יום קצת טפשי..
התעוררתי ושוב ראיתי הכתמות ונלחצתי כי למה זה נמשך כבר מעל שבוע? אמנם מעט אבל עדיין...
אנחנו לא עושים כלום ואני משתדלת בקושי לנשום... אוף
החלטתי כן לקבוע לרופאה מחליפה כי שלי בחופשה ועכשיו אני תוהה אם היה טעם בכלל ומה היא בכלל תראה
בשלישי שזה כמעט שבוע 6 רק.. אולי כן היה שווה לחכות לשבוע 8 (עוד 3 שבועות) ולא למהר וחוץ מזה גם ככה מה כבר יש לה לעשות עם זה...
אולי אבל היא תסתכל ותגיד שהכל נראה סבבה ואז זה יעשה לי טוב במקום שאחכה 3 שבועות בלי לדעת כלום...
מהלחץ התעצבנתי על סבתא שלי בבוקר די סתם ועכשיו קשה לרדת מהעץ..
היא סובלת בערך כל החיים מכאבים כאלו ואחרים אבל זה בעיקר קשור למערכת העיכול.
אף אחד לא מצליח לעלות על הסיבה, היא עשתה מיליון בדיקות וכלום ועכשיו שוב שלחו אותה לקולונוסקופיה אבל רק באוקטובר..
מפה לשם ראיתי פוט של מישהי שסבלה כל החיים ממשהו ואז עשתה את בדיקת "אי סבילות למזון" ואחרי שנמנעה ממה שיש לה אי סבילות אליו הכל לחלוטין עבר.
בתגובות ראיתי שהרבה הגיבו בחיוב וסיפרו על סיפורי ההצלחה שלהן...
התלהבתי בטירוף, סיפרתי לאמא שלי (כי כבר מזמן אני אומרת לסבתא שתבדוק רק עכשיו גם ברור איפה...).
גם אמא התלהבה ואז היום סבתא הרסה את כל ההתלהבות...
היא אמרה שזה לא נראה לה ומה קשור עכשיו גם ככה היא בקושי אוכלת!
ואני מסביה לה שזה לא קשור לכמות אלא למה ונכון שאולי לחם נראה לה תמים אבל אולי הוא הבעיה (והיא מסבירה לי שהיא אוכלת כל כך מעט ממנו שזה לא יכול להשפיע... נו באמת).
אז התווכחנו ואז התחלתי לחפש באינטרנט וכל מה שמצאתי זה כמה המידע שמקבלים שם לא אמין ושהדרך היחידה לדעת היא לשלול מזונות כל פעם לתקופה ולבדוק...
פאדיחה. למרות שעובדה שזה עזר למלא.
מה שהציק לי שקראתי שאם אדם עושה את הבדיקה 3 פעמים באותו יום לא בטוח שאותן התוצאות יוצאות וזה הוריד לי את הרוח מהמפרשים האמת וגם העלות של זה כמובן.
בכל מקרה עכשיו אני כבר לא יודעת ואולי זה באמת חיידק ולא משהו סקסי כמו אי סבילות לגלוטן או לקטוז..
טוב, בהתחשב בזה שהיא קראה על אורן זריף ורצתה לנסוע אליו.. שרלטנות רפואית נראית לי יותר חחחח
אתמול אחי אמר שטקס סיום הקורס שלו בצבא ב 27.08 הוא ממש רוצה שאבוא אבל אני ממש מפחדת לטוס ועוד עם כל הבדיקות עם מכשירי הסריקה הגדולים שלא טובים...
אז נאלצתי לספר לו שזה לא כי זה לא חשוב לי מספיק אלא כי אני בהריון ואני קצת חוששת...
הוא ממש ממש ממממממששששש התרגש ואמר שברור שאין צורך אם ככה..
ביקשתי שלא יגיד לאף אחד כי זה ממש בהתחלה ואני לא רוצה שיפתחו ציפיות, גם ככה אני מתבחבשת עם עצמי כל היום מיותר שגם הם יהיו עכשיו מלא זמן בלחץ...
הוא הבטיח שלא ושמח שהמשוער באיזור יום ההולדת שלו :)
לפני כמה ימים קיבלנו טלפון מאוד משמח מהבוס לשעבר של M מהאונ' שהתמנה עכשיו לתפקיד מפתח.
הוא אמר לו שרוצה אותו חזרה בארץ וינסה לעזור לו למצוא עבודה בין אם אצלו ובין אם במקום אחר.
ממש שמחנו האמת, זו אמנם רק ממש התחלה והוא צריך לכתוב הצעת מחקר ולהגיש לכמה אונ' ובמקביל
לחפש בתעשיה ולסיים את המאמרים שכבר כתב אבל זו התחלה.
הבוס מכיר אנשים ונכון שיכל להיות לנו טוב שיחזור אליו לצפון אבל יש גם אפשרויות אחרות שהן אטרקטיביות.
אני מנסה שלא לתכנן כמובן אבל ברור לי שכרגע הנחיתה הכי רכה אם נהיה בצפון כי יש דירה ויש הורים ליד וזה עוזר
במיוחד שאני לא יודעת מתי אחזור לשוק העבודה אם הכל ילך כמו שצריך ונחזור סביב חודש שביעי שלי לארץ...
חוץ מזה גם העניין עם השכירויות קצת בעייתי כי אנחנו צריכים להודיע 3 חודשים מראש לבעלת הדירה שזה אם נאמר
נרצה לחזור בדצמבר אז מדובר באוקטובר ועדיין אין לנו מושג ירוק וכנ"ל עם הדירה של חמותי שהיא מושכרת והיא צריכה להודיע לדיירים 3 חודשים מראש שהם צריכים לפנות...
אז כאילו אי אפשר לתכנן אבל גם אין ברירה כל כך...
M מפחד שאם מדובר בעבודה באונ' זה יכול לקחת מלא זמן עד שבאמת מתחילים ואז יכול להיווצר ואקום בלי משכורת
וגם הוא בלחץ שהוא לא מספיק טוב ושיש טובים ממנו.
הסברתי לו שהחוזה שלו גם ככה עד מרץ פה ואם אנחנו ניסע מכאן בסוף דצמבר או אחרי חודשיים אין לזה יותר מדי משמעות...
ולגבי כמה הוא טוב, וול... אם הוא לא היה טוב למה שהבוס שלו ירצה לחזור אחריו ולעזור לו?
הרי הוא לא עשה את זה עד עכשיו ואף אחד לא הכריח אותו...
אופטימלי היה אם הבוסית שלו פה הייתה מסכימה שיעבוד איזה חצי שנה מהארץ בתשלום ואז הוא היה מחפש
בסבבה לאט לאט, זה האמת לא תלוש מהמציאות אבל תלוי כמה כסף יש לה...
זהו בעצםהיו כמה ימים ממש חמים עכשיו 28-30 מעלות (זה בטוח יצחיק את מי שגר בארץ)
ואתמול שבירת חמסין אז עכשיו כמה ימים של גשם וזה עושה לי דיכאון!את כל ימי השמש ניצלתי ממש טוב והייתי יוצאת להליכות של שעה לפחות אפילו נשרפתי :)
ההכתמות הפכו לדימום אמנם לא חזק אבל עדיין
אופטימיות לא הצד החזק שלי כרגע
את חרדה בצדק. השאלה היא מה עושים, כי סתם לחץ לא עושה כלום חוץ מ,ובכן, להלחיץ. יש מצב שכדאי לשכב ולא לצאת להליכות, אבל אני לא רופאה וצריך שרופא יראה ועם כל ההיסטוריה שלך יגיד לך מה לעשות. טוב שקבעת תור. תרגישי טוב יקרה. מחזיקה לך אצבעות.
השבמחקזה מה שעשיתי, קבעתי את התור הכי קרוב שהיה ולא זזתי כל היום. לילה לבן כי ממש פחדתי להרדם כי חשבתי שמשהו עלול לקרות לי בשינה ו M לא יתעורר (טיפה עפתי על עצמי חחח)...
השבמחקהיום קמתי ליום "נקי" ואפילו יצאתי להליכה ארוכה אבל איטית והמצב חזר למצב הקודם הכתמות בלי דם טרי טפו טפו טפו אז מחכים לראות ומקווים שזה היה סתם משהו חסר משמעות...
יקירה, יש עדכון?
השבמחקמקווה שהכול בסדר. אולי באמת עדיף לנוח כרגע בלי הליכות ארוכות ובלי מאמץ...
בדיוק יצאתי מהרופאה אחרי שלא נשמתי שבוע...
השבמחקיש שק, יש עובר ויש דופק 😀😀😀
אני עדיין רועדת...
אמן שימשיך תקין בריא ומשעמם ושנזכה סופסוף להפוך להיות הורים לתינוקות/ת בריאים!
מה שלומך?
יואו כמה אני מאושרת לשמוע!!!!!! אמן אמן הריון עגול ומשעמם וידיים מלאות!!
השבמחקאיזה שבוע את?
פה בדיקת דופק רק שבוע הבא...
אמן!!!
השבמחקשבוע 6
פה בדיקת דופק משבוע 8 אבל בגלל ההכתמות הלכתי אתמול והיא כבר ראתה דופק אז נרגעתי קצת...
אמרו לי לחזור עוד שבועיים וחצי לבדיקות הרגילות ואם הכל טוב פותחים תיק והכל...
מרגש!!! אצלי יוצא הדופק ב7+ משהו...
השבמחקאיזה בדיקות עושים אצלכם?
יאללה שיפתחו תיק :)
איזה כייף בהצלחה!!!!!!!!
השבמחקאולטרסאונד ואת כל בדיקות הדם כמו בארץ נראה לי.
הבעיה שפה כל שאר הבדיקות לא כלולות אפילו לא חלבון עוברי
וגם הסקירה המוקדמת ממש מאוחר שבוע 20...
מה זה אומר לא כלולות? על חשבונך?
השבמחקיש גם סקירה מאוחרת?
הבנתי שמוקדמת זה רק קטע בארץ. אם אני זוכרת נכון ממליצים לבצע סביב שבוע 16 ואז עד 24 את הסקירה השניה... בעולם לא מאמינים בראשונה. גם שמעתי שהשניה בכל מקרה יותר חשובה כי העובר כבר מפתח את כל האיברים הנחוצים ואז אפשר לבדוק אם תקין (עד אז לא רואים פשוט) כמו חדרים מסוימים במוח וכאלה...
את מתכננת ביקורים בארץ?
האמת שלא ככ הבנתי, אתם מתכננים לחזור?
כן, על חשבוני
השבמחקבגרמניה להבנתי יש רק סקירה אחת כמו שרשמת ואולי זה באמת לא כזה נורא, עכשיו כל פיפס ששונה פה מהארץ מלחיץ אותי...
אני לא מתכננת ביקורים כי אני חוששת לטוס, פעם שעברה זה לא עזר ואמנם אני לא יודעת אם יש קשר אבל אני לא רוצה להסתכן.
אני רוצה שהטיסה הבאה תהיה כבר חזרה לכן M מחפש באטרף עבודה ובמקרה הכי קיצוני אני אחזור לפניו.
אני אנסה למשוך פה כמה שאפשר ואקווה שיהיה טוב למרות שהוא קשה לי הפעם לסמוך עליהם והתחלתי לחשוד שעם טיפול אחר אולי מה שקרה לא היה קורה אבל אלו כבר תיאוריות...
לגיטימי. כנראה שנשאר החלק הכי קשה וזה להירגע ולסמוך על הרפואה בגרמניה (נראה לי שהיא מצויינת). עקבתי פעם אחרי ולוגרית שגרה שם בשני ההריונות שלה, ונראה שהם די מקיפים ורציניים ותמיד היו זמינים לפניות שלה.
השבמחקאני מצטערת, אני לא כל כך יודעת מה קרה פעם קודמת (לא יודעת אם כתבת על זה בכלל), אבל אני בוחרת להאמין שהכול יהיה בסדר! נכון שזה אבסורדי אבל לחץ לא יתרום כאן ממילא. אני פה בשבילך לתמוך ולהקשיב ולעזור בכל מה שתרצי. לא יודעת איפה תגורו כשתחזרו אבל אשמח גם להיפגש ומי יתן, ונקטר בחופשת לידה ביחד!
הלואי שאת צודקת, לפעמים אני מרגישה שאני לומדת פה רפואה מרב שאני לא מצליחה לסמוך עליהם ולהרגע...
השבמחקתודה רבה והלואי באמת 😁😁😁