נו מסתבר שיש לזה שם!
ואני חשבתי שזה סתם הרגל מגונה וזה מסתבר בעצם בכלל Dermatophagia!
נשמע דלמטי דרמטי משהו!
אני נשכנית זאבית בעגה המקצועית חחח
מאז שאני זוכרת את עצמי אני מכסחת את העור שסביב הציפורניים, לא זוכרת אפילו מתי זה התחיל, בטח מתישהו בשלב האוראלי חח
בכל מקרה, נושכת, נו מה לעשות.
יכול להיות שזה בכלל התחיל מזה שהייתי מוצצת את האגודל בילדות עד שהיה כחול וכמעט נושר,
אחר כך ההורים שהחליטו לגמול אותי ושמו לי עליו פלפל חריף (חמודים) שמעבר לזה שהוא נכנס לי לעיניים ולכן גמרתי אותם בצרחות היסטריות וגם טיפה תיאטרליות עזר לי לפתח שיטה חדשה.
הייתי עוטפת את האצבע בסדין ואז ממשיכה למצוץ, גאון או לא??? בדיוק, גאון!
בכל מקרה, מסתבר שהדבר הזה הוא OCD ואמנם אני בניגוד למקרים היותר קשים מפסיקה אם אני פוצעת את עצמי ויש דם אבל מסתובבת לי פה בחיים עם אצבעות לא מחמיאות להפליא.
כבר שנים שאני מנסה להפסיק, שאומרים לי שזה דוחה ומה לא, ולא מצליחה.
התחלתי לעשות מניקור ואז זה מונע ממני את העשיה לכמה זמן אבל בשניה שאני מרגישה שהעור טיפה קשה,
אני מיישרת אותו חחח
ומשם מתחילה בדיקה של כל אצבע ולסוף מראה מלבלב...
חברה לימדה אותי להשתמש במספרים מיוחדים לסיפור אבל מה שיצא זה שאני מכסחת לא פחות אז נראה לי שאוותר.
היום אחרי צפייה בוידאו בנושא ומריחת העור המסכן בחומרים מזינים אני שוב מנסה להפסיק, בפעם המי יודע כמה...
אמלה אני מתה על האישה הזאת, בא לי שתהיה הפסיכולוגית שלי בחיי!
איך היא מדברת ברכות, בא לי לחבק אותה ושכולם ידברו אלי בדיוק ככה אולי אז אפסיק לנשוך!
יש אנשים שכששומעים אותם מתפשט בוף רוגע וחום, היא צריכה לעשות NLP ולא ציפורניים...
נראה לי ארשם לערוץ שלה ואקשיב לה לפני השינה :)
נפלא שמצאת פתרון או לפחות כיוון שמרגיע אותך וגם מייפה לך את הציפורניים...
השבמחקאני משתדלת :)
השבמחק