וקר שם קר שם בחוץ...

היום הבעל, בואו נקרא לו M מעכשיו, נראה לי יותר נעים :)
היום הוא העיר אותי, אני הייתי ממש שפוכה, אולי אני צריכה ללכת לישון מוקדם יותר לא יודעת.
כשהסתכלתי בפלאפון ראיתי ש 2- בחוץ ואין תירוצים היום רצים, אם אתמול היה 7- אז עוד איכשהו אבל היום אין מנוס. יצאנו החוצה והיה כל כך כייף, לא קר מדי בכלל, אמנם אני רצה בקצב זחילה אבל דווקא נהנתי ואפילו עצרתי לצלם קצת כי היה כל כל יפה.
אחרי שחזרנו הביתה M נזכר שיש לו מחר ארוחה בינלאומית (איזו שטות שהמציאו במעבדה שלהם) וצריך להכין משהו.
הוא אמר שיכין פלאפל וטחינה אז הלכתי לקנות את המרכיבים והתלבטתי מה להכין היום.
אתמול הוא בא ביציאה שיחסית למי שנמצאת בבית הייתי יכולה לבשל יותר (לא במילים האלו) אבל די כעסתי,
מצד שני הוא צודק, פשוט יש ימים שאני פיסית לא מצליחה לצאת, אין לי את הכוחות הנפשיים.
מאז שהתחלנו לעשות ספורט אני מרגישה הרבה יותר טוב גם פיסית וגם נפשית אבל אתמול למשל פשוט לא הצלחתי לצאת. אני מוצאת את עצמי לא יודעת במה להעסיק את עצמי ומעבר לסקייפ עם כל העולם ואשתו, במקרה אתמול לחברה מאוד טובה היה יום הולדת ואז עוד חבר תפס אותי לשעתיים בסקייפ...
אבל אני מרגישה שאני צריכה שוב להתחיל לחפש משהו חדש להתעסק אתו וזה מבאס ומלחיץ אותי כי
אני לא יודעת מה.
המטרות הקטנות הושגו, אני עושה ספורט, אני מבשלת ולא מפחדת לפקשש, אני קמה מוקדם ויש לי יום ארוך, אני מציידת את כל בעלי השמחות בקליפים מרשימים ומקבלת טונות של מחמאות, אני מצלמת וגם על זה מקבלת המון מחמאות. כאילו אנשים רואים איזשהם כשרונות שלי נראים סתמיים ועל הדרך. עם שום דבר מזה אין מה לעשות באופן רציני. לא בא לי לחפש עבודה כי אני לא רואה את עצמי כרגע מוצאת משהו מעניין ועל ]חות מזה כרגע לא בא לי להתפשר. בזכות הספורט היום שלי נהיה ארוך אבל זה גם האריך את הזמן שאני צריכה למלא במשהו.
אני מרגישה שכל הבית מטונף ויודעת שזו ההרגשה שתמיד יש לי כשהכל לא כמו שהייתי רוצה.
ראיתי אתמול את אשתו של החבר שאתו דיברנו בסקייפ, בהריון בחודש שביעי- שמיני, נראית מעולה, שמחה, חוזרת מעבודה שבה היא מרוויחה הון כסף (בחיי שלא יודעת איך זה קרה בכלל) ויש לה מטרה יש לה תכנית היא מתלבשת מתאפרת יש לה קריירה וילד בדרך.
כאילו הכל במקום ואני כמו שאני שמה לב אחת לכמה זמן לבלאגן בבית ככה זה עם הבלאגן בחיים.
מצד שני, אני בחופשה מתמשכת, עושה ככל העולה על רוחי ולא פודקת חשבון, עוד מעט אם הכל תקין מתחילה לתכנן טיול ארוך...
אולי אני צריכה סתם לקחת דברים יותר בקלות...
טוב, אלך לי לשים את בצד הפיצה להטפחה :)

קצת תמונות מהיום: