מי היה מאמין שעוד חודשיים וחצי נחזור לארץ!?!?!?
עוד 10 ימים אחי הקטן (נו די עם זה כבר זה לא שיש לי אחד גדול!) מגיע!!! איזה כייף!!!
עוד אין תכנית ברורה אבל בטוח יהיה כייף!
בינתים הזמן עובר באופן די שגרתי אפשר לומר, אמנם שבוע שעבר נצנצתי על ההתנדבות בגלל האי נוחות הרפואית 
והם בטח לא לגמרי האמינו שבדיוק באותו היום התעוררתי עם חום אבל אני הרי לא יכולה לכתוב להם, הי התעוררתי עם טחור שגומר אותי אז אני צ'טערת לא אגיע היום...
בכל מקרה מחר שוב ההתנדבות ואני כן אלך. כל פעם שזה מגיע יש לי ריב עם עצמי להכריח את עצמי ללכת,
אין מה לעשות כשזה מאורע שמתוך כולו אני מבינה 40% בלחץ, זה פחות נעים וכייף
אבל הי, למדתי לעשות חיבור וחיסור :)
הם מאוד אוהבים אותי שם כי אני חרוצה ואני עוזרת לכולם ואני סופר אנרגטית וקולטת מהר אז מה יותר מזה...
מה שכן יצא ממש לא נעים עם מסגרת הערב ההיא שאמרתי להם בלי התראה מוקדמת שאני לא הולכת להגיע יותר..
האמת שבמקור זה היה בגלל ההריון כי פחדתי להדבק בדברים מילדים וכי קצת סבלתי שם בלי שום קשר ואני לא אוהבת להיות במצבים שבהם אני מרגישה ממש לא נוח... בסופו של דבר יצא שגם ככה אחרי ההריון וסיומו נסעתי לאיזה חודש אבל אני מרגישה מהוויב של מי שאחראית לסיפור שהם די נדפקו מזה וזה ממש לא נעים... אוף.
אולי אני אקפוץ לשם איזו פעם לפני שנעזוב להגיד שלום לשתי הנשים שעובדות את משמרת הערב שממש חיבבתי...

אתמול התקשרתי שוב לחברה של בעלת הדירה (בעלת הדירה בביה"ח מסכנה)... 
היא החמיאה לי על הגרמנית אבל למעשה הבנתי ממש מעט ממה שהיא אמרה אז ביקשתי מ M עם מישהו מקומי לדבר אתה... הסתבר שהבנתי נכון והיא לא רוצה שנביא דיירים במקומנו אלא הם מתכוונים למכור את הדירה כי זה קשה מדי לבעלים...
מבחינתנו זה סה"כ סבבה אבל זה אומר שנצטרך למכור/להפטר מכל הציוד ואני מקווה שזה יהיה קל.
מה גם שאין לה בעיה עם זה שלא נצבע את הדירה (זה חתיכת סיפור פה וזה כבר טוב) ואני רק מקווה שנקבל את כספי הפקדון ועוד איזה כסף שהיא חייבת לנו (גובים מאתנו מראש יותר ועושים בסוף שנה חישובים והם לא עשו את זה שנתיים...). בכל מקרה היא הבטיחה לדבר עם רואת החשבון של בעלת הדירה על הנושא...
כאשר חברה שלי מהארץ הגיעה לפה וטיילנו תפסה אותנו איזו בחורה שנורא הופתעה לשמוע עברית ונתנה לי את המס' שלה. האמת שהייתי בקטע של אין לי כוח לאנשים חדשים ומה קשור עכשיו ואחרי שחברה שלי עזבה החלטתי לכתוב לבחורה בצורה ממש תמציתית שזה המס' שלי ושאם היא צריכה משהו אז בכייף.
היא שמחה ונשמעה נחמדה וממש לא קרציתית... לא יודעת אגב למה החלטתי שהיא תתלבש עלי יותר מדי מראש...
בכל מקרה הם רק עברו אז אמרתי שאנחנו נמכור חלק מהדברים וחלק נמסור ואם הם רוצים משהו שתהיה בקשר..
מפה לשם כיוון שהייתי באמצע שאיבת אבק ואני שונאת את זה מצאתי את עצמי כותבת לה ספר
על העיר ומה שווה פה וכו'...
מפה לשם אנחנו בטח ניפגש לקפה חחח לא מבינה למה שללתי את זה מראש בכלל... עוד אחד ממצבי הרוח שלי כנראה...

לימים החלטתי שעפנו פה עם המזון ושהמשקל שלי מראה מספרים פחות מוכרים מהרצוי...
ובאמת איכשהו זה קל פה ועלינו לא המון אבל בצורה די מורגשת...
החלטתי לנסות את דיאטת חלי ממן עכשיו בד"כ המילה דיאטה גורמת לי להיות רעבה אבל בדיאטה שלה אוכלים מלא אז אמרתי שאין סיבה לא לנסות... אני כבר איזה 4 ימים ודווקא מרגיש לא רע... הקושי זה להקים את עצמי לעשות ספורט ועוד בחורף ועוד להוריד מעצמי את הגרביים שהם גם נעלי בית הפלאפיות והכיפיות שלי... אבל אין מה לומר, לאחר מכן מרגישים מממש טוב!
אז מבחינת התכנית מאוד נוח לבנות מה אוכלים בכל יום: https://www.heli-group.co.il/diets.php?mpid=19
וההחלטה כמה קלוריות לצרוך הייתה לפי החישוב הבא: http://www.zooloo.co.il/calc/C_Diet_BMR_BMI.asp
בכל מקרה, כאשר זה מזון נוח ופשוט אין בעיה אבל אם מדובר במאכל שמכינים יש בהחלט קושי אז
בינתים אני רצה עם הנוח.
וסרטון ממש מצחיק שראיתי אתמול:




התחלתי לקרוא ספר מעניין שנקרא "שיחות עם אלוהים" Conversations with God - Neale Donald Walsch אני ממש בהתחלה אבל יש רעיונות מעניינים והוא השראתי שכזה... אני לא בן אדם של מיסטיקה בכלל אבל אני לא מרגישה וייב שכזה משם.
מה שכן, ראיתי שהוא כתוב הרבה יותר ברור בשפת המקור בעברית לא ממש אהבתי/הבנתי את התרגום..
כנראה שהאלוהים שלי דובר אנגלית חחח 
בכל מקרה, בינתים אני נהנת מקריאה איטית ואקטיבית (עם סימונים וקשקושים כי זה בטאבלט) וזה זורם.
הייתי שמחה לשמוע דעות אם מישהו קרא את הספר...

אני רוצה להוסיף גם מדיטציה מעניינת ששלחו לי ואפילו הצלחתי לשקוע בה ולהתרכז בלי לחשוב על דברים אחרים (מאוד לא אופייני לי).
רוצה לציין שיש שם משפטים שנורא צרמו לי כמו "על הימים שחשבתי שאני מכוערת ושמנה..."
טוב... למה ישר ככה... חחח
אבל היו גם שעוררו אצלי תגובה רגשית חזקה ואפילו בכי כמו "על כל הפעמים שלא האמנתי בעצמי או ששללתי מעצמי כי לא חשבתי שאני מסוגלת.."
יש גם גרסא גברית אגב...



בסופה"ש היינו בפסטיבל ההמבורגר והבירה אבל כיוון שההמבורגרים הגרמנים פשוט לא טעימים אכלתי Pulled pork שזה מעולה! ואפילו לא עפתי על עצמי יותר מדי והרגשתי ממש גיבורה :)
בדרך חזרה צילמתי קצת:
בדיוק אמרתי ל M שאני מקווה שגם אנחנו נהיה ככה כשנהיה זקנים והוא אמר שאנחנו כבר ככה... זקנים חחח!