שוב שלום, נעלמתי לאחרונה ואני בשוק שלא כתבתי חודש, זה די הגיוני בהתחשב בזה שהיה חודש מאוד עמוס בפעילות ואירועים אבל למעשה כלום לא השתנה.
התחלתי לספר על התהליך עם הרופאה וההורמונים, אז באמת הזרקתי 5 ימים ובבדיקה הרופאה ראתה שני זקיקים גדולים אחד מכל צד. היא החליטה שזה לא מספיק ונתנה לי להזריק עוד 3 ימים. ביום הרביעי היא ראתה שני זקיקים גדולים מכל צד, אחד בינוני ועוד 3 קטנים, 6 סה"כ, היא חטפה חום ואמרה לי מייד לקנות את התרופה שמביאה את הביוץ ול M להתכונן להשבחה כבר ביום למחרת. ואכן התכוננו. ההשבחה עברה לתפארת, מה שהחשבנו כבעיה של M והסיבה לזה שאנחנו לא מצליחים עבר כלא היה והרופאה התחילה לשקשק שתיצא לנו בטעות שלישיה כי לי היו 3 ביציות פוטנציאליות ול M כמות ואיכות זרע מהסרטים. בכל מקרה, יצאנו בתחושה שהפעם אנחנו בטוח מצליחים. היא גם ציידה אותי בפרוגסטרון למקרה של הריון שיעזור להחזיק אותו. מפה לשם, קיבלתי מחזור.
מ-ע-י-י-ף
החודש M טס בדיוק על הביוץ שלי וזאת הזדמנות לתת לגוף לנוח.
בנושא התעסוקה שלי אין שום דבר חדש גם כן. לא כתבתי כי רב החודש שעבר הוקדש לחיפושים או יותר נכון לקבלת כלים לאיך לחפש ואיך להתנהג ומה לא. יצא שאני נוסעת לצפון פעמיים שלוש בשבוע וזה היה נורא מעייף. הייתי מגיעה עם M על הבוקר, עושה הליכה לאורך הטיילת והים, אוכלת ונוסעת לסדנא. לאחר מכן או שהייתי חוזרת לעיר באוטו או מחזירה ל M את האוטו ונוסעת ברכבת, מה שלא יהיה זה היה נורא מעייף פיסית וגם נפשית. היתרון הוא שהכרתי המון אנשים מאוד מעניינים, קיבלתי כלים והרבה פידבק חיובי. על הצד השלילי, שלחתי המון קורות חיים ולא חזרו אלי מאף מקום. מאפריל לא היה לי אף ראיון עבודה למרות שלא רק שאני מחפשת, גם הבחורה מהתושבים החוזרים מחפשת עבורי והיא כל פעם בשוק שאף אחד לא חזר אלי שלא לדבר על ראיונות.
אני די בלחץ. מצד אחד, אנחנו מצליחים להצמד למסגרת השכר של M ואפילו לחסוך טיפה, כך שחוסר העבודה שלי לא לאוד מקשה כלכלית, נפשית זאת בעיה של ממש אבל. אני לא מצליחה להנות מהזמן שלי בבית ומרגישה שאני עובדת בלחפש. זה מה שרוצים מאתנו בסדנאות אבל המחיר הנפשי של זה כבד מבחינתי. הם מצפים שבעזרת הלינקדאין נפנה לאנשים, ננדנד, נחפש באופן פרואקטיבי ואני מדשדשת. נורא קשה לי לפנות וגם הסיכויים לרעתנו, מבחינת המקום הזה הם פועלים לפי עקרון פארטו אבל בתור מי שגם ככה נורא קשה לה לפנות עוד לקבל 80% לא... לא פשוט בכלל, אבל מה האלטרנטיבה, לא ברור. אז השבוע אני אחרי חודש במרכז הזה ואחרי שעברתי את כל סדנאות היסוד וסידרתי את הלינקדאין לתלפיות ועכשיו אני אמורה לפנות ולהתחיל לעבוד באמת, ואני, לא מצליחה. החלטתי שאתחיל ממה שיותר פשוט לי, להתכונן לראיונות ולמרכזי הערכה, זה משהו שאני יותר רגועה כרגע לגביו אבל גם נורא קשה לי להתיישב.
************************** לקח לעצמי! להקשיב להרגשה הפנימית שאומרת לעשות Copy paste! סעאמק!
אז מההתחלה, כל כך מתסכל!!!
אתמול הייתי סופסוף בראיון עבודה. אלו היו חודשיים של ממש כלום ופה פתאום חזרו אלי. מדובר בחצי משרה בעמותה שעובדת עם בתי הספר ומוסיפה לתכנית הלימודים הדרכות ופרויקטים שקשורים בטכנולוגיה ועולם התעשייה. הטייטל זה רכזת הדרכה וכחלק מהתפקיד צריך גם להדריך וגם לרכז, הרבה נסיעות בסביבה הקרובה יחסית. היתרון שזה תחום שאני עוד לא לגמרי מכירה למרות שהדרכתי בצבא וגם שהוא מעניין אותי כי זאת לא הוראה אבל יש עבודה עם ילדים בתמונה בגילאים שונים ומרקעים שונים. החיסרון הוא שיש שם המון למידה עצמאית ואני חוששת שזה יהיה על החצי השני ולא מתוגמל של המשרה וכיוון שהשכר כל כך זעום זה מטריד אותי. עוד לא קיבלתי בכלל תשובה אבל ברור שהיססתי כאשר המראיינת שאלה אם היא יכולה לסמוך עלי שאשאר שם לפחות שנה, הרי ברור שאם אני מוצאת משרה מלאה ועם שכר נורמלי זה יהיה שיקול, אין סיבה שאשקיע ואעבוד בחינם עם כל הכבוד. בכל מקרה תשובה תוך שבועיים. אם הם ירצו אותי רב הסיכויים שאלך על זה ואולי אמשיך לחפש במקביל אבל רק שהחלק של התעסוקה יתחיל להתמלא.
אתמול התקשרה אלי פסיכולוגית תעסוקתית שיצרו עמה קשר מתושבים חוזרים. הבחורה שעוזרת לי שם אמרה לה שלא חוזרים אלי בכלל (מה שנכון). הפסיכולוגית החליטה שהבעיה עם קורות החיים שלי היא בעיקר הפער של השנים ומבחינתה לא עוזר שכתוב שהייתי ברילוקיישן והתנדבתי וכו'.. היא רוצה שיהיה משהו שקשור למשאבי אנוש אף על פי שברור שברמת גרמנית שנרכשת תוך זמן קצר לא יתנו לי לעשות שום דבר שקשור למשאבי אנוש ולהמציא שעבדתי בחברה שהיא דוברת אנגלית סתם מיותר כי אפשר לבדוק את זה. בגדול היא אמרה לי לשקר (סליחה... לבלפ) ושאין ברירה ואם זה לא מספיק, שאני חייבת להאמין לזה בעצמי ולהציג את זה כאמת לאמיתה בראיון. עכשיו, מי שמכיר אותי מספיק טוב יודע שלמימיקה ולמה שיוצא ממני מסלול מאוד ברור והוא מאוד קשור למה שאני באמת מאמינה בו. בחיים לא אצליח לשכנע במשהו שאני לא מאמינה בו, ולשקר שלי יש פנים והן שלי. רואים מקילומטר אם אני ממציאה. היא אמרה שאין דרך אחרת ואם אני רוצה לעבוד כדאי לי מאוד להתחיל לשנות את הדברים הכתובים. ההיסוס שלי לגביה המשיך כאשר היא אמרה שהבחורה שעוזרת לי טובה מאוד במה שהיא עושה ושכדאי שהיא תעזור לי עוד עם קורות החיים. הבחורה שם חמודה ובסדר גמור אבל היא לא טובה מאוד ומדברת וכותבת עם שגיאות, אז תודה אבל לא תודה, עליה אני לא שמה את הכסף שלי. ניסיתי לעשות את מה שהיא ביקשה בצורה עדינה, קצת ניפחתי את מה שעשיתי בהתנדבות ואמנם זה נראה די מסכן אבל לפחות אמין יחסית ודברים שאני עוד איכשהו יכולה לעמוד מאחוריה והם ניפוח ולא שקר גס.
אני מעריכה שאם ייקחו אותי לעבודה הנוכחית זה יסגור לי פינה כי תהיה לי משם שורת ניסיון ואם ישאלו אספר על הרילוקיישן וכו'... זה אגב עוד יתרון של המקום הזה (מעבר אגב לזה שמדובר בעבודה מעניינת ומשמעותית).
עוד רציתי לספר על הספרים שקראתי לאחרונה. ממש נפתחה לי נשימה שנייה אחרי שחרשתי על צומת ספרים בחודש שעבר לרגל חודש הספר וקניתי גם קצת בסטימצקי. מרגע שנגעתי בהם לא הייתה דרך חזרה!
קניתי את כל הספרים הממומלצים ביותר ובהחלט שמחתי שעשיתי זאת!
יכולה מאוד להמליץ על "מלכת היופי של ירושלים" מאוד נהנתי מהקריאה ובכלל מהאוירה שסיפק לי הספר.
סיימתי את "הטאו של פו" באנגלית ומאווווד נהנתי גם ממנו! זה ספר שלגמרי חוזרים אליו ולא אחת!
שמחה שמישהי המליצה פה בבלוג על "אל תיגע בזמיר" של הארפר לי ספר כל כך מתוק שמסופר מפי ילדה וכתוב מקסים ובאמת ממתק אמיתי לא סתם קיבל את כל השבחים והפרסים! בשביל ספרים כאלו שווה להיכנס לחנויות! הוא היה בפגומים של סטימצקי וכאשר ראיתי אותו נזכרתי שמישהי נראה לי דיברה עליו ופשוט התמוגגתי!
עוד קראתי את "7250" של אילן הייטנר, פחות התחברתי לקטע הדתי שהוא מתחיל לשקוע בו אבל היו רעיונות יפים ואהבתי את המסע שלו ושל אשתו עם הילדים וביניהם, מאוד נחמד, אם כי לא חובה.
מאוד מאוד נהנתי מ "4 ההסכמות" אני חושבת שזה ספר שתמיד ישכב ליד המיטה שלי, פשוט, לעניין ומאוד נכון ובר ביצוע. הרבה עקרונות חשובים וסתם טוב לחיים, ממליצה בחום גדול!
עכשיו אני התחלתי לקרוא את ההמשך של הטאו של פו שנקרא "הטא של חזרזיר" מעניין מה יהיה שם!
בנוסף התחלתי לקרוא את "אמנות ההקשה לפעימות הלב" שהמליצו לי עליו כבר מזמן ומסתמן כמוצלח.
סימנתי גם את "ימי שלישי עם מורי" ואני רוצה לקנות אותו בקרוב (מה גם שללא שום צורך עשיתי חבר מועדון בצומת ספרים אז יש לי הנחה...).
בקטע של הבישולים אני דווקא עושה הרבה לאחרונה. חייבת למצוא מתכון טוב יותר לבצק של האלפחורס, שלי פשוט מתפרק ונורא קשה לעבוד איתו! מה שכן, הפעם זילפתי! וזה היה הרבה יותר פשוט ממה שחשבתי וממש נהנתי!
רוצה להמליץ גם על שני ממרחים שהכנתי! מאוד טעים בסנדויץ!
ממרח ארטישוק מבשלים חצי חבילת ארטישוקים קפואים במים וחומץ כ עד לריכוך. מעבירים לבלנדר, מוסיפים שמן זית ושום לפי הטעם (אני ממליצה על 2 שיני שום) ושיהיה מרקם רך ועסיסי, מלח ומיץ לימון. ממרח פלפלים קלויים: 10 פלפלים אדומים 5 שיני שום (עדיף שום קונפי) 2 כפות מיץ לימון 10 עלי נענע 1/4 כוס שמן זית 1/2 כפית מלח 50 גרם צנוברים הוראות הכנה –קולים את הפלפלים על אש גלויה או בתנור עד שהם משחירים מכל כיוון. מעבירים לקערה ומכסים בניילון נצמד. מניחים בצד לחצי שעה. מורידים את הניילון הנצמד ומנקים את הפלפלים מקליפתם ומהגרעינים. טוחנים במעבד מזון את כל המרכיבים למעט שמן הזית אותו יש להזליף לקראת הסוף באטיות על מנת להגיע למרקם אחיד. הכנתי גם את הסלט המעלף עדשים שחורות, בטטה ופטה! ממש מעולה ונכנס ישירות לפנתאון! ואת תפוחי האדמה המצויינים האלו בתנור! אגב אפשר להוסיף להם בצד את הממרחים, מאוד טעים!
מ-ע-י-י-ף
החודש M טס בדיוק על הביוץ שלי וזאת הזדמנות לתת לגוף לנוח.
בנושא התעסוקה שלי אין שום דבר חדש גם כן. לא כתבתי כי רב החודש שעבר הוקדש לחיפושים או יותר נכון לקבלת כלים לאיך לחפש ואיך להתנהג ומה לא. יצא שאני נוסעת לצפון פעמיים שלוש בשבוע וזה היה נורא מעייף. הייתי מגיעה עם M על הבוקר, עושה הליכה לאורך הטיילת והים, אוכלת ונוסעת לסדנא. לאחר מכן או שהייתי חוזרת לעיר באוטו או מחזירה ל M את האוטו ונוסעת ברכבת, מה שלא יהיה זה היה נורא מעייף פיסית וגם נפשית. היתרון הוא שהכרתי המון אנשים מאוד מעניינים, קיבלתי כלים והרבה פידבק חיובי. על הצד השלילי, שלחתי המון קורות חיים ולא חזרו אלי מאף מקום. מאפריל לא היה לי אף ראיון עבודה למרות שלא רק שאני מחפשת, גם הבחורה מהתושבים החוזרים מחפשת עבורי והיא כל פעם בשוק שאף אחד לא חזר אלי שלא לדבר על ראיונות.
אני די בלחץ. מצד אחד, אנחנו מצליחים להצמד למסגרת השכר של M ואפילו לחסוך טיפה, כך שחוסר העבודה שלי לא לאוד מקשה כלכלית, נפשית זאת בעיה של ממש אבל. אני לא מצליחה להנות מהזמן שלי בבית ומרגישה שאני עובדת בלחפש. זה מה שרוצים מאתנו בסדנאות אבל המחיר הנפשי של זה כבד מבחינתי. הם מצפים שבעזרת הלינקדאין נפנה לאנשים, ננדנד, נחפש באופן פרואקטיבי ואני מדשדשת. נורא קשה לי לפנות וגם הסיכויים לרעתנו, מבחינת המקום הזה הם פועלים לפי עקרון פארטו אבל בתור מי שגם ככה נורא קשה לה לפנות עוד לקבל 80% לא... לא פשוט בכלל, אבל מה האלטרנטיבה, לא ברור. אז השבוע אני אחרי חודש במרכז הזה ואחרי שעברתי את כל סדנאות היסוד וסידרתי את הלינקדאין לתלפיות ועכשיו אני אמורה לפנות ולהתחיל לעבוד באמת, ואני, לא מצליחה. החלטתי שאתחיל ממה שיותר פשוט לי, להתכונן לראיונות ולמרכזי הערכה, זה משהו שאני יותר רגועה כרגע לגביו אבל גם נורא קשה לי להתיישב.
************************** לקח לעצמי! להקשיב להרגשה הפנימית שאומרת לעשות Copy paste! סעאמק!
אז מההתחלה, כל כך מתסכל!!!
אתמול הייתי סופסוף בראיון עבודה. אלו היו חודשיים של ממש כלום ופה פתאום חזרו אלי. מדובר בחצי משרה בעמותה שעובדת עם בתי הספר ומוסיפה לתכנית הלימודים הדרכות ופרויקטים שקשורים בטכנולוגיה ועולם התעשייה. הטייטל זה רכזת הדרכה וכחלק מהתפקיד צריך גם להדריך וגם לרכז, הרבה נסיעות בסביבה הקרובה יחסית. היתרון שזה תחום שאני עוד לא לגמרי מכירה למרות שהדרכתי בצבא וגם שהוא מעניין אותי כי זאת לא הוראה אבל יש עבודה עם ילדים בתמונה בגילאים שונים ומרקעים שונים. החיסרון הוא שיש שם המון למידה עצמאית ואני חוששת שזה יהיה על החצי השני ולא מתוגמל של המשרה וכיוון שהשכר כל כך זעום זה מטריד אותי. עוד לא קיבלתי בכלל תשובה אבל ברור שהיססתי כאשר המראיינת שאלה אם היא יכולה לסמוך עלי שאשאר שם לפחות שנה, הרי ברור שאם אני מוצאת משרה מלאה ועם שכר נורמלי זה יהיה שיקול, אין סיבה שאשקיע ואעבוד בחינם עם כל הכבוד. בכל מקרה תשובה תוך שבועיים. אם הם ירצו אותי רב הסיכויים שאלך על זה ואולי אמשיך לחפש במקביל אבל רק שהחלק של התעסוקה יתחיל להתמלא.
אתמול התקשרה אלי פסיכולוגית תעסוקתית שיצרו עמה קשר מתושבים חוזרים. הבחורה שעוזרת לי שם אמרה לה שלא חוזרים אלי בכלל (מה שנכון). הפסיכולוגית החליטה שהבעיה עם קורות החיים שלי היא בעיקר הפער של השנים ומבחינתה לא עוזר שכתוב שהייתי ברילוקיישן והתנדבתי וכו'.. היא רוצה שיהיה משהו שקשור למשאבי אנוש אף על פי שברור שברמת גרמנית שנרכשת תוך זמן קצר לא יתנו לי לעשות שום דבר שקשור למשאבי אנוש ולהמציא שעבדתי בחברה שהיא דוברת אנגלית סתם מיותר כי אפשר לבדוק את זה. בגדול היא אמרה לי לשקר (סליחה... לבלפ) ושאין ברירה ואם זה לא מספיק, שאני חייבת להאמין לזה בעצמי ולהציג את זה כאמת לאמיתה בראיון. עכשיו, מי שמכיר אותי מספיק טוב יודע שלמימיקה ולמה שיוצא ממני מסלול מאוד ברור והוא מאוד קשור למה שאני באמת מאמינה בו. בחיים לא אצליח לשכנע במשהו שאני לא מאמינה בו, ולשקר שלי יש פנים והן שלי. רואים מקילומטר אם אני ממציאה. היא אמרה שאין דרך אחרת ואם אני רוצה לעבוד כדאי לי מאוד להתחיל לשנות את הדברים הכתובים. ההיסוס שלי לגביה המשיך כאשר היא אמרה שהבחורה שעוזרת לי טובה מאוד במה שהיא עושה ושכדאי שהיא תעזור לי עוד עם קורות החיים. הבחורה שם חמודה ובסדר גמור אבל היא לא טובה מאוד ומדברת וכותבת עם שגיאות, אז תודה אבל לא תודה, עליה אני לא שמה את הכסף שלי. ניסיתי לעשות את מה שהיא ביקשה בצורה עדינה, קצת ניפחתי את מה שעשיתי בהתנדבות ואמנם זה נראה די מסכן אבל לפחות אמין יחסית ודברים שאני עוד איכשהו יכולה לעמוד מאחוריה והם ניפוח ולא שקר גס.
אני מעריכה שאם ייקחו אותי לעבודה הנוכחית זה יסגור לי פינה כי תהיה לי משם שורת ניסיון ואם ישאלו אספר על הרילוקיישן וכו'... זה אגב עוד יתרון של המקום הזה (מעבר אגב לזה שמדובר בעבודה מעניינת ומשמעותית).
עוד רציתי לספר על הספרים שקראתי לאחרונה. ממש נפתחה לי נשימה שנייה אחרי שחרשתי על צומת ספרים בחודש שעבר לרגל חודש הספר וקניתי גם קצת בסטימצקי. מרגע שנגעתי בהם לא הייתה דרך חזרה!
קניתי את כל הספרים הממומלצים ביותר ובהחלט שמחתי שעשיתי זאת!
יכולה מאוד להמליץ על "מלכת היופי של ירושלים" מאוד נהנתי מהקריאה ובכלל מהאוירה שסיפק לי הספר.
סיימתי את "הטאו של פו" באנגלית ומאווווד נהנתי גם ממנו! זה ספר שלגמרי חוזרים אליו ולא אחת!
שמחה שמישהי המליצה פה בבלוג על "אל תיגע בזמיר" של הארפר לי ספר כל כך מתוק שמסופר מפי ילדה וכתוב מקסים ובאמת ממתק אמיתי לא סתם קיבל את כל השבחים והפרסים! בשביל ספרים כאלו שווה להיכנס לחנויות! הוא היה בפגומים של סטימצקי וכאשר ראיתי אותו נזכרתי שמישהי נראה לי דיברה עליו ופשוט התמוגגתי!
עוד קראתי את "7250" של אילן הייטנר, פחות התחברתי לקטע הדתי שהוא מתחיל לשקוע בו אבל היו רעיונות יפים ואהבתי את המסע שלו ושל אשתו עם הילדים וביניהם, מאוד נחמד, אם כי לא חובה.
מאוד מאוד נהנתי מ "4 ההסכמות" אני חושבת שזה ספר שתמיד ישכב ליד המיטה שלי, פשוט, לעניין ומאוד נכון ובר ביצוע. הרבה עקרונות חשובים וסתם טוב לחיים, ממליצה בחום גדול!
עכשיו אני התחלתי לקרוא את ההמשך של הטאו של פו שנקרא "הטא של חזרזיר" מעניין מה יהיה שם!
בנוסף התחלתי לקרוא את "אמנות ההקשה לפעימות הלב" שהמליצו לי עליו כבר מזמן ומסתמן כמוצלח.
סימנתי גם את "ימי שלישי עם מורי" ואני רוצה לקנות אותו בקרוב (מה גם שללא שום צורך עשיתי חבר מועדון בצומת ספרים אז יש לי הנחה...).
בקטע של הבישולים אני דווקא עושה הרבה לאחרונה. חייבת למצוא מתכון טוב יותר לבצק של האלפחורס, שלי פשוט מתפרק ונורא קשה לעבוד איתו! מה שכן, הפעם זילפתי! וזה היה הרבה יותר פשוט ממה שחשבתי וממש נהנתי!
רוצה להמליץ גם על שני ממרחים שהכנתי! מאוד טעים בסנדויץ!
ממרח ארטישוק מבשלים חצי חבילת ארטישוקים קפואים במים וחומץ כ עד לריכוך. מעבירים לבלנדר, מוסיפים שמן זית ושום לפי הטעם (אני ממליצה על 2 שיני שום) ושיהיה מרקם רך ועסיסי, מלח ומיץ לימון. ממרח פלפלים קלויים: 10 פלפלים אדומים 5 שיני שום (עדיף שום קונפי) 2 כפות מיץ לימון 10 עלי נענע 1/4 כוס שמן זית 1/2 כפית מלח 50 גרם צנוברים הוראות הכנה –קולים את הפלפלים על אש גלויה או בתנור עד שהם משחירים מכל כיוון. מעבירים לקערה ומכסים בניילון נצמד. מניחים בצד לחצי שעה. מורידים את הניילון הנצמד ומנקים את הפלפלים מקליפתם ומהגרעינים. טוחנים במעבד מזון את כל המרכיבים למעט שמן הזית אותו יש להזליף לקראת הסוף באטיות על מנת להגיע למרקם אחיד. הכנתי גם את הסלט המעלף עדשים שחורות, בטטה ופטה! ממש מעולה ונכנס ישירות לפנתאון! ואת תפוחי האדמה המצויינים האלו בתנור! אגב אפשר להוסיף להם בצד את הממרחים, מאוד טעים!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה