר הייתי בטוחה שכבר קראתי אותו פעם, אבל העניין הוא שזה בלתי אפשרי וזה היה דזה וו ממש מוזר. אני סוג של נהנתי ממנו אבל היה איזשהו אבל שאני לא מצליחה לשים עליו את האצבע. הרגשתי שאני קצת חולפת על פניו ולא מצליחה להכנס כמו שצריך למרות שהוא היה מעניין ואני בהחלט ממליצה עליו. סיימתי גם את "אהבת שאול" של אלי עמיר, מאוד נהנתי! מספר בצורה מצוינת על תקופה והדמויות מאוד מעניינות אז אני ממש ממש אהבתי. עכשיו על הכוונת שלי ספרים של עמוס עוז ושל דוד גרוסמן, יש לי כמה אבל לא יצא לי לקרוא.
מצאתי בעיר שלנו חנות של ספרים משומשים שיש שם כמויות אדירות של ספרים, אחי כבר שנים ממש חי שם! הלכתי וחזרתי עם איזה 5 ספרים והבנה שזה סיפור אהבה, גם אפשר למסור לשם ספרים ישנים ולקבל הנחות על מה שלוקחים וגם זה מקום קסום כזה ומי שמנהל את המקום, אחלה איש. עשיתי לאחרונה סדר בספריה ונתתי לבנות מהחברה של M את הספרים שאני פחות אוהבת חחח מה שיחזור אלי, אני אמסור בתחנות המסירה של הרכבת..
גם במסגרת יום ההולדת של סטימצקי קניתי מלא ספרים אז יש לי עכשיו משהו כמו 10 ספרים שמחכים לי :)
כיוון שאין המון מקום בספריה, אני משאירה רק מה שאני באמת אוהבת, השאר מתקדמים הלאה.
סדרות:
אני אחזור קצת על עצמי כי אין יותר מדי דברים חדשים וכי אני לא זוכרת על מה כבר המלצתי.
1. בונדינג, בטוחה שכבר המלצתי עליו, אבל חייבת, ממש התענגתי!
2. חינוך מיני, אחלה סדרה, טינייג'רי כזה אבל בהחלט נחמד
3. Fleabag חוזרת לעונה שנייה! אני מאוהבת בשחקנית!
4. ואותה השחקנית, בסדרה הפשוט מעולה!!!!!!! קראשינג
אני לא יודעת לתאר אותה, אבל כל דמות ודמות נגעה בי וכמה שזה היה טפשי ככה זה היה מעולה!
כל כך חבל שיש רק עונה אחת :( אז כמו שאני אוהבת בריטפופ, ככה עפתי על הסדרה, ראיתי אותה בגרמניה ועכשיו שוב בארץ, מ א ו ה ב ת!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה