אנחנו עסוקים ולא מספיקים לעסוק במה שבפנים, פשוט אין שום זמן לזה. אנחנו מאוד נהנים מהשהייה אצל ההורים אבל יחד עם זאת החיים האישיים שלנו כמובן נפגעים. אנחנו במקום שבו כל הזמן יש אנשים, כל הזמן יש פעילות, ה TV עובדת ללא הפסקה ומידע מגיע מכל עבר. נחמד להיות בתוך המשפחה וגם מבלבל ומרחיק אותנו מעצמינו. הפוסט שעבר לא הצליח לעבור באופן מלא לצערי ולכן אצטרך עכשיו לעשות השלמות.
אני כמעט ולא נכנסת לפה וכמעט ולא עוקבת אחרי אף אחד שבעבר עקבתי באדיקות, אין לי פניות לעוד מידע. אין לי מקום לעצמי ואני מבינה שזאת תקופה אבל איתה מגיעים יתרונות וחסרונות.
אתחיל משבוע שעבר, אחרי מיקוחים ועניינים ובדיקת הרכב והורדת מחירים ועניינים סגרנו את העניין! הורדנו את המחיר ל 46500 ש"ח וזהו, קבענו שיעשו תיקונים ואנחנו בשלישי נגיע לקחת אותו אחרי שיסיימו לתקן. בשלישי הגענו ואיפשהו עמוק בפנים קיוויתי שזה יעבור חלק אבל התבדתי. המוכר שהבטיח לשלוח לנו את הסטורית הטיפולים לא עשה זאת ולמרות שנשבע וכתב לנו שהרכב טופל במוסך מורשה הסתבר שהרכב בכל 6 השנים שלו עבר טיפול אחד בלבד! המוכר התקשר לבחור שמכר את הרכב למגרש וההוא אמר לו שלפני כ 7 חודשים עשה טיפול. הסברתי שללא קבלות מבחינתי הרכב משנת 2013 לא טופל ושאם לא נתייפיף הוא פשוט שיקר לנו בלי להתבייש. המוכר התעצבן והציע לבטל את העסקה. אנחנו שגם הרגשנו מרומים הסכמנו אבל זה לא נגמר בזה, הרי העברנו 1000 ש"ח "דמי רצינות" בהתחלה שלפי הסברי המוכר משמשים לוודא שנבדוק את הרכב (וזה הכל! אם רוצים ניקח אם לא, לא). והעברנו עוד מקדמה 5000 ש"ח כדי שיתחילו לטפל ברכב. הם הסכימו להחזיר רק את ה 5000 ש"ח! התחלנו להתווכח, M כל כך התעצבן שאפילו קילל (מי שמכיר אותו לא שמע אותו בחיים מקלל או אפילו מרים את הקול!) אבל זאת באמת הייתה חוצפה מדרגה ראשונה. משם המשכנו למנהל שאחרי דיונים רבים וחסרי כל הגיון מצידם הסכים להוריד לנו עוד 1000 ש"ח שנעשה לרכב את הטיפולים החסרים עצמאית. לבסוף סגרנו הכל ולקחנו את "סוזי" הסוזוקי החמודה שלנו. וכן, תודה להם באמת על ביקוע קרום בתולי ההתמקחות שלנו, אני כבר פחות חוששת מזה. אבל זה היה לי כל כך קשה נשפית ועדיין שהיינו בכלל במצב הזה שאני יכולה לקרוא לזה ממש טראומטי. אני לא מצליחה להתרגל לחוסר הצדק והחוצפה שיש לחנויות ואנשים שחושבים שיכולים לעשות כל העולה על רוחם עם הקונה. לזכותנו יאמר שנלחמנו כמו אריות על מה שמגיע לנו!
לאחר מכן נסענו לראיון של M. יש לו כרגע על הקנה 3 מקומות. 2 אקדמיים שהם לא הכי זוהרים ואני קצת חוששת מהמשכורת הלא מכובדת כלל שם ואחד שהוא פסגת כל החלומות בתעשייה אבל שמשם לא ממש חזרו אליו. אז הוא היה בראיון במקום האקדמי. הפציץ בלשון המעטה, מאוד הרשים אותם אבל החברה שהיו שם היו בשוק שהוא בכלל שוקל את זה כי הוא הרבה יותר מוצלח מכדי להיות שם... הבעיה שמקומות כמו וייצמן מאוד רחוקים לנו ו M גם מפחד שהוא לא מספיק טוב למרות שזה ממש לא נכון. בזמן שחיכיתי לו הספקתי לטייל, מזג האויר היה מעולה וגם התקשרו אלי ממקום עבודה פוטנציאלי. הייתי מצוינת אבל נראה לי שהמקום הזה לא כל כך מתאים לי כי התפקיד מאוד אדמיניסטרטיבי ויכולה לעשות אותו (אם הבנתי נכון) גם סטודנטית ואין לי טעם להסחב שעה וחצי לכיוון בשביל להתעסק בניירת בשכר נמוך, משהו בסגנון הזה אני בטח יכולה למצוא יותר קרוב. כיוון שלצערי אין כמעט משרות מעניינות החלטתי בכל זאת ללכת לראיון ולראות מה מציעים ליתר ביטחון.
*** עדכונים
אחד המקומות האקדמיים שהיו על הקנה מאוד מעוניין ש M יתחיל לעבוד שם והציעו לו משכורת מכובדת הרבה יותר ממה שחשבנו. M גם מאוד רוצה להתחיל שם כי המקום אמנם לא בעל שם מי יודע מה אבל יש שם רוגע והוא ממשלתי ונוח להגיע אליו וזה בעצם מה שהוא רצה, זה מקום שאפשר להוריד בו הילוך ולעשות מדע לשם המדע ולהנות מהדרך, מה גם שאי שהוא יעשה את הדברים ככה זה יהיה והמעבדה שלו יכולה להעלות את יוקרת המקום, תלוי רק בו. היום הוא נסע למקום השני לראות אם יש בכלל מה לדבר למרות שמכל הבחינות יותר שווה לו המקום שכבר לקחו אותו ומחכים ממנו רק לאוקיי כדי להתחיל. עוד לא חזרו מהחברה התעשייתית וזה די מבאס כי התפקיד שם נשמע מעולה ומאוד פוטנציאלי מכל הבחינות הבעיה שהתהליך יכול לקחת גם חצי שנה וגם אז לא בטוח שייקחו אותו ובזמן הזה הוא יכול לפספס מקום טוב.. נראה.
אני גם כבר הייתי בראיון, הרגשתי שהרשמתי אותם אבל הם לצערי הרשימו אותי פחות. המשכורת מאוד נמוכה והדרך מאוד ארוכה והדבר היחיד שקוסם שם הוא הפוטנציאל כי אחראית הענף שבו הייתי מיועדת להיות אמורה לצאת לגמלאות עוד שנה שנתיים אבל אף אחד לא מבטיח לי שאני אקבל את תפקידה... הם אמרו ששוקלים ברצינות את המועמדות שלי אבל שימשיכו לראיין כי אני לא סגורה אם מתאים לי. כנראה אגיד להם לא למרות שאני באמת לא רואה יותר מדי משרות אפשרויות באיזור שלי. נמשיך לחפש.
בקטע של הפוריות M הלך לבדיקת זרעונים, הפלא ופלא! הבדיקה יצאה מעולה!!! לא יודעת מה היה אותנו בגרמניה אבל כל כך שמחתי שרציתי למסגר את הבדיקה וכיוון שקיבלנו אותה כשהיינו באיקאה זה כמעט יצא לפועל!
עכשיו התחיל לי בדיוק אז עשיתי את בדיקות הדם ואז יש את צילום הרחם בקרוב :(
עוד לא התחלתי להתכונן נפשית למען האמת.
בינתים לא מעט אנשים נכנסים לי לרחם די בחופשיות אבל כיוון שאלו חברים קרובים אני לא מתרגשת מזה. מה שכן, אמנם לא התרגשתי ככה במעמד אותו הרגע אבל עכשיו תכלס אני כן מרגישה צורך לכתוב על זה. בת הדודה של M "הפטפטנית" היא האנטיתזה לאמפתיה למרות שהיא ממש מנסה אבל היא כל כך עקומה בכל הדבר הזה שאני נדהמת ממנה כל פעם מחדש. היא באמת מנסה אבל מה שהיא בסוף מספרת זה איך היא נקלטה תוך שנייה ומתחילה מונולוג על החויות שלה שלא רלונטיות לשלי בשום צורה ודרך ומיותרות למי ששנה רביעית מתעסקת בשיט הזה סעאמק!
לפעמים בא לי שאנשים שאין להם מושג ירוק ומתחילים לדבר איתי על זה יהיו על מיוט מוחלט עד שכל השטויות שהם מספרים לי יסתיימו להם. עוד מישהי שבאמת שלא עושה את זה בכוונה אבל איכשהו זה זורם ממנה זאת אשתו של חבר, נקרא לה "העולה" (הם התחתנו לפני איזה שנתיים והיא נקלטה מניסיון שלישי...). היא, למרות מה שאני מספרת לה על הקושי וההפלות מרגישה צורך עז לספר לי על מה עבר עליה ועל האמהות וההנקות וחוסר השינה ומה לא ומפתיע אותי שאולי היא מצפה שאני אגיד שאני ממש מבינה אותה ומשתתפת ברגשות שלה למרות שבתכלס כל מה שבא לי להגיד לה זה "אוי אוי אוי" תסתמי כבר, נראה לך באמת שבא לי לשמוע על חוסר השינה שלך שהייתי בהחלט מוכנה לסבול ממנו לצורך העניין!? כל מה שלא יצא ממנה נשמע לי כמו צרות של עשירים ולמרות שבמעמד השיחה באמת שלא איכפת לי, פה על הנייר אני מרשה לעצמי לכתוב לשתיהן ולכל אחת שתבחר להתמרמר, לספר וכו'... "סתמו כבר! נמאסתן, לא מרחמת עליכן ולכו תנו לילדים שלכן נשיקה ותפנו את הסיפורים למי שבמצבכן ולא במצבי כי אין לי שום capacity בשבילכן!
אבא שלי חוזר כבר בחמישי לארץ אחרי שהיה חודש במוסקווה וטיפל בסבתא שלי.
מה שהלך שם היה סיוט בכל הרמות האפשריות. היא עברה אמנם את הניתוח בשלום תודה לאל והרופאים אופטימיים אבל אבא שלי שילם למטפלת שתהיה איתה שם 24/7 בזמן שהוא עושה את כל הביורוקרטיות. על כל צעד ושעל הוא נאלץ לשלם שוחד לפני שבכלל היה פותח את הפה והמטפלת הייתה מקבלת המון כסף. הסתבר שהחולרע הזאת "טיפלה" בעוד 30 איש וסבתא שלי יצאה מבית החולים עם בצקות, כאשר היא בתת תזונה כי כל הזמן הזה לא טרחו להאכיל ולהשקות אותה, במצב היגייני מחפיר וכולה הוזה מהתרופות שדחפו לה כדי שלא תציק לאף אחד.
אבא שלי בזמן הזה התלבט בין מטפלת 24/7 לבית אבות והחליט על מטפלת, לכך כמובן יתרונות וחסרונות אבל יותר יתרונות אני מעריכה. הוא מצא מישהי מאוקראינה שטיפלה כבר במבוגרים, קנה לסבתא מיטה אורטופדית מיוחדת נגד בצקות והביא את סבתא הביתה. סבתא מאוד מבולבלת, לא זוכרת בכלל מה קרה ומבחינתה כל זה בכלל לא היה. הבעיה שהיא עם קטטר ולמשל היום בבוקר כאשר אבא והמטפלת הגיעו לחדר הסתבר שהיא העיפה את הקטטר, איכשהו התלבשה למרות שלא יכלה לקום ולצאת מהמיטה וחיכתה.. מצד אחד זה טוב כי יש לה חשק והרופאים אמרו שאם היא באמת תרצה לחזור ללכת היא תוכל (ובכלל אמרו לנו שמזל שהסכימו לעשות את הניתוח כי בד"כ בגילה ברוסיה לא מוכנים לעשות את זה בכלל...) מצד שני היא לא ממש צלולה, את אמא שלי היא בכלל לא זוכרת ואותי היא ראתה בסקייפ ונראה שזיהתה אבל אמרה שאני דומה לה ובטח שאני ג'ינג'ית כמוה (היא בלונדינית עם עיניים כחולות אין בינינו שום דימיון פיסי).
מה שכן המטפלת האכילו וניקתה אותה והכל וסבתא מתחילה לחזור לעצמה לפחות בפן הפיסי אולי בשביל הנפשי צריך יותר זמן... אמרנו לאבא להתקין מצלמות בכל החדרים כדי להיות רגוע שסבתא מטופלת טוב אבל לא נעים לו (נו באמת!) והוא שם רק בחדר של סבתא ולא בשאר החדרים, ממש טפשי בעיני... אני ממש מקווה שהמטפלת הזאת בן אדם טוב, מה שלא יהיה זה על המצפון שלה...
שלשום כאשר טיילנו בין הראיונות ראינו חנות חשמל וכיוון שאנחנו צריכים "לחשמל" את הבית ואחרי סקר שוק נכנסנו. הסבירו לנו איך לבדוק אם הספקים מורשים ואם האחריות שהם מציעים היא של היבואן וכו' וקיבלנו הצעת מחיר. כאשר חזרנו לעיר נזכרתי בחנות שבה ההורים שלי קונים כבר שנים ומאוד מרוצים, מפה לשם הזמנו הכל משם. כיוון שבאנו כבר עייפים לא התמקחנו במיוחד וזה קצת חבל אבל נראה לי שעשינו בשכל שהזמנו משם כי ההורים מאוד מרוצים מהשירות והכל וגם כמו ש M אמר זה חשוב לתמוך בעסקים מקומיים :)
הצביעה מתקדמת בעצילתיים, סיימנו כבר את הסלון והמטבח 2 שכבות והתחלנו חדרים, עוד צריך שכל המריחות של השפכטל יתייבשו סופית ונוכל להתחיל ולסיים. בגדול נשאר לסיים חדר שינה ואז עוד חדר ילדים, חדר שירות, שרותים וחדר אמבטיה כל זה 2 שכבות וסיימנו. הצבע יצא נחמד ממש מחמם את הדירה, הוא מין בז' בהיר היה אמור להיות אבל יצא צבע מסקינטייפ, שדווקא אהבתי וכמובן בכל אור זה נראה קצת אחרת. אני אוהבת את מה שמסתמן להיות התוצאה, בטח הרבה יותר מלבן.
בסוף החודש אמור כבר להגיע הסלון ומתקין ההוט (החלטנו לא לחבר כבלים אלא רק אינטרנט מהיר) ומכשירי החשמל יגיעו כאשר נזמין, בינתים קצת מוקדם כי לא סיימנו לצבוע.
השלב הבא זה הזמנת כל הרהיטים. אנחנו רוצים לגשת לנגר שעשה את החדר שלי ושל אחי. בגדול מה שאנחנו צריכים זה את כל חדר השינה (ולקנות מזרן בנפרד) ששם אני רוצה מסגרת מיטה, שידת מיטה, מדפי שידה ארוכים (כי אנחנו נשים ארון גדול רק בחדר הילדים), מדפים ושולחן עבודה/איפור פינתי בשבילי עם מגירות.
בחדר הילדים בינתים אנחנו צריכים לשים ארון גדול אבל אולי נדחה את זה קצת כי יש שם איזה ארון בלאי שיכול לשמש אותנו קצת עד שנצבור קצת כסף.
בסלון אנחנו צריכים שולחן קפה ומזנון קטן אז אולי יהיה לנגר משהו נחמד להציע לנו כי ככה זה יהיה בצבעים שיתאימו להכל וגם יש לנו שם פינה כזאת שמיועדת בעיקרון להיות פינת אוכל אבל החלטנו לעשות ממנה פינת ספרים עם עמדת מחשב ומקום לשבת משהו נחמד כזה:
אתחיל משבוע שעבר, אחרי מיקוחים ועניינים ובדיקת הרכב והורדת מחירים ועניינים סגרנו את העניין! הורדנו את המחיר ל 46500 ש"ח וזהו, קבענו שיעשו תיקונים ואנחנו בשלישי נגיע לקחת אותו אחרי שיסיימו לתקן. בשלישי הגענו ואיפשהו עמוק בפנים קיוויתי שזה יעבור חלק אבל התבדתי. המוכר שהבטיח לשלוח לנו את הסטורית הטיפולים לא עשה זאת ולמרות שנשבע וכתב לנו שהרכב טופל במוסך מורשה הסתבר שהרכב בכל 6 השנים שלו עבר טיפול אחד בלבד! המוכר התקשר לבחור שמכר את הרכב למגרש וההוא אמר לו שלפני כ 7 חודשים עשה טיפול. הסברתי שללא קבלות מבחינתי הרכב משנת 2013 לא טופל ושאם לא נתייפיף הוא פשוט שיקר לנו בלי להתבייש. המוכר התעצבן והציע לבטל את העסקה. אנחנו שגם הרגשנו מרומים הסכמנו אבל זה לא נגמר בזה, הרי העברנו 1000 ש"ח "דמי רצינות" בהתחלה שלפי הסברי המוכר משמשים לוודא שנבדוק את הרכב (וזה הכל! אם רוצים ניקח אם לא, לא). והעברנו עוד מקדמה 5000 ש"ח כדי שיתחילו לטפל ברכב. הם הסכימו להחזיר רק את ה 5000 ש"ח! התחלנו להתווכח, M כל כך התעצבן שאפילו קילל (מי שמכיר אותו לא שמע אותו בחיים מקלל או אפילו מרים את הקול!) אבל זאת באמת הייתה חוצפה מדרגה ראשונה. משם המשכנו למנהל שאחרי דיונים רבים וחסרי כל הגיון מצידם הסכים להוריד לנו עוד 1000 ש"ח שנעשה לרכב את הטיפולים החסרים עצמאית. לבסוף סגרנו הכל ולקחנו את "סוזי" הסוזוקי החמודה שלנו. וכן, תודה להם באמת על ביקוע קרום בתולי ההתמקחות שלנו, אני כבר פחות חוששת מזה. אבל זה היה לי כל כך קשה נשפית ועדיין שהיינו בכלל במצב הזה שאני יכולה לקרוא לזה ממש טראומטי. אני לא מצליחה להתרגל לחוסר הצדק והחוצפה שיש לחנויות ואנשים שחושבים שיכולים לעשות כל העולה על רוחם עם הקונה. לזכותנו יאמר שנלחמנו כמו אריות על מה שמגיע לנו!
לאחר מכן נסענו לראיון של M. יש לו כרגע על הקנה 3 מקומות. 2 אקדמיים שהם לא הכי זוהרים ואני קצת חוששת מהמשכורת הלא מכובדת כלל שם ואחד שהוא פסגת כל החלומות בתעשייה אבל שמשם לא ממש חזרו אליו. אז הוא היה בראיון במקום האקדמי. הפציץ בלשון המעטה, מאוד הרשים אותם אבל החברה שהיו שם היו בשוק שהוא בכלל שוקל את זה כי הוא הרבה יותר מוצלח מכדי להיות שם... הבעיה שמקומות כמו וייצמן מאוד רחוקים לנו ו M גם מפחד שהוא לא מספיק טוב למרות שזה ממש לא נכון. בזמן שחיכיתי לו הספקתי לטייל, מזג האויר היה מעולה וגם התקשרו אלי ממקום עבודה פוטנציאלי. הייתי מצוינת אבל נראה לי שהמקום הזה לא כל כך מתאים לי כי התפקיד מאוד אדמיניסטרטיבי ויכולה לעשות אותו (אם הבנתי נכון) גם סטודנטית ואין לי טעם להסחב שעה וחצי לכיוון בשביל להתעסק בניירת בשכר נמוך, משהו בסגנון הזה אני בטח יכולה למצוא יותר קרוב. כיוון שלצערי אין כמעט משרות מעניינות החלטתי בכל זאת ללכת לראיון ולראות מה מציעים ליתר ביטחון.
*** עדכונים
אחד המקומות האקדמיים שהיו על הקנה מאוד מעוניין ש M יתחיל לעבוד שם והציעו לו משכורת מכובדת הרבה יותר ממה שחשבנו. M גם מאוד רוצה להתחיל שם כי המקום אמנם לא בעל שם מי יודע מה אבל יש שם רוגע והוא ממשלתי ונוח להגיע אליו וזה בעצם מה שהוא רצה, זה מקום שאפשר להוריד בו הילוך ולעשות מדע לשם המדע ולהנות מהדרך, מה גם שאי שהוא יעשה את הדברים ככה זה יהיה והמעבדה שלו יכולה להעלות את יוקרת המקום, תלוי רק בו. היום הוא נסע למקום השני לראות אם יש בכלל מה לדבר למרות שמכל הבחינות יותר שווה לו המקום שכבר לקחו אותו ומחכים ממנו רק לאוקיי כדי להתחיל. עוד לא חזרו מהחברה התעשייתית וזה די מבאס כי התפקיד שם נשמע מעולה ומאוד פוטנציאלי מכל הבחינות הבעיה שהתהליך יכול לקחת גם חצי שנה וגם אז לא בטוח שייקחו אותו ובזמן הזה הוא יכול לפספס מקום טוב.. נראה.
אני גם כבר הייתי בראיון, הרגשתי שהרשמתי אותם אבל הם לצערי הרשימו אותי פחות. המשכורת מאוד נמוכה והדרך מאוד ארוכה והדבר היחיד שקוסם שם הוא הפוטנציאל כי אחראית הענף שבו הייתי מיועדת להיות אמורה לצאת לגמלאות עוד שנה שנתיים אבל אף אחד לא מבטיח לי שאני אקבל את תפקידה... הם אמרו ששוקלים ברצינות את המועמדות שלי אבל שימשיכו לראיין כי אני לא סגורה אם מתאים לי. כנראה אגיד להם לא למרות שאני באמת לא רואה יותר מדי משרות אפשרויות באיזור שלי. נמשיך לחפש.
בקטע של הפוריות M הלך לבדיקת זרעונים, הפלא ופלא! הבדיקה יצאה מעולה!!! לא יודעת מה היה אותנו בגרמניה אבל כל כך שמחתי שרציתי למסגר את הבדיקה וכיוון שקיבלנו אותה כשהיינו באיקאה זה כמעט יצא לפועל!
עכשיו התחיל לי בדיוק אז עשיתי את בדיקות הדם ואז יש את צילום הרחם בקרוב :(
עוד לא התחלתי להתכונן נפשית למען האמת.
בינתים לא מעט אנשים נכנסים לי לרחם די בחופשיות אבל כיוון שאלו חברים קרובים אני לא מתרגשת מזה. מה שכן, אמנם לא התרגשתי ככה במעמד אותו הרגע אבל עכשיו תכלס אני כן מרגישה צורך לכתוב על זה. בת הדודה של M "הפטפטנית" היא האנטיתזה לאמפתיה למרות שהיא ממש מנסה אבל היא כל כך עקומה בכל הדבר הזה שאני נדהמת ממנה כל פעם מחדש. היא באמת מנסה אבל מה שהיא בסוף מספרת זה איך היא נקלטה תוך שנייה ומתחילה מונולוג על החויות שלה שלא רלונטיות לשלי בשום צורה ודרך ומיותרות למי ששנה רביעית מתעסקת בשיט הזה סעאמק!
לפעמים בא לי שאנשים שאין להם מושג ירוק ומתחילים לדבר איתי על זה יהיו על מיוט מוחלט עד שכל השטויות שהם מספרים לי יסתיימו להם. עוד מישהי שבאמת שלא עושה את זה בכוונה אבל איכשהו זה זורם ממנה זאת אשתו של חבר, נקרא לה "העולה" (הם התחתנו לפני איזה שנתיים והיא נקלטה מניסיון שלישי...). היא, למרות מה שאני מספרת לה על הקושי וההפלות מרגישה צורך עז לספר לי על מה עבר עליה ועל האמהות וההנקות וחוסר השינה ומה לא ומפתיע אותי שאולי היא מצפה שאני אגיד שאני ממש מבינה אותה ומשתתפת ברגשות שלה למרות שבתכלס כל מה שבא לי להגיד לה זה "אוי אוי אוי" תסתמי כבר, נראה לך באמת שבא לי לשמוע על חוסר השינה שלך שהייתי בהחלט מוכנה לסבול ממנו לצורך העניין!? כל מה שלא יצא ממנה נשמע לי כמו צרות של עשירים ולמרות שבמעמד השיחה באמת שלא איכפת לי, פה על הנייר אני מרשה לעצמי לכתוב לשתיהן ולכל אחת שתבחר להתמרמר, לספר וכו'... "סתמו כבר! נמאסתן, לא מרחמת עליכן ולכו תנו לילדים שלכן נשיקה ותפנו את הסיפורים למי שבמצבכן ולא במצבי כי אין לי שום capacity בשבילכן!
אבא שלי חוזר כבר בחמישי לארץ אחרי שהיה חודש במוסקווה וטיפל בסבתא שלי.
מה שהלך שם היה סיוט בכל הרמות האפשריות. היא עברה אמנם את הניתוח בשלום תודה לאל והרופאים אופטימיים אבל אבא שלי שילם למטפלת שתהיה איתה שם 24/7 בזמן שהוא עושה את כל הביורוקרטיות. על כל צעד ושעל הוא נאלץ לשלם שוחד לפני שבכלל היה פותח את הפה והמטפלת הייתה מקבלת המון כסף. הסתבר שהחולרע הזאת "טיפלה" בעוד 30 איש וסבתא שלי יצאה מבית החולים עם בצקות, כאשר היא בתת תזונה כי כל הזמן הזה לא טרחו להאכיל ולהשקות אותה, במצב היגייני מחפיר וכולה הוזה מהתרופות שדחפו לה כדי שלא תציק לאף אחד.
אבא שלי בזמן הזה התלבט בין מטפלת 24/7 לבית אבות והחליט על מטפלת, לכך כמובן יתרונות וחסרונות אבל יותר יתרונות אני מעריכה. הוא מצא מישהי מאוקראינה שטיפלה כבר במבוגרים, קנה לסבתא מיטה אורטופדית מיוחדת נגד בצקות והביא את סבתא הביתה. סבתא מאוד מבולבלת, לא זוכרת בכלל מה קרה ומבחינתה כל זה בכלל לא היה. הבעיה שהיא עם קטטר ולמשל היום בבוקר כאשר אבא והמטפלת הגיעו לחדר הסתבר שהיא העיפה את הקטטר, איכשהו התלבשה למרות שלא יכלה לקום ולצאת מהמיטה וחיכתה.. מצד אחד זה טוב כי יש לה חשק והרופאים אמרו שאם היא באמת תרצה לחזור ללכת היא תוכל (ובכלל אמרו לנו שמזל שהסכימו לעשות את הניתוח כי בד"כ בגילה ברוסיה לא מוכנים לעשות את זה בכלל...) מצד שני היא לא ממש צלולה, את אמא שלי היא בכלל לא זוכרת ואותי היא ראתה בסקייפ ונראה שזיהתה אבל אמרה שאני דומה לה ובטח שאני ג'ינג'ית כמוה (היא בלונדינית עם עיניים כחולות אין בינינו שום דימיון פיסי).
מה שכן המטפלת האכילו וניקתה אותה והכל וסבתא מתחילה לחזור לעצמה לפחות בפן הפיסי אולי בשביל הנפשי צריך יותר זמן... אמרנו לאבא להתקין מצלמות בכל החדרים כדי להיות רגוע שסבתא מטופלת טוב אבל לא נעים לו (נו באמת!) והוא שם רק בחדר של סבתא ולא בשאר החדרים, ממש טפשי בעיני... אני ממש מקווה שהמטפלת הזאת בן אדם טוב, מה שלא יהיה זה על המצפון שלה...
שלשום כאשר טיילנו בין הראיונות ראינו חנות חשמל וכיוון שאנחנו צריכים "לחשמל" את הבית ואחרי סקר שוק נכנסנו. הסבירו לנו איך לבדוק אם הספקים מורשים ואם האחריות שהם מציעים היא של היבואן וכו' וקיבלנו הצעת מחיר. כאשר חזרנו לעיר נזכרתי בחנות שבה ההורים שלי קונים כבר שנים ומאוד מרוצים, מפה לשם הזמנו הכל משם. כיוון שבאנו כבר עייפים לא התמקחנו במיוחד וזה קצת חבל אבל נראה לי שעשינו בשכל שהזמנו משם כי ההורים מאוד מרוצים מהשירות והכל וגם כמו ש M אמר זה חשוב לתמוך בעסקים מקומיים :)
הצביעה מתקדמת בעצילתיים, סיימנו כבר את הסלון והמטבח 2 שכבות והתחלנו חדרים, עוד צריך שכל המריחות של השפכטל יתייבשו סופית ונוכל להתחיל ולסיים. בגדול נשאר לסיים חדר שינה ואז עוד חדר ילדים, חדר שירות, שרותים וחדר אמבטיה כל זה 2 שכבות וסיימנו. הצבע יצא נחמד ממש מחמם את הדירה, הוא מין בז' בהיר היה אמור להיות אבל יצא צבע מסקינטייפ, שדווקא אהבתי וכמובן בכל אור זה נראה קצת אחרת. אני אוהבת את מה שמסתמן להיות התוצאה, בטח הרבה יותר מלבן.
בסוף החודש אמור כבר להגיע הסלון ומתקין ההוט (החלטנו לא לחבר כבלים אלא רק אינטרנט מהיר) ומכשירי החשמל יגיעו כאשר נזמין, בינתים קצת מוקדם כי לא סיימנו לצבוע.
השלב הבא זה הזמנת כל הרהיטים. אנחנו רוצים לגשת לנגר שעשה את החדר שלי ושל אחי. בגדול מה שאנחנו צריכים זה את כל חדר השינה (ולקנות מזרן בנפרד) ששם אני רוצה מסגרת מיטה, שידת מיטה, מדפי שידה ארוכים (כי אנחנו נשים ארון גדול רק בחדר הילדים), מדפים ושולחן עבודה/איפור פינתי בשבילי עם מגירות.
בחדר הילדים בינתים אנחנו צריכים לשים ארון גדול אבל אולי נדחה את זה קצת כי יש שם איזה ארון בלאי שיכול לשמש אותנו קצת עד שנצבור קצת כסף.
בסלון אנחנו צריכים שולחן קפה ומזנון קטן אז אולי יהיה לנגר משהו נחמד להציע לנו כי ככה זה יהיה בצבעים שיתאימו להכל וגם יש לנו שם פינה כזאת שמיועדת בעיקרון להיות פינת אוכל אבל החלטנו לעשות ממנה פינת ספרים עם עמדת מחשב ומקום לשבת משהו נחמד כזה:
אז שם צריך את המדפים, שולחן וספסל עם איחסון וריפוד למעלה.
חוץ מזה צריך במטבח שולחן וכיסאות, ארון גדול אחד ומדפים וארון יותר קטן, אני צריכה עוד לחשוב על העיצוב של זה ובחדר השירות מדפים מעל מכונת הכביסה והמייבש.
זהו בגדול, אני מקווה שבתקציב שיש לנו זה אפשרי ושכיוון שמדובר בהרבה דברים הנגר יעשה לנו הנחה יפה..
חוץ מזה צריך במטבח שולחן וכיסאות, ארון גדול אחד ומדפים וארון יותר קטן, אני צריכה עוד לחשוב על העיצוב של זה ובחדר השירות מדפים מעל מכונת הכביסה והמייבש.
זהו בגדול, אני מקווה שבתקציב שיש לנו זה אפשרי ושכיוון שמדובר בהרבה דברים הנגר יעשה לנו הנחה יפה..
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה