אמור זה שם של דג

3.07.17
זה אמור היה להיות תאריך הלידה המשוער שלי וכאמור, אמור זה שם של דג.
אתמול הכנתי עוגה, סימבולי משהו, לא היה לי את העניין של התאריך בראש אבל עדיין.
לאחרונה אני קוראת פה ושם בנות רושמות על מה שקרה להן ואם זו הפלה בשבועות הראשונים אני קצת מגחכת 
לעצמי ואומרת, נו בחייך... מצד שני בנות שעברו לידה שקטה מגחכות כשאני כותבת על האסון שלי.
הן בטח חושבות מי שישמע 4.5 חודשים.. ואולי בצדק. הכל יחסי.
זה משעשע שהפחד/ידיעה שמשהו כזה עלול לקרות ישב בתוך הבטן שלי מהרגע שראיתי 2 פסים, חשיבה יוצרת מציאות?
בטח סתם צירוף מקרים עצוב.
היום קצת קשה לי להתאבל כי יש שמש בחוץ וחברה הזמינה אותי לשופינג ויש את העוגה המעולה הזאת...
אני כנראה יכולה להיות בדיכאון רק בימי הגשם האפורים, ולא חסר כאן מאלו.
אני לפעמים חושבת איך היום או ביום אחר סביב התאריכים האלו יכולנו לחגוג יום הולדת שנה.
בטח המשפחה שלי היו באים וחמותי, מרעיפים מתנות, מלמדים, מתעסקים. הם כל כך חיכו לו.
גם אנחנו האמת.
השנה הזאת כולה יכלה להראות לחלוטין אחרת.
שנה של הוצרות המשפחה שלנו הפעם באופן מלא, שנה של חוסר שינה וצחוק, שנה של אושר.
הזמן שלי היה מוצף כולו בו, סביב החיוך, הריח, הידיים השמנמנות, ההתפתחות, הצעדים והמילים הראשונות...
הייתי הופכת לאמא לביאה כמו שהפכתי לאח שלי שנולד כשהייתי בת 13 ועד היום הלב שלי מתפוצץ מאהבה כשאני מדברת אתו.
זה יכל או אמור היה להיות One lucky baby... מוזר שזה התפספס.
ואני יודעת שאני לא לבד בקלחת ובמירוץ הזה, אני שותפה בכל כך הרבה פורומים ופגשתי נשים מדהימות והן כל כך הרבה פשוט מעולם לא חשבתי שגם אני אהיה שם, חלק מכל הדבר הזה.
הרי כל החברים שלנו "נורמליים" הכל הסתדר להם (זה לא לגמרי נכון לחלקם זה לקח זמן אבל בלי הדרמות שלנו לפחות).
והחיים ממשיכים וגם אנחנו ממשיכים ומנסים ומחפשים דרכים או אפשרויות, מה נכון לנו, מה אנחנו רוצים ומחכים...

אני אשים פה את המתכון לעוגה שיצאה טעימה ומאוד פשוטה לביצוע.
לטעמי אפשר חופשי לקצץ את כמות הסוכר לפחות בחצי וכדאי לאכול אותה יום למחרת מהפריזר.
עוגת אוריאו

יש בעיה באתר אז עוד מעט אצרף את התמונות...
בכל מקרה לדעתי התבנית שלי הייתה בסוף 24 במקום 22 לכן יצא כזה נמוך, פעם הבאה אשים לב :)